Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
elementor_library
product

כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים  

הרב עופר ארז

תוכן עניינים

בתורה ע“ד בליקו“מ חלק שני רבינו אומר: ’כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים. ועכשו…(ולא סיים)‘. מוסיף על זה ר‘ נתן ואומר ’ועכשו כל ההתחלות מפורים‘ – ר‘ נתן כותב בהרבה תורות מה היתה כוונת רבינו כשהוא אמר את זה. נתבונן קצת בנקודה הזאת קודם כל לראות מה זה פסח ומה זה פורים: אנחנו יודעים שכל חג זה זכר לאיזה מאורע היסטורי שהיה ואותו מאורע קבע איזשהו סדר ותיקון בכל עולמות ואומר רבינו האר“י הקדוש שכל שנה חוזר אותו סדר להיות כמו שהוא היה בזמן המאורע..

העולמות הרוחניים העליונים

מסביר רבינו האר“י הקדוש שיש מאורעות שהיו שכנגד זה נעשה תיקון למעלה בכל העולמות הרוחניים העליונים, אצילות, בריאה ועשייה והתיקון הרוחני הזה חוזר בכל פעם כל שנה באותו תאריך וזה עושה את החג. למעשה החג נקבע עפ“י סדר המאורעות העליונים שנעשו. כשמגיע פסח זה לא משהו שרירותי שבט“ו בניסן אנחנו עושים את ליל הסדר אלא באמת כל העולמות עושים עכשיו ליל הסדר, ז“א שיש סדר שלם של תיקון. רבינו אומר שפעם היו כל התתחלות מפסח ועכשיו מפורים – מה העניין של פסח ומה זה העניין של פורים? הגמרא במסכת מגילה אומרת שצריך להסמיך גאולה לגאולה, הכוונה להסמיך את גאולת פורים לגאולת פסח. למעשה לעמ“י בכלליות היו 2 גאולות, גאולת פסח ויציאת מצרים, עמ“י נולד כעם של עבדים והיה את כל הנס של יציאת מצרים, והגאולה הכללית השנייה היתה בפורים מכיוון שפורים היה 957 שנים אחרי יציאת מצרים. אחרי שעמ“י כבר הגיע לא“י ובנה את בית המקדש הראשון, ואחרי שהוא נחרב ועמ“י יצאו לגלות בבל, לפני בית המקדש השני היה את כל סיפור המגילה, את המן תלו 3 שנים לפני שהתחילו לבנות את בית המקדש השני ואז היתה גאולה נוספת לעמ“י, הם עלו לא“י ובנו את ביהמ“ק השני ..

נקבע סדר אחר של התקרבות להשם

אז התחילה תקופה חדשה בתולדות עמ“י שנקראת ’תקופת בית המקדש השני‘ ששונה במהותה ממה שהיה קודם לכן. רבינו אומר שבהתחלה כל ההתחלות היו מפסח ועכשיו מפורים – מסביר ר‘ נתן בעומק הדבר שיציאת מצרים יצרה מציאות של קשר ושל התחברות של עמ“י בכלליות ובפרטיות עם הקב“ה והקב“ה רצה
והיה חפץ שזה יהיה סדר התיקון וההתקרבות של עמ“י אליו ועכשיו עמ“י לא יכל לעמוד בזה (כמו שנראה בהמשך) לכן היה את כל עניין חורבן בית המקדש
הראשון, כל גלות בבל וכל סיפור המגילה ואז נקבע סדר אחר של התקרבות להקב“ה..

התיקון של פסח..

רבינו אומר פעם היו כל ההתחלות מפסח, הכוונה שכל סדר ההתקרבות שלנו אל הקב“ה היה צריך להיות כמו ביציאת מצרים, בהתחלה כל סדר ההתקרבות שלנו להקב“ה
היה צריך להיות כמו בזמן יציאת מצרים אבל אנחנו לא הצלחנו לעמוד בזה לכן
נקבע סדר חדש וזה פורים, הכוונה שצריך להתחיל עם סדר ותיקון פורים ובעזרת השם להגיע לפסח. הקב“ה לא ויתר על התיקון של פסח, מסביר ר‘ נתן שהכוונה שעכשיו צריך להתחיל מסדר ותיקון של פורים, ואחר כך צריך ללכת בדרך של פסח, צריך להבין מהם כוונת הדברים:

יש להם תפילות שירים ניגונים

פסח בשורשו גילה עבודה יותר גבוה לעם ישראל בכלל ולכל אחד מאתנו באופן פרטי מאשר פורים. פורים זה היה ירידה בדרגה, הכוונה ירידה בדרישה של הקב“ה מאתנו.
הקדוש ברוך הוא שלח אותנו לעולם הזה כי הוא חפץ בעבודה שבאה מתוך הסתרה ומתוך הניסיון והקושי. המלאכים עובדים את הקדוש ברוך הוא ויש להם
תפילות, שירים, ניגונים, ייחודים ויש להם קדושות שהם אומרים – את כל זה יש אצל המלאכים וכתוב בספרים הקדושים שהם אש, קוראים להם ’שרפים‘ כי הם
נשרפים מרוב הקדושה שלהם. בעולם הזה הרבה פעמים אנחנו מגיעים לתפילה, לוקחים את הסידור וברוך השם שאנחנו מצליחים להגיד את המילים, הרבה פעמים זה
סדר התפילה שלנו, פשוט לקרוא. במציאות שלנו קשה
לנו מאוד להתחבר ולהתקשר עם הקב“ה, הזכרנו הרבה פעמים שזה כל המושג שנקרא בריאת העולם.
עולם זה העלמה, הקב“ה ברא העלמה והסתרה והוא עשה את זה כי הוא חפץ בעבודת העולמות התחתונים והנמוכים…

יש לו קשיים גדולים מאוד..!

מישהו הביא לי את הספר ’אורות התשובה‘ של הרב קוק הראשון, ושם יש לו
יסודות נפלאים מאוד בענייני התשובה, הוא אומר שם: ויש מי שרוצה
לחזור בתשובה ויש לו מניעות עצומות מאוד כי אין טבעיו ותאוותיו
ומידותיו מאפשרות לו לחזור בתשובה, ואף על פי כן הוא אוחז ברעיון התשובה,
הכוונה שהוא לא עוזב את הרצונות ואת המחשבות על התשובה, ויתברר
לעתיד לבוא שבמקום שבעל תשובה שיש לו קשיים גדולים מאוד
לחזור בתשובה ולא עזב את דרך התשובה, במקום שהוא עומד צדיק
לא יכול לעמוד, כי הבעל תשובה נקרא לידו צדיק, ואין לשער
את גודל ההשגות שהוא יזכה לעתיד לבוא בגלל גודל הקשיים שהיו לו עכשיו..

שולפים סכינים וחרבות ומתחילים מלחמה

כל ההשתדלות והעבודה שלנו במקום שבו אנחנו נמצאים עם כל ההסתרה זה לבקוע את המסכים שנמצאים ביננו לבין הקב“ה כדי להתחבר עם הקב“ה וכל העבודה של הסטרא אחרא זה למנוע את זה מאתנו וזה כל המלחמות, כשהם רואים יהודי שרוצה להתחבר עם הקב“ה הם שולפים סכינים וחרבות ומתחילים להילחם כנגדו – יש
כמה דרכים להתקרב להקב“ה אלא שמצד עצמנו אין לנו מושג איך להתקרב להקב“ה. אדם מעצמו לא יכול לדעת איך מתקרבים להקב“ה אז עפ“י מה אנחנו הולכים ומקיימים? התורה והצדיקים מגלים לנו את העצות ואת הדרכים להתקרב להקב“ה וצריך לדעת פה כלל גדול מאוד: אין שכלו של האדם יודע באמת איך להתקרב להקב“ה, מי שרוצה חייב ללכת לתורה ולצדיקים שמפרשים לנו את התורה והם
יתנו לנו את העצות, כי אנחנו מצד עצמנו לא יכולים לדעת איך להתקרב להקב“ה..

את הדרך של פסח ואת הדרך של פורים

יש כמה וכמה דרכים איך להתקרב להקב“ה אבל בכלליות יש את הדרך של פסח ויש את הדרך של פורים וזה מה שרבינו אומר, בהתחלה הקב“ה נתן לנו את הדרך של פסח והוא ראה בחורבן בית המקדש הראשון שאנחנו לא יכולים ללכת בדרך של פסח אז הוא נתן לנו גם את הדרך של פורים, זה הכוונה פעם כל ההתחלות היו מפסח ועכשיו מפורים. הדרך של פסח זה נקרא שאדם לומד להקשיב לעצמו, לרחשי-ליבו.
צריך לדעת שמה שאדם חושב ומרגיש זה לא מקרה. לפני שמגיעים לתורה, לאמונה ולדרך של צדיקים אנשים לא מתבוננים מאיפה הם חושבים ומרגישים, באה התורה ומגלה לנו שהמחשבות שעוברות באדם וההרגשות
שאדם מרגיש בתוך ליבו – זה השפה שהקב“ה מדבר איתנו

ארבעים שנה לימוד במדבר

הקב“ה מדבר איתנו דרך הפנימיות שלנו – הדרך של פסח זה דרך של התקרבות להקב“ה שנקראת הדרך הפנימית לכן גם משה רבינו שהוא בחינת הצדיק של הפנימיות, הוא לימד את עמ“י 40 שנה במדבר. מדבר זה מלשון מדבר, שצריך לדבר עם הקב“ה, לעשות התבודדות בשדות, במדבריות ובכל מקום שאדם נמצא לבד. הדרך של יציאת מצרים שזאת הדרך שהקב“ה רצה שנתקרב אליו זה הדרך של התמימות והפשיטות שאדם לומד להקשיב לעצמו, כמובן בדרך התורה ובהתייעצות עם צדיקים, לאט-לאט אדם מתחיל לזהות, להבחין ולגלות בתוכו בעצם מסרים שהקב“ה מוסר לנו, אפשר לראות את זה בפשטות, הקב“ה מדבר איתנו בשפת הנפש – הרגשות הלב שלנו זה מסרים שהקב“ה מוסר לנו, הדרך שהקב“ה הכי רוצה שכל יהודי יתקרב אליו זה הדרך שאדם ילמד להבין את המחשבות
שלו ויותר מזה להקשיב לרגשות הלב שלו ולפי זה הוא ידע איך להתקרב להקב“ה…

לפני זה לא היה צריך תפילות מסודרות

יש כזאת דרך שנקראת דרך התמימות והפשיטות וזה דרך המדבר. ביציאת מצרים עמ“י זכה להתגלויות כאלה גדולות והוא זכה שהיה לו את המנהיג הכי גדול, משה רבינו, שנתן לנו את התורה, והיו נביאים שראו מה שראו – כל זה היה כדי להביא את עמ“י לדרך הזאת שכל יהודי ויהודי יוכל להקשיב לעצמו ודרך זה להתקרב להקב“ה, לכן אנחנו רואים שעד שעמ“י לא בנה את בית המקדש השני  לא היו תפילות מסודרות, לא היה תפילת 18, שחרית, מנחה וערבית אלא אנשי כנסת הגדולה תיקנו את זה אח“כ. אומר הרמב“ם שלפני שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילה לא היה צריך שיהיה תפילות מסודרות, הקב“ה לא רצה שנתפלל מתוך סידורים. סידורים זה מלשון סדר שהכל כבר מסודר, הקב“ה רצה שנבוא ונדבר איתו ממה שאנחנו מרגישים לפי המקום שבו אנחנו נמצאים ובדורות האלה היתה כזאת הנהגה שהיתה דרך פתוחה להתחבר התחברות של הלב עם הקב“ה וזה נקרא עבודת הלב…

הרבה תפילה והתבודדות כדי לברר פה

עבודת הלב זה עבודה פנימית וכל אחד היה מרגיש שהוא כביכול עושה דו-שיח שלם עם הקב“ה. בוודאי שללכת בדרך העבודה הזאת זה התכלית הכי רצויה אצל הקב“ה. הקב“ה נתן לנו תרי“ג מצוות וצדיקים שיכוונו וידריכו אותנו אבל בדורות ההם, כל הכוונה היתה להביא את האדם לעבודה הפנימית והפרטית שלו שתתחבר ותתקשר עם הקב“ה לפני הנפש והפנימיות שלו, אבל זה דורש הרבה מאוד מהאדם. הלשם שבו ואחלמה כותב שהדרך הזאת של פסח שזה הדרך של הפנימיות, דורשת הרבה מאוד מאמץ ואמת מהאדם מכיוון שברגע שאדם נכנס לעבודה הפנימית
 אז היצר הרע מנסה הרבה להכשיל אותו ואדם צריך לעשות הרבה תפילה
והרבה התבודדות כדי לברר פה את נקודת האמת ובעיקר אדם צריך רצון פנימי להגיע להתחברות אמתית של קשר של אהבה עם הקב“ה בדרך הזאת, ובעומק
הדבר כל זה היה החטא של אנשי בית המקדש הראשון, הם לא עבדו את עבודת הלב.

אנחנו צריכים תמיד לרצות להגיע לפסח

אם אדם יהודי לא מחפש את הנקודה של עבודת הלב, להתחבר עם הלב שלו להקב“ה הוא יכול להגיע לעבירות הכי חמורות. כשנחרב בית המקדש הראשן והקב“ה ראה שעמ“י לא יכול לעמוד בעבודה הפנימית, מפורים נעשתה דרך אחרת שזה נקרא הדרך החיצונית. בדרך החיצונית יש סדר של תורה, של תפילה ושל מצוות, גם אם אתה מרגיש וגם אם אתה לא מרגיש תעשה את זה, אתה חייב עכשיו לשמור על הסדרים ועל התקנות שאנשי כנסת הגדולה לנו תיקנו שזה היה מיד אחרי פורים. ברגע שאנחנו נשמור על הסדרים של אנשי כנסת הגדולה והכל יהיה מסודר, זה ישמור עלינו מפני היצר הרע ואנחנו לא ניפול – זה מה שאומר רבינו שבהתחלה הקב“ה רצה את העבודה הפנימית אבל הוא ראה שאף אחד לא יכול לעמוד בזה אז הוא נתן לנו את הדרך של פורים: יש סדר שלם לכל היום, אתה תקיים את הסדר הזה והסדר הזה בעצמו ישמור עלייך – זה הכוונה שעכשיו ההתחלה צריכה להיות מפורים אבל אומר ר‘ נתן שאנחנו תמיד צריכים לרצות להגיע לפסח, הכוונה שאנחנו צריכים להגיע למדרגה של
יציאת מצרים וזה כל העניין של הדור שלנו ושל צדיק האמת

זה מכניס יותר לעבודת הלב

רבינו מלמד אותנו ונותן לנו כלים ומדריך אותנו איך לזכות להגיע לנקודה הפנימית – 2 הנקודות היסודיות שרבינו מלמד אותנו זה ההתקשרות עם הצדיק וההתבודדות – ברגע שאנחנו מקיימים את 2 העצות האלה, זה מוביל אותנו ומכניס אותנו יותר ויותר לעבודת הלב, לכן אנחנו רואים הרבה פעמים שבדור שלנו יש קשיים מאוד-מאוד גדולים  לשמור את פשט התורה, בדור שלנו זה פלא, לאנשים יש הרבה יראת-שמיים והרבה רצונות וכיסופים לעשות את רצון הקב“ה והרבה פעמים הם גם מוסרים את
הנפש והרבה פעמים הם מתוסכלים למה הם לא זוכים לעשות את מה שאנחנו
רוצים לעשות. אם היינו יכולים לעשות את כל מה שאנחנו רוצים אז היום שמונים אחוז מהדור שלנו היו צדיקים כמו תנאים, מצד הרצונות אנחנו רוצים הכי הרבה..

כיסופים מאוד גדולים לעבוד את הקב“ה

רואים שכמה שאדם זוכה לעבוד את הקב“ה תמיד הוא מתוסכל למה הוא לא יכול לעשות יותר – יש כיסופים מאוד גדולים לעבוד את הקב“ה – צריך לדעת שהמניעות שאנחנו מרגישים זה הדרך שאנחנו הולכים מפורים לפסח, הכוונה מהמדרגה של העבודה החיצונית למדרגה של העבודה הפנימית הקב“ה רוצה את הלב שלנו, הוא רוצה שנשתוקק ונחפש את הדרכים איך מתחברים אליו בעבודת הלב, הכוונה באיזה עצות ובאיזה דרכים אנחנו ממשיכים את ההארה שלו לתוך הלב שלנו, כי הדור הזה נקרא דורו של משיח בן-דוד, כי זה הכל בא מכוחו של בן-דוד, מכוחו של דוד המלך..

דוד המלך היה שומע את ניגוני ליבו..

כל עניינו של דוד המלך מוטבע בתוכו. כמו שאבא מעביר לבנו את התכונות בפנימיות שלו כך גם המשיח נקרא בן-דוד מצד עבודת דוד המלך. אומר ר‘ צדוק הכהן מלובלין שדוד המלך היה עובד את הקב“ה לא ע התורה אלא על-פי שורשי-התורה, הכוונה עפ“י הרגשות ליבו. דוד המלך היה כל-כך ברצונות וכיסופים להקב“ה שהוא היה שומע את ניגוני הלב שלו וזה סוד הניגונים שלו. את דוד המלך אנחנו מכירים מגיל עשרים ושמונה, כאשר שמואל בא למשוח אותו, אבל מה היה קודם? לא כתוב ב
ספר שמואל אבל כתוב במדרשים שדוד המלך היה רועה ובדרך כלל זה לא
היה בחברת בני-אדם כי המשפחה שלו ביזתה אותו, חשבו שהוא ממזר וכן הלאה
לכן היו שולחים אותו להרים הרחוקים אז רוב הזמן הוא היה לבד וכל העשרים ושמונה שנים הראשונות שלו זה היה דרך של תפילה, התבודדות והתחברות עם הקב“ה

ביזיונות ממש עד השנים האחרונות לחייו

לדוד המלך לא היו חברים, אבא שלו ואחים שלו לא רצו להכיר אותו – אנחנו לא משיגים את דוד המלך מכיוון שכפי כמה שאדם זוכה להרגיש את הקב“ה בתוך הלב אז העולם הזה זה הטעות הכי גדולה מכיוון שאדם שעובד עפ“י הלב בעולם הזה הוא נראה הכי שבור והכי מרוסק, אף אחד לא מבין אותו בכלל – כדי להתחבר בפנימיות עם הקב“ה זה דרך שונה מאוד מהדרך של החיצוניות, זה עניין אחר לגמרי, הקב“ה מנהיג אותו לפי הבחינה של עבודת הלב וזה דרך שונה מאוד מהדרך של החיצוניות. דוד המלך היה האדם עם הכי הרבה ירידות והכי הרבה התרסקויות בעולם ואפילו עד היום האחרון לא עזבו אותו במנוחה, דוד המלך נפטר בגיל 70 ובגיל 67 היה מרד אבשלום, הוא עבר ממש עד השנים האחרונות של חייו בזיונות ורדיפות וכל זה כדי להביא
אותו יותר ויותר בפנימיות של התחברות פנימית עם הקב“ה. הדרך של יציאת מצרים שזה פסח זה דרך שלימה.

התחברות פנימית עם הלב

בד“כ כשאנחנו מתחילים להתקרב לצדיק אז הצדיק מכניס אותנו לדרך הזאת. רבינו אומר שכל העניין של פורים זה ההכנה לפסח, פורים מטהר אותנו לפסח לכן באה פרשת פרה שזה הטהרה מטומאת מת. טומאת הלב זה המסכים על הלב, גם כשאנחנו עובדים את הקדוש ברוך הוא ומדקדקים במצוות, אם אנחנו לא עובדים אותו על-פי ההתחברות הפנימית עם הלב זה נקרא פורים. לפי בחינת העבודה של פורים אתה נקרא צדיק, לפי עבודת פסח בכלל לא התחלת לעבוד את השם מכיוון שהבחינה שהקדוש ברוך הוא
רוצה זה ההתחברות הפנימית וזוהי דרך שלימה.
מדוד המלך אנחנו יכולים לראות הרבה כללים והרבה תנאים איך הדרך הזאת של העבודה הפנימית נעשית ואחד הדברים זה מה שרבינו אמר שבדרך הזאת אין לאדם הרבה כבוד בעולם הזה – מי שמחפש כבוד שידע שאין כבוד בדרך הזאת וגם הרבה פעמים הולך לאדם שלא כסדר, פעם הוא מצליח ופעם
הוא נכשל – יש מסכים על הלב ואדם לא מרגיש את הקב“ה, הקדוש ברוך הוא
רוצה לעזור לו להוריד את המסכים וזה על-ידי שאדם מקבל צרורות של ביזיונות..

הביזיונות גורמים ללב האדם להישבר..

ברגע שמתחילים לבזות את האדם הביזיונות גורמים ללב האדם להישבר, וזה גורם לו לשבירת הלב, עכשיו כשנשבר לו הלב אפשר לקרב אותו יותר להקב“ה, ולא רק זה אלא כתוב בספרים הקדושים שבדרך הזאת הקב“ה יכול להפיל את האדם לתוך עוונות בלבד שיהיה לו לב-שבור. אנחנו לא מבינים את הדרך הזאת מכיוון שהקב“ה מוביל את האדם לפי כללים ושכל שאנחנו לא מבינים כי כל הדרך הזאת זה לשבור את המסכים שיש על הלב של האדם ועל זה אומר הזוהר הקדוש ’רחמנא ליבא בעי‘ – הקב“ה רוצה את הלב והוא יודע מה שובר את המסכים שיש על הלב של האדם..

רוצה לעבוד אותך כמו הצדיק הכי גדול

יכול להיות שאדם למד חודש תורה והוא במוחין דגדלות אז הקב“ה יודע שכדי לשבור לו את המסכים הוא צריך להסתובב שבועיים ברחובות באיזה תוהו-ובוהו וזה ישבור לו את המסכים שיש לו על הלב – אין השגה בדבר הזה לכן אומר ר‘ צדוק שאדם שמונהג בדרך הזאת צריך כל הזמן להקשיב לרחשי-ליבו כי הקב“ה מדבר איתו דרך רחשי-ליבו. באמת בהתחלה אנו באים מעבודה חיצונית וזה חייב להיות כך. מצד ההשתדלות אנחנו צריכים לעשות השתדלות לעשות את הסדרים כמו שהתורה וחז“ל קבעו לנו, זה ההשתדלות שלנו, אבל אם אדם רואה שפתאום זמן מסויים מכניסים אותו לתוך מערבולות והוא בכלל לא יודע מתי בוקר ומתי צהריים מרוב כל מה שעובר עליו, על כל פנים שאדם לא יתבלבל מזה. אנחנו צריכים לגלות את דעתנו ולהגיד להקב“ה: אבא אני רוצה לעבוד אותך כמו הצדיק הכי גדול – ואז מה שעובר על האדם שלא יתבלבל. אומר רבינו בשיחות הר“ן אות ג‘: ’ואפילו כשנופלים מאד חס ושלום וכל אחד נפל למקום שנפל רחמנא לצלן, אף על פי כן אסור לייאש עצמו…

לגדולתו אין חקר, אפשר לחזור אליו בנקל

ממשיך רבינו ואומר: כי תשובה גבוה למעלה מן התורה, על כן אין שום ייאוש בעולם, כי אם יזכה יהיו נעשין מעוונותיו עניין אחר לגמרי, וכמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (יומא נו:): שנתהפכין העוונות לזכויות, ויש בעניין זה סתרי נסתרות‘ ממשיך רבינו ואומר ’רק הכלל שמכל הנפילות והירידות שבעולם רחמנא לצלן יכולים לחזור אליו יתברך בנקל כי לגדולתו אין חקר. והעיקר שהכל תלוי בו, שלא יהיה מייאש עצמו מלצעוק אל השם ולהתחנן ולהתפלל אליו יתברך תמיד‘ – לא משנה מה עבר, עובר ויעבור על האדם, על כל פנים שאדם לא יעזוב את הדרך של הצעקה וההתחברות עם הקב“ה

נמצא פה בשיא המערבולות

שאדם יגיד להקב“ה: אני אותך לא עוזב, אני נמצא פה בשיא המערבולת, שיא ההסתרה ושיא הבלבול ואני לא מבין כלום, אני לא יודע איפה צד ימין ואיפה צד שמאל, אבל אני רוצה אותך, אני רוצה להתקרב אלייך – רבינו אומר בשיחות הר“ן שיש בדבר הזה סתרי נסתרות ועוונות נתהפכין ברגע אחד להיות זכויות כי ברגע שאדם קובע בליבו ובדעתו שיהיה מה שלא יהיה, לא משנה איפה
אני אהיה ומה יהיה איתי, אני יודע דבר אחד: אין לי
שום רצון אחר חוץ מלהתקרב להקב“ה מכיוון שהכל
זה שקר. לפעמים אני מתבלבל מהשקר לעשר דקות
אבל הייתי מבולבל, באמת אני רוצה אותך. רבינו אומר שהעיקר זה לא לעזוב את הרצון הפנימי שלנו להתחבר עם הקב“ה. כפי כמה שהרצון הפנימי להתחבר עם הקב“ה קבוע וחזק בליבו של האדם זה נקרא הדרך של יציאת מצרים של המדבר ושל פסח.

האם זאת היא דרך חדשה או דרך ישנה?

עמ“י הלך 40 שנה במדבר, זה ללכת בתוך הדרך של הדיבורים. אומר פרי הארץ שהקב“ה אמר: אם אני אכניס אותם ישר לארץ אז כל אחד ישב תחת גפנו ותחת תאנתו ויתחיל להיות סדר, הכל יהיה מסודר אצלם ויהיה להם טוב, הם ילמדו תורה ויהיה להם יישוב הדעת אבל אני רוצה את התפילות ואת הצעקות שלהם. את אותם צעקות שהם צעקו אליי במצרים כשהמצרים הרביצו להם, אני רוצה שהם יקנו את זה בשלמות הלב, שגם אם הם יהיו איש תחת גפנו ותחת תאנתו, גם אז שלא יעזבו את הצעקות האלה. אומר פרי הארץ שהקב“ה אמר: אם עמ“י יכנסו עכשיו לא“י הם ישכחו את הדרך הזאת של העבודה הפנימית לכן אני אוליך אותם 40 שנה במדבר, שכל אחד יעשה כל יום שעתיים התבודדות במדבר – תיקון המדבר זה סוד המדבר (מלשון דיבור). צריך לדעת שהדרך הזאת זה דרך חדשה לגמרי, זה מה שרבינו
אמר אני מוליך אתכם בדרך חדשה שהיא ישנה. אם זאת חדשה אז למה היא ישנה?

לפעמים זה נראה שזה ההפך מהתורה

האם יש פה סתירה בדברי רבינו? אלא זאת דרך חדשה שתוביל אותנו לאותם מקומות שהצדיקים בדורות הקודמים הגיעו שזה ההתחברות השלמה עם הקדוש ברוך הוא. צריך לדעת שבדרך הזאת אנחנו כמעט ולא מבינים כלום ואין לנו
הבנה בדבר הזה לכן אנחנו לא מבינים מה קורה אתנו היום. הרבה פעמים בדור
שלנו יש הרבה קושיות עם כל מה שעובר עלינו ולכאורה לפעמים זה נראה
שאנחנו נמצאים במצבים שהם היפך התורה – כל יהודי יודע את דרך התורה וגם
מי ששכח נזכר בזה מהר מכיוון שהנשמה שלו יודעת – ברוך השם אנחנו יודעים
את דרכי התורה, פתאום כשמתקרבים לרבינו רואים דרך חדשה לגמרי – צריך לדעת שזה הכוונה שרבינו אמר אני מוליך אתכם בדרך חדשה שהיא ישנה, כי זאת דרך חדשה שתוביל אותנו לאותו מקום של הצדיקים של פעם רק בדרכים חדשות לגמרי

רשב“י, האר“י הקדוש, הבעש“ט ורבינו

רבינו אומר שהעיקר זה לא לעזוב את הרצונות ואת הצעקה, אם אדם ח“ו נפל לבחינות לא טובות, רבינו אומר: אל תתפעל מזה. בוודאי שאנחנו עושים את כל ההשתדלות להיות ’סור מרע‘ ולא ליפול למקומות לא טובים אבל אם קרה
שנפלנו רבינו אומר: תעשה מחאה ותגלה את הרצונות הטובים שלך ותמשיך הלאה – הרבה פעמים יש קושיות גדולות על כל זה, איך רבינו אמר כאלה דברים?? לכאורה זה נראה שזה נגד כל מה שלמדנו בתורה, אבל צריך לדעת שיש בזה כלל מאוד גדול: יש מדרש שאומר שמשיח צדקנו ישב אתנו וילמד אותנו איך להתקרב להקב“ה, הוא יתן לנו דרכים, עצות ודברי-תורה איך להתקרב להקב“ה – אומר
רבי נתן שאצל רבינו יש כבר את הדרכים האלו – כל מה שאנחנו רואים ולא מבינים איך רבינו אומר כאלה עצות זה כבר נמשך מהתורה של המשיח. האור של
משיח כבר התגלה בעולם, זה התחיל מר‘ שמעון בר יוחאי, האר“י הבעש“ט ורבינו..

נראה קטן, לא מכבדים ומעריכים אותו

החידוש של רבינו זה שהוא הוריד את כל התורות ואת כל הסודות והפנימיות של התורה להלכה למעשה לכל יהודי במקום שבו הוא נמצא וזהו החידוש הגדול של רבינו. כידוע מידת משיח בן-יוסף זה תיקון מידת היסוד, הכוונה שיש לו גבורות גדולות מאוד בקדושה, אז כשהוא רוצה הוא מוסר את הנפש ויש לו את הכוחות למסור את הנפש – בספר ישעיה כתוב ’והקטן יהיה לאלף‘ – הקטן זה דוד המלך, היום משיח בן-דוד נראה קטן, לא מכבדים אותו ולא מעריכים אותו כי אף אחד לא משיג בו. הסוד של משיח בן-דוד יותר גדול מהסוד של משיח בן-יוסף, לעתיד לבוא יתגלה שהוא הסוד של הפלא העליון, פלא זה אותיות אלף. עכשיו יש הנהגה של משיח בן-יוסף ויש את ההשגה של האלף שזה הפלא העליון שזה משיח בן-דוד.

….משיח בן דוד זה בחינה אחרת לגמרי

 כל הדורות היו בעיקר מונהגים ע“י בחינת היסוד שזה משיח בן-יוסף. ההנהגה בדרך הזאת של משיח בן-יוסף זה שלאדם יש כוח בנפש לעשות מסירות נפש לקיים את המצוות ואת התורה וזה היה הניסיון של כל הדורות אבל הגאולה השלימה הרי תהיה ע“י משיח בן דוד ומשיח בן-דוד זה כבר בחינה אחרת לגמרי. משיח בן-דוד זה אמונה שלימה והתבטלות שלימה להקב“ה, הכוונה לדעת שאין עוד מלבדו יתברך..

שיש לו אזיקים על הידיים ועל הרגליים

היום אין כבוד לעבודה הזאת של משיח בן-דוד אלא הכבוד הוא למעלת היסוד (משיח בן-יוסף) כי היום אי אפשר להשיג את המעלה של העבודה של משיח בן-דוד שזה סוד האלף. כל הדורות היו מונהגים ע“י יסוד משיח בן-יוסף אבל הגאולה השלימה תהיה ע“י משיח בן-דוד אז לפני הגאולה אנחנו צריכים לבוא למידה שלו שזה אמונה שלימה וביטול שלם להקב“ה וזה הבלבול הגדול שקורה, כי מצד אחד אנחנו מתחזקים ורוצים ללכת בדרך של יוסף ושל משיח בן-יוסף: אני רוצה להתקרב אלייך אז תן לי את כוחות הנפש לעשות את רצונך – אדם בא לעשות אבל פתאום הוא רואה שיש לו אזיקים על הידיים ועל הרגליים – כל זה מכיוון שאנחנו עדיין בהשגה של יוסף ואנחנו צריכים להגיע לבחינה של דוד וזה כל הבלבול הגדול. הקב“ה שלח את רבינו ואת כל הצדיקים האמתיים וכל זה התחיל מרשב“י כדי שיגלו וידריכו אותנו מה לעשות בדרך הזאת – כדי להינצל הספקות של עמלק שהוא מטיל בנו, הדרך היא לאחוז בהתקשרות חזקה עם הצדיק מכיוון שהצדיק מלמד אותנו איך לעבור את הים הזה של כל הבלבולים ושל כל המבוכות בשלום..

לאחוז חזק מאוד בהתקשרות ובעצות

כאשר יש לנו בלבול כזה גדול בדרך העצה היא לאחוז חזק מאוד בהתקשרות ובעצות של הצדיק, בפרט בעצה של ההתבודדות וזה נקרא הדרך מפורים לפסח. ביציאת מצרים הרצון של הקב“ה היה שהכי קטן בעמ“י ילך בדרך הזאת של הביטול השלם אבל עמ“י לא יכל להחזיק במדרגה הזאת כי זה דורש הרבה עבודת הלב והתחזקות לא ליפול מכל מה שעובר עלינו, לא החזקנו מעמד ונחרב בית המקדש הראשון ואז נולדה הדרך של פורים שזה הדרך של יוסף ואז נקבעה דרך חדשה שזה דרך יותר חיצונית, הכוונה שהעיקר זה לקיים את המעשים, אבל לפני הגאולה אנחנו עוברים מבחינת יוסף לבחינת דוד והדרך הזאת זה הדרך מפורים לפסח. חודש אדר וניסן זה החודשים הכי מסוגלים בשנה ללכת יותר בדרך של ההתבודדות – עכשיו מאיר אור גדול של התבודדות, כל אחד כמה שהוא יכול ואיפה שהוא יכול, העיקר זה להתרגל לדבר עם הקב“ה, הכוונה להגיע להתחברות הפנימית עם הקב“ה.

מאת הרב עופר ארז שליט"א

מאת הרב עופר ארז שליט"א

תודה רבה לרב ראובן יעיש על עבודתו המדהימה בעריכת השיעור לטקסט

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז