פסח חד גדיא ח"ב

פסח חד גדיא

תוכן עניינים

רצונות נסתרים

הרבה מגדולי ישראל שואלים מה הסיבה שרוב עמ"י בכל הדורות קיבלו על עצמם חומרות ודקדוקים בעניין הפסח? לא מצאנו את זה בשאר החגים. חז"ל מסבירים דבר מאוד מעניין- לכל מצווה יש שורש רוחני, ויש הרבה תיקונים ועולמות רוחניים שקשורים למצווה הזאת, ברגע שאנחנו מקיימים את המצווה אנחנו מפעילים מערכות רוחניות שמגיעות גבוה מאוד. לכל אדם יש בלב את היצר הרע, לפעמים הוא מבלבל אותנו, לפעמים הוא גורם לנו לכעוס, להתגאות, להקפיד, לרצות את מה שלא שייך לנו… זה היצר הרע שאנחנו מכירים. אבל יש יצר הרע שנקרא 'פניות' הכוונה כל מיני רצונות שנמצאים בתוך לב האדם והאדם בכלל לא מכיר אותם, זה נקרא יצר הרע רוחני ודק, הכוונה שקשה מאוד להבחין בו. היצר הרע הזה מאוד מוליך אותנו ומשפיע עלינו, הבעיה שאנחנו לא מכירים אותו. דוגמא לדבר- הרבה פעמים אנחנו עושים כל מיני דברים ואנחנו חושבים שאנחנו עושים את אותם דברים מסיבה מסויימת, אבל האמת שזה לא הסיבה הזאת אלא יש סיבה אחרת בלב שלנו שגורמת לנו לעשות את המעשים האלו…

ה'פניות' שבלב

שמעתי מאחד הצדיקים בירושלים (ר' עקיבא) שסיפר על יהודי ת"ח חשוב שהיה עוסק בהרבה חסדים, היה לו גמ"ח ובכל מקום שהוא היה יכול לעזור הוא היה עוזר. אותו יהודי סיפר את המעשה הבא לר' עקיבא ור' עקיבא סיפר לי את זה לי: פעם אחת הזמינו את אותו יהודי לעלות לתורה בשבת בבוקר, בדרך לתיבה הוא שמע בחור צעיר שאומר לחברו: אתה רואה את זה שעולה לתורה? תדע לך שהוא איש חסד גדול מאוד (הוא שמע את זה בחצי-אוזן). אותו יהודי אמר לר עקיבא: תדע לך, 17 שנה אחרי אותו מקרה, כל פעם שהייתי עולה לתורה הייתי מקשיב אולי עוד מישהו יגיד איזה שבח עליי, שאני גומל חסדים או כל שבח אחר. הפניות אצלנו כ"כ עמוקות בלב שקשה לנו להתבונן ולהבין מדוע אנחנו עושים דברים מסוימיים. יכול להיות שאנחנו עושים איזה פעולה אבל היצר הרע מכוון בכלל לכבוד או גאווה.

יצר הרע רוחני ודק

כל זה נקרא יצר הרע רוחני ודק שנמצא בתוך לב האדם. אפשר לראות הרבה פעמים שכשאדם רוצה להיבחר לאיזה משרה, אז הוא אומר: למה אני רוצה שיבחרו בי? משום שאני יודע שיש לי את הדעת הכי שלימה והכי מתוקנת, מצדי לא הייתי רוצה להיבחר אלא זה הזכות שלכם שתבחרו בי כדי שאני אציל את כל המצב. הרבה פעמים יש בחירות למפעל מסויים אז כל אחד מהמועמדים אומר שהוא לא רוצה להיות המנהל של המפעל אבל הוא מבטיח שאם יבחרו בו אז תוך 3 חודשים כל הבעיות של המפעל יפתרו! נדמה לאותו אדם שהוא באמת רוצה לפתור את הבעיות של המפעל אבל הוא לא יודע, שהרצון האמיתי שלו זה שיכתבו בעיתון אחרי הבחירות שפלוני בן פלוני נבחר להיות מנהל המפעל ויש לו מחשבה נוספת על אותם חברים שלמדו איתו בבית בספר עממי שיגידו: אני הכרתי את ראובן, מנהל המפעל הגדול הזה, זכיתי ללמוד איתו באותה כיתה-כל הנטיות האלו בלב זה יצר הרע שאנחנו בכלל לא מכירים. אנחנו לא יודעים עד כמה היצר הרע הזה מוביל ומטעה אותנו בדרכי החיים. יש הרבה צדיקים שכותבים שזה היסוד של מצוות ביעור חמץ.

ביעור חמץ

מדוע אנחנו הולכים לחפש איזה פירור חמץ שנמצא בפינת החדר? הרי מצד התורה אין בזה בעיה, אנחנו מחמירים יותר ממה שהתורה ציותה אותנו. מסבירים הצדיקים שכנגד הפירורים שאנחנו מחפשים בבדיקת החמץ הקב"ה מסיר מאיתנו את אותם פניות שיש בתוכנו. ע"י החמץ שאנחנו מחפשים בפינות, מתחת לארונות ולכיסאות, ע"י זה אנחנו מתקנים את אותו יצר הרע הרוחני והדק שנמצא בתוכנו וע"י נעשה בתוכנו ביעור פנימי. זו הסיבה שאנחנו כ"כ מדקדקים בבדיקת חמץ גם אם האדם לא מודע לזה. כל מי שבימים הקרובים ירגיש שהוא רוצה לבער את החמץ זה לא סתם הרגשה, זה באמת בא מנקודה רוחנית מאוד גבוהה. ע"י השתדלות והמאמץ שלנו בביעור החמץ, הקב"ה מבער את היצר הרע מתוכנו.

מה נוצר מהניקיונות לפסח?

אומר ר' לוי יצחק מברדיטשוב שבשעה שאנחנו מנקים את הבית זה עושה רעש, כגון כשלוקחים סמרטוט ומנקים משטח מסויים אז נוצר רעש של שפשוף. אומר ר' לוי יצחק שמכל אחד מהרעשים האלה נבראים מלאכים קדושים ששומרים על אותו אדם שמנקה ועל כלל ישראל. ר' לוי יצחק היה 'בעל תוקע' אצל המגיד ממזריטש שהיה מנהיג החסידות לאחר הבעש"ט, לאחר כהונתו היתה התפלגות בחסידות (מתלמידיו- בעל 'התניא', 'הנועם אלימלך', ר' זושא, ר' לוי יצחק מברדיטשוב, 'פרי הארץ' ועוד). לאחר התקיעות יש נוסחה של תפילה: יהי רצון שהמלאכים שנבראו מתקיעת השופר יכניסו את התפילות ואת הבקשות של עמ"י לפני כיסא הכבוד. ר' לוי יצחק היה נוהג להגיד את התפילה הזאת והיה מוסיף: ואם לא הצלחנו לברוא מספיק מלאכים קדושים (משום שתקיעות השופר לא היו כראוי), אז אנחנו מבקשים שהמלאכים שנבראו מכל הרעשים שנעשו מהניקיונות לפסח, הם אלה שיכניסו את התקיעות לפני כיסא הכבוד. ר' לוי יצחק היה אומר שהמלאכים האלו בוודאי יכולים להכניס את התקיעות משום שאלה מלאכים שיכולים לפעול את הפעולות הכי גדולות בשבילנו.

מי מעלה את

תקיעות השופר?

מתעוררת שאלה. הרי תקיעת שופר בראש השנה זאת אחת מהמצוות הכי גדולות בכל השנה כולה, לעומת זאת בניקיונות של פסח אנחנו הרבה פעמים מחמירים יתר על המידה, אז איך ר' לוי יצחק מברדיטשוב הגיע למסקנה שלמלאכים של הניקיונות לפסח יש יותר כוח מהמלאכים שנבראו מתקיעות השופר? הרי המלאכים שנבראו מתקיעות השופר זה מלאכים שנבראו ממצווה מהתורה, והמלאכים שנבראו מהניקיונות של פסח זה בכלל לא מצווה, אלא זה חומרות שקיבלנו על עצמנו. ר' לוי יצחק מברדיטשוב לא תירץ את העניין הזה. אנחנו ננסה לתרץ, אם יתקבל התירוץ יתקבל.. כשאדם תוקע בשופר הוא יודע שכולם שומעים ורואים אותו תוקע, ואפילו שהוא צדיק גדול בכל אופן הוא מרגיש בדקות טוב עם זה שהוא זכה להיות במעמד הזה אז יש לו איזה רגש קטנטנן של גאווה, לעומת זאת בניקיונות של פסח נבראים מלאכים בלי שום גאווה. המלאכים של ניקיונות הפסח נבראים מהרבה ביזיונות. אדם שוכב מתחת למיטה ומתאמץ לנקות איזה פירור שזה ספק אם זה חמץ בכלל או סתם אבק ואישתו צועקת עליו שהוא כ"כ איטי בעבודה (זה יכול להיות גם הפוך בין בני הזוג) ובנתיים אחד מהילדים קופץ על המיטה מלמעלה. לאף אחד בעולם אין גאווה מהמצווה הזאת. ר' לוי יצחק אומר שמלאכים כאלה שנבראים מניקיונות של פסח בוודאי יכולים להעלות את התקיעות ואת התפילות שלנו לפני כיסא הכבוד.

'חד גדיא' חלק ב':

נזכיר בקצרה את הפיוט 'חד גדיא' שהתחלנו בשבוע שעבר. הזכרנו שיש שאלה שנשאלת על מחבר ההגדה (חז"ל קוראים לו 'בעל ההגדה'). בעל ההגדה שם בסוף ההגדה פיוט שכולנו מכירים שנקרא חד גדיא: 'חד גדיא חד גדיא זדבין אבא בתרי זוזי (-גדי אחד גדי אחד שקנה אבא בשתי זוזים). ואתא שונרא ואכלא לגדיא (-ובא חתול ואכל את הגדי), ואתא כלבא ונשך לשונרא (-ובא כלב ונשך את החתול) ואתא חוטרא והיכה לכלבא (-ובא מקל והיכה את הכלב) עד לכאן הגענו בשבוע שעבר. לאחר מכן הגיעה אש ששרפה את המקל ואחרי זה הגיעו מים שכיבו את האש ואז בא שור ששתה את המים ואז בא שוחט ששחט את השור לאחר מכן בא מלאך המוות ששחט את השוחט ואז בא הקב"ה ששחט את מלאך המוות. לכאורה זה נראה כמו איזה סיפור לילדים, הסוף קצת מפחיד אבל חוץ מזה זה נראה שהפיוט הזה

          

מתאים לילדים בני חמש. מה שייך לספר את הסיפור הזה אחרי כל הלילה הקדוש שעברנו??

 סיפורי מעשיות

כשהצדיקים רוצים לגלות לנו חוכמות גדולות הם מסתירים ומלבישים את זה בסיפור שנראה פשוט. צריך לדעת שסיפור זה 'שפת קודים'. הצדיקים מלבישים חוכמות מאוד גדולות שאנחנו לא מסוגלים לקבל בתוך סיפורי מעשיות, זה גם הסיפורים שר' נחמן מברסלב סיפר שנקראים 'סיפורי מעשיות משנים קדמוניות'. למעשה חד גדיא זה סיפורי מעשיות משנים קדמוניות. כל הסודות של כל העולמות והקבלה מבריאת העולם ועד הגאולה נמצאים בפיוט חד גדיא.

הגבורות הנפולות

יש מושג שנקרא 'גדי עיזים' שמרמז על מידה שנקראת 'מידת הגבורות'. עז זה מלשון עזות, ועזות זה גבורות. בכל אדם יש בתוך הלב והנפש גבורות. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בעולם הזה בלי מידת הגבורות. אחד התפקידים הקשים ביותר שמוטלים על כל אחד מאיתנו זה לתקן את הגבורות. אצל כל אחד יש נפילה של גבורות שאנחנו צריכים לתקן ולהעלות. גבורות זה כוחות בנפש, למידת הגבורות יש 2 בחינות של נפילה. בחינה אחת של נפילת הגבורות זה כעסים והקפדות שאדם מקפיד על השני, והבחינה השנייה של נפילת הגבורות זה כשיש לאדם התעוררות מאוד חזקה לתאוות העולם הזה. אותו כוח בנפש שיכול לעזור לנו לבנות דברים מאוד חשובים וגדולים נפל, ולנפילה הזאת יש את 2 הבחינות הנ"ל, כעסים ותאוות העולם הזה. התפקיד שלנו זה להעלות את הגבורות הנפולות, הכוונה להפוך את הכעסים ואת ההקפדות לאהבת ישראל, לעין טובה וללימוד זכות ולהפוך את תאוות העולם הזה ל'אש תמיד תוקד על המזבח', הכוונה לאהבת השם, שאדם יהיה בוער להקב"ה. כל הכוחות של הצדיקים נבעו מאהבת השם. כשהצדיק זוכה להרגיש אהבת השם אז הוא מרגיש חיבור לגנרטור אין-סופי של חיות והתעוררות אין-סוף.

'נפשי חולה אהבתך'

מסופר ב'חיי הבעש"ט' שפעם הגיע רופא מאוד חשוב למזיבוז' הרופא סיפר שע"י הדופק של האדם הוא יכול להגיד במדויק את המצב הבריאותי של אותו אדם. הבעש"ט ביקש שהרופא יבדוק לו את הדופק. כשהרופא בדק את הדופק של הבעש"ט הוא אמר: אני רואה שאתה חולה גדול מאוד. הבעש"ט אמר לו: ההבחנה שלך נכונה, אני באמת חולה גדול מאוד. לאחר שהרופא הלך שאלו התלמידים את הבעש"ט: הרי אנחנו לא רואים שאתה חולה?? אמר להם הבעש"ט: 'נפשי חולה אהבתך'- זה המחלה שלי. מרוב אהבת השם אני חולה וזה מה שראה הרופא בדופק שלי. זה העבודה שלנו, להעלות את 2 הבחינות של הגבורות שנפלו לעולם הזה שזה כעסים והקפדות מצד אחד ומצד שני תאוות גדולות של העולם הזה, ולהחזיר את הגבורות למקום האמיתי שלהם. ההפך של כעסים והקפדות זה אהבת הזולת ועין טובה, וההפך של תאוות העולם הזה שזה אהבות נפולות, זה אהבת השם.

המדרגה הראשונה:

'מסירות נפש'

         'חד גדיא' זה סיפורי מעשיות משנים קדמוניות…  כל הסודות של כל העולמות מבריאת העולם ועד הגאולה נמצאים בפיוט 'חד גדיא'…    

רבי נחמן מברסלב אומר שאי אפשר להעלות את 2 הבחינות האלה אלא ע"י שהאדם מקיים בגופו, בנפשו ובמחשבתו (זה עבודה של שבועות חודשים ואפילו שנים) מעשים טובים ומשתדל לעשות חסד עם הזולת (כל אחד לפי יכולתו). לאט לאט הדרך הזאת בונה את הנפש שלנו. בכל יום שאדם עושה טוב וסר מרע ע"י זה הוא מתקן את הגבורות שלו עוד קצת, אי אפשר להעלות את הגבורות הנפולות בפעם אחת. העבודה היומיומית שלנו לאט לאט מעלה אותם. אחרי כמה שנים פתאום האדם נמצא במקום אחר לגמרי. לפני כמה שנים ההשתוקקות שלו היתה לעוגות, היום ההשתוקקות שלו זה לעבודת ולאהבת השם. זה נקרא התיקון הראשון של הגבורות, כשאנחנו זוכים להעלות את הגבורות לקדושה. הדרך בכלליות זה מסירות נפש, הכוונה שהאדם מתאמץ למרות שאין לו חשק לעשות דברים מסויימים. האדם קם בבוקר למרות שאין לו חשק והוא נותן צדקה אפילו שאין לו חשק, וגם אם מישהו מעצבן אותו, אז הוא מתגבר ובכל זאת שומע מה יש לו להגיד. זה מסירות נפש כשאנחנו מתאמצים לעשות דברים טובים גם כשאין לנו חשק. התיקון הראשון של הגבורות חייב לבוא ע"י מאמץ, כשאדם מתגבר על הטבעים ועל ההרגלים שלו.

המדרגה השנייה:

'ביטול להקב"ה'

אחרי עבודה מרובה על המדרגה הראשונה, לאט לאט משמיים מתחילים לגלות לאדם את המדרגה שנייה שהאדם בעצם לא עשה שום דבר בעצמו.  הקב"ה מגלה לאדם שגם אם הוא התאמץ והתגבר, כל היכולת שלו לעשות דברים זה בעצם סיעתא דשמייא. במדרגה השנייה יש 'השגה' חדשה. ההשגה החדשה מראה לאדם שגם מה שהוא התאמץ, בעצם הקב"ה זה שנתן לו את הכוח ואת הרצון להתאמץ. זה נקרא ההתבטלות להקב"ה, וזה השלמות. באמת חייבים לעבור דרך המדרגה הראשונה, אבל השלמות זה המדרגה השנייה, וזה נקרא סוד הגאולה. ככל שאנחנו נכיר ונשיג יותר שבעצם 'אין לנו מלך אלא אתה', שהקב"ה מולך על כל העולם, גם על אובמה, על אחמניג'ד וגם על נתניהו, והחידוש הכי גדול שהקב"ה מולך גם עליי, גם אני בעצמי זה המלכות של הקב"ה, כאשר נשיג את זה זה השלמות האמתית.

'אין עוד מלבדו'

דוד המלך שהוא סוד מלך המשיח השיג את זה בשלמות, לכן הוא אמר (תהלים קל"א): "כגמול עלי אימו, כגמול עליי נפשי". רש"י אומר על הפסוק הזה: 'הרני מוטל כגולם לפנייך'. זה הסוד של הגולם דקדושה, כשאדם יודע שהוא כגולם. כשאדם משיג את זה זה המדרגה השנייה והתיקון השני וזה השגה שלמה. כשיבוא משיח בן-דוד ויגאל אותנו הוא יעשה דבר מאוד פשוט, הוא פשוט יסיר את הוילון וכולנו נראה מה נמצא מאחורי הוילון: "אין עוד מלבדו". כל עמ"י יראה איך כל הבריאה כולה זה הקב"ה. התיקון הראשון נקרא 'משיח בן-יוסף' שזה מסירות נפש להעלות את הגבורות הנפולות, לכן משיח בן-יוסף בא מכוחו של יוסף. מאוד מעניין לראות שיוסף תיקן את 2 הגבורות הללו. יוסף הצדיק שהיה בחור בן 17 (שזה גיל מאוד קשה מבחינת היצר הרע), נזרק מהבית ונמכר להיות עבד, ובמשך שנה שלמה אשת פוטיפר עשתה את כל ההשתדלויות שבעולם בכדי לפתות אותו, רבינו אומר שכל הכוחות שלה היו כישופים וטומאה נוראית ויוסף עמד כנגד כל זה, זה כמעט בלתי אפשרי לעמוד בכאלה פיתויים. מובא במדרש שאשת פוטיפר באה אליו בחוכמות ובהשגות שכליות, היא אמרה לו שהיא רואה ב'אצטגנניות' (זה שיטה אמתית לראות את העתיד) שעתיד לצאת ממנה וממנו משיח בן-יוסף. היא אמרה לו שאם הוא לא יהיה איתה אז הוא מונע את הלידה של משיח בן-יוסף בעולם. אשת פוטיפר ראתה דבר אמיתי, שמהבית שלה ומיוסף יצא משיח בן-יוסף, אשת פוטיפר לא ידעה שמה שהיא ראתה עתיד להתקיים עם הבת שלה, אסנת. אשת פוטיפר רצתה לזכות שממנה יצא משיח בן-יוסף אז היא בכל יום באה אליו ואמרה לו שהוא מונע את הולדת המשיח. יוסף עומד כנגד כל הפיתויים וכנגד כל הטענות שבעולם ואמר: "איך אעשה את הרעה הזאת לאדוני?". במשך כל השנה הזאת יוסף תיקן את הגבורות הנפולות של תאוות העולם הזה, לכן כתוב במדרש שעד היום כל יהודי שזוכה להתמודד כנגד היצר הרע של התאווה הידועה, זה בא מכוחו של יוסף הצדיק. מי שיש לו ניסיונות קשים שיסע בנסיעה הבאה לציון של יוסף הצדיק בשכם ויצעק שם: יוסף תתעבר בי ותציל אותי מתאוות העולם הזה. זה בדוק ומנוסה שזה עוזר מאוד, משום שיוסף הוא השורש של התיקון הזה. יש עוד בחינה של גבורה שיוסף הצדיק תיקן: יוסף הוא בחור בן 17 שאחים שלו זורקים אותו להיות עבד במצרים ואחרי כמה שנים הם מגיעים אליו. הוא יכול לעשות להם מה שהוא רוצה, אבל בכל זאת הוא אומר להם: "א-לוקים חשבה לטובה". יוסף מגלה כלפיהם אהבה ודואג להם. יוסף הפך את כל ההקפדות לאהבת ישראל.

חד גדיא חד גדיא

יוסף הצדיק הוא השורש של הגבורה הראשונה ודוד המלך הוא השורש של הגבורה השנייה. זה 2 תיקונים של הגבורות ולכן זה נקרא '2 עיזים' (עיזים על שם תיקון הגבורות). משיח בן-יוסף זה גדי עיזים אחד, ומשיח בן-דוד נקרא גדי העיזים השני, שזה הבחינה היותר גבוהה עשיו היה צריך להוליד את משיח בן-דוד אבל מכיוון הוא בחר ברע, יעקב קנה ממנו את הבכורה, לכן יעקב התחתן גם עם לאה וגם עם רחל. עשיו ולאה היו צריכים להוליד את משיח בן-דוד ויעקב ורחל היו צריכים להוליד את משיח בן-יוסף, אבל בגלל שעשיו בחר ברע יעקב קנה ממנו את הבכורה, הכוונה את שהוא קנה ממנו את לאה ואת משיח בן-דוד, לכן למילה בכורה יש 2 משמעויות: שזה מדרגת משיח בן-דוד וזה גם את האחות הבכורה, לאה. פה מתחיל הפיוט: חד גדיא חד גדיא זדבין אבא בתרי זוזי- גדי אחד גדי אחד שקנה אבא ב2 זוזים. האבא זה יעקב אבינו, זה הסיבה שכתוב פעמיים חד גדיא. גדי אחד כבר היה ליעקב (משיח בן-יוסף), אבל את הגדי השני הוא קנה מעשיו (משיח בן-דוד). 

ואתא שונרא ואכלא לגדיא

הזכרנו בשבוע שעבר שיש קנאה גדולה מאוד על כל צדיק שהוא בחינת משיח. הזוהר הקדוש מסביר שהקנאה הזאת משתלשלת ממקום רוחני מאוד גבוה שנקרא 'סוד קנאת המלאכים'. בלב של האדם יש קנאה לצדיק שהוא בחינת גדי עיזים. העבודה שלנו זה להיזהר לא לחלוק על אף צדיק, מכיוון שיש ליצר הרע כוח גדול מאוד להסתיר את הצדיק שהוא בחינת הגדיים (בכל דור ודור יש כמה גדיים). תמיד יהיה על הצדיקים האלו מחלוקת והסתרה מאוד גדולה, עד כדי כך שהשטן יכול לקחת את המיטה של הצדיק ולהראות לנו שהצדיק נפטר. המדרש מספר שיום לפני שעמ"י עשו את העגל, השטן הראה לעמ"י את המיטה של משה רבינו בשמיים. בדור שלנו לא צריך להראות את זה בשמיים, בדור שלנו זה הרבה יותר קל יש את 'התקשורת'. הלכה למעשה אנחנו צריכים לדעת לא לדבר על אף יהודי, וכל שכן שאסור לנו לדבר על אף צדיק. כשהיצר הרע רוצה להסתיר את הצדיק, יש לו את כל 'הכלים' ואת כל הכוחות שבעולם לעשות את הסרט הכי אמיתי בשביל להסתיר את הצדיק. דוד המלך אומר: "ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר", הכוונה אלה שיושבים במסעדות ובפאבים ושותים בירה כל היום, מדברים עליי. מה יש כבר לדבר על דוד המלך?! היום אנחנו יודעים שהוא שורש משיח צדקנו אבל בזמנו היו אומרים עליו שהוא היה עם 'אשת איש'. מי שדיבר עליו לא ידע את החשבונות של הקב"ה. החתול שאכל את הגדי זה הקנאה שהעלימה את גדי העיזים, משום שכל פעם שמתגברת הקנאה על הצדיק היא מעלימה את האור של הצדיק. רואים את זה הלכה למעשה עם יוסף הצדיק, כמו שכתוב: "ויקנאו בו אחיו". זה החתול שאכל את הגדי.

ואתא כלבא ואכל לשונרא

כשנעלם אור הצדיק אז 'אתא כלבא ואכל לשונרא'. מובא בספרים הקדושים שהכלב זה הקליפה הכי קשה לבירור, משום שזה כוחות הנפש העדינים שמושכים אותנו למקום ולמציאות מסויימת ולא נותנים לנו אפשרות להשתחרר מזה. כל פעם שאדם רוצה להשתחרר ממציאות מסויימת, הוא נכנס לפחדים ולחרדות. מקום זה לאו דווקא מקום פיזי אלא זה גם מקום רוחני ומציאות רוחנית. קליפת הכלב קושרת אותנו למקומות מסויימים ולא נותנת לנו להתנתק מהמקומות האלו, לכן האדם לא יכול להתקדם ולשנות דברים ברוחניות משום שהקליפה קושרת אותו. קליפת הכלב זה קליפה מאוד מאוד קשה.

ואתא חוטרא והיכה לכלבא

יש סוד שעל ידו אפשר לבטל את קליפת הכלב. בפיוט חד גדיא הסוד הזה נקרא 'חוטרא' (מקל). יש מקל שמכה את הכלב. אומר רבינו (תורה כ'): שכל צדיק וצדיק לפי עבודתו כל ימי חייו והקדושה שהוא זכה להשיג מקבל 'מטה עוז', כביכול יש לו מקל והוא יכול להכות בו את היצר הרע שנקרא 'הרע שבעדה'. המקל שיש בידיים של הצדיק זה 'הגבורות דקדושה' שהצדיק מקבל כתוצאה מהקדושה, מהתורה, מהתפילה, מהמצוות, ומהמסירות נפש שלו (ככל שהצדיק יותר גדול כך יש לו בחינה יותר גדולה של מטה עוז), ואז גם מי שנמצא עמוק בשבי של היצר הרע, בתאוות ובבלבולים של העולם הזה, ולא יכול לצאת מזה, התקנה שלו זה 'סוד המקל' של הצדיק. לכל צדיק וצדיק יש מקל בידיים והוא יכול להכות את הקליפה שקושרת אותנו במציאות שבה אנו חיים. ברגע שהצדיק מכה את הקליפה הזאת, זה משחרר מעלינו כבלים, וזה נותן לנו את האפשרות להתקדם ולרוץ ברוחניות. בדור שלנו היינו בכאלה בורות שלא היתה לנו אפשרות להרים יד או רגל מרוב הבלבולים ותאוות העולם הזה. פתאום קורה כזה מצב שהאדם מרגיש שעובר בתוכו אור גדול ומיד הוא משתחרר מהמקום הזה ורץ אל הקב"ה, על זה אמר שלמה המלך (שיר השירים): "משכני אחרייך נרוצה. הביאני המלך חדריו". ברגע אחד אדם קם בבוקר ופתאום הוא רוצה את הקב"ה. אתמול הוא רק רצה עוגות ומיליון $. היום הוא קם בבוקר והוא רוצה את הקב"ה. איך קורה דבר כזה  שאדם קם בבוקר עם כאלה רצונות וכיסופים? כל סוד השחרור זה המקל הנעלם שמכה את הקליפה שתופסת וקושרת אותנו, המקל הזה זה המטה עוז שנמצא בידיים של הצדיק. ככל שהצדיקים יותר גדולים כך המטה עוז שלהם יותר גדול. רבינו גילה לנו את הסוד שזה המטה עוז.

'קליפת הכלב'

מובא במדרש שהשורש של טומאת מצרים זה קליפת הכלב. אנחנו רואים שרוב המכות שהקב"ה היכה את המצרים זה היה ע"י משה וע"י המטה של משה. בשביל מה הקב"ה צריך שיהיה למשה מקל? בגלל הגיל?? כתוב שמשה היה כזה גיבור שהוא הקים את המשכן לבדו, במשכן היו עצי שיטים בגובה של 5 מטר ואף אחד לא הצליח להקים את זה חוץ ממשה. המקל שהיה למשה זה 'סוד המטה'. זה מטה גשמי, אבל השורש שלו זה הקדושה, הצדקות והזכות של משה רבינו שבזכות זה נעשו כל המכות לקליפת הכלב. אחד מזקני ברסלב שאל לפני כמה שנים שאלה: מה הסיבה שר' נחמן מברסלב לא היה מוכר כמעט 200 שנה? היה רק קומץ אנשים שהכירו את כל המושג 'ברסלב' ואלה שהכירו את חסידי ברסלב החזיקו אותם למשוגעים לגמרי, פתאום לפני כמה שנים התגלה האור הזה.. זה מראה שרבינו היה צריך לעלות עוד ועוד בעולמות רוחניים בכדי לעסוק בדור שלנו. כדי לרדת לכזה דור רבינו היה צריך לעלות ועוד ועוד ולקבל מטה עוז יותר גדול ואז הוא יכול לרדת לדור שלנו ולהרביץ לכל הקליפות. זה מה שאומר בעל הפיוט: ואתא חוטרא והיכה לכלבא. הכוונה למטה עוז של הצדיק שיורד ומכה בקליפות שתופסות אותנו ולא נותנות לנו להשתחרר מהמקום שבו אנחנו נמצאים.

ואתא נורא ושרף לחוטרא

פתאום מגיעה אש ששורפת את הכוח של הצדיק. זה פעם שנייה במהלך הזה. בהתחלה היה לנו את הגדי עיזים שזה סוד נשמת הצדיקים והמשיחים. באה קנאה (חתול) שהעלימה את האור של הצדיק. עכשיו יש איזה אש ששורפת את הכוח של הצדיק. אומר ר' נתן (ליקוטי הלכות) שהרבה פעמים האדם היה במקום לא טוב ובא צדיק גדול שעזר לו והוציא אותו מהמקום הזה. בתקופת מצרים זה היה משה רבינו שעשה אין-סוף ניסים לעמ"י. אף דור לא זכה לראות את מה שראה הדור של משה רבינו. עמ"י היה עם של עבדים שקיבלו מכות במצרים והיו בשעבוד נורא ואיום, פתאום מגיע משה בגיל 79, עם גובה של כמה מטרים וזקן לבן ואומר לעמ"י באתי לגאול אתכם. בהתחלה עמ"י אמרו לו אתה הזוי?! חסר לנו פה בעלי דמיונות?! אתה יודע איזה קליפה יש פה?? אבל אחרי כמה ימים ושבועות רואים שפרעה מקבל מכות. עמ"י ראו עין בעין את הכוח של משה רבינו, (כתוב במדרש שכל פעם שמשה היה מתרה בפרעה לפני כל מכה, כל בית במצרים שמע את השיחה הזאת. משה לא היה צריך את האינטרנט) לא עוברת שנה מיציאת מצרים, ופתאום יש למרים ואהרן שהיו קדושים וטהורים, השגות על משה רבינו. אחרי זה יש את חטא המרגלים, איך יכול להיות שיש איזה קושייה על משה רבינו?? אתם לא סומכים על משה?? לא עובר זמן קצר, פתאום בא קורח שאמר שמשה הוא בעל גאווה. הדבר הזה נראה כמו שיגעון גדול, אבל כל הדבר הזה הוא סוד מאוד גדול, זה הסוד של האש ששרפה את המקל. אחרי שהצדיק מקרב אותנו באה 'אש המחלוקת' שבאה מטעויות דקות מאוד בשביל להעלים את האור של הצדיק. צריך לפחד מאוד מהאש הזאת שבאה אחרי התגלות המטה עוז ששיחררה אותנו מכל השיעבודים של קליפת הכלב. אחרי כל זה יש בחינה חדשה של הסתרה שנראת 'אש'

'סוד האש'

כתוב בגמרא שבשעה שביטלו חז"ל את היצר הרע של עבודה זרה, יצאה אש מקודש הקודשים ופרחה באוויר וכך התבטל כל היצר הרע של העבודה זרה. יש איזו הסתרה שהשורש שלה נמצאת בקודש הקודשים, זה סוד מאוד גדול, אבל כוונת הדברים היא שיש כוח של מחלוקת והסתרה על הצדיק שנמשכת ממקום כזה נעלם וקדוש שנקרא קודש הקודשים שיכול לבלבל ולהטעות כל אדם אפילו צדיקים קדושים וגדולים כמו אהרן ומרים שהיו קדושי עליון. אחרי מתן תורה הקב"ה אמר למשה: "ואתה פה עמוד עמדי" הכוונה תפרוש מאשתך. אתה לא כאחד האדם אלא השכינה היא הבת זוג שלך (זה מדרגות רוחניות מאוד קדושות). למרים היו השגות על הפרישות של משה רבינו. זה סוד האש. האש הזאת גורמת לנו להעלים בתוכנו את האור של הצדיק. צריך לדעת שיש את זה אצל כל אדם כפי בחינתו בדקויות ובחוכמות מאוד גדולות וזה יכול להסתיר מאוד את האור של הצדיק, לכן אנחנו צריכים להתפלל שהיצר הרע לא יצליח להעלים מאתנו את האור הזה של הצדיק. זה הכוונה 'אתא נורא ושרף לחוטרא', באה אש של מחלוקת ששורפת ומעלימה את כל הכוח של הצדיק מאתנו.

ואתא מיא וכבא לנורא

יש מים שמכבים את האש הזאת, על זה כתוב: "שפכי כמים ליבך נוכח פני השם" לבחינה הזאת של האש אין עצה אלא תפילה. כותב ר' נתן לבן שלו ('עלים לתרופה') שעל זה אנחנו צריכים להרבות בתודות שזכינו לא לחלוק על הצדיק, משום שבכל דור ודור, אחת העבודות הכי גדולות של היצר הרע זה להעלים מאתנו את האור של הצדיק. ליצר הרע יש כוח עצום ונורא להסתיר את האמת ע"י שהוא מראה לנו את הפך האמת, אנחנו צריכים להיזהר בזה מאוד. ליצר הרע יש כוח להראות את המיטה של משה רבינו בשמיים, עמ"י ראה מלאכים בוכים אחרי המיטה של משה רבינו…

ואתא תורא ושתא למיא

הכוח של התפילה הוא כ"כ חזק שאומר ר' נתן שכל מי שיזכה ללכת תמיד עם הדרך של תפילה והתבודדות והתחברות פנימית עם הקב"ה, בוודאי יזכה לכל הישועות ולגאולה, לכן היצר הרע עובד חזק מאוד לקרר אותנו בעבודת התפילה. ההתקררות היא שלא נאמין שהתפילה שלנו פועלת. התפילה נקראת 'עלמא דאתכסיא', פירוש הדבר שבד"כ אנחנו לא רואים מה התפילה שלנו פועלת בעולם הזה, לפעמים מראים לנו איזה הבזק קטן משמיים, אבל הזוהר הקדוש אומר שאין מילה או דיבור או אפילו רצון שנאבד. אפילו אם האדם רק רוצה להתפלל זה לא הולך לאיבוד, ואם האדם מדבר עם הקב"ה והוא לא מרגיש כלום אבל הוא חזק ומתעקש בדבר הזה, ר' נתן אומר שבוודאי הוא יזכה לכל התיקונים. הכוח של התפילה והתבודדות יכול לבטל באמת את כל כוחות הסטרא אחרא, אבל כנגד זה בא התורא (שור) ושותה את המים. כתוב בספרים שיש שור בקדושה ויש שור בקליפה ('זה כנגד זה עשה השם'). השור בקדושה זה יוסף ("בכור שורו הדר לו.."). יוסף היה זה שהתחיל להאיר בעמ"י את האור של התפילה, וכנגד זה יש את קליפת עשיו שזה השור דקליפה. עשיו זה יצר הרע חכם, כל החוכמה והתרבות של עשיו זה לכבות ולקרר בתוכנו את האור ואת האש של התפילה.

ואתא שוחט ושחט לתורא

משיח בן-יוסף עומד כנגד הקליפה הזאת ומעורר אותנו שלא נירדם ושלא נתקרר בעבודת התפילה וזה השוחט ששוחט את השור. כתוב שיש סכנת מוות על כל צדיק שהוא בחינת משיח בן-יוסף (זה הגדי עיזים הראשון כנ"ל), לכן האר"י הקדוש תיקן בתפילה 18 להתפלל שמשיח בן-יוסף לא יהרג ע"י ארמילוס הרשע, שזה התעברות של הס"מ בארמילוס הרשע.

ואתא מלאך המוות ושחט לשוחט

יש סיבות עמוקות מדוע יש סכנה דווקא עם משיח בן-יוסף, זה מה שכתוב בפיוט שבא מלאך המוות ושחט את השוחט. זה מרמז על הסכנה של משיח בן-יוסף אבל בעזרת השם עד פסח הזה:

אתא הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המוות

בעזרת השם השנה הזאת נזכה לאכול כבשים, עיזים וגדיים בבית המקדש.

פסח כשר ושמח

 

מאת הרב עופר ארז שליט"א

מאת הרב עופר ארז שליט"א

תודה רבה לרב ראובן יעיש על עבודתו המדהימה בעריכת השיעור לטקסט

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
עומר שעורים הנפת העומר

סוד הנפת העומר

’מנחת העומר‘ מרמזת על תיקון הנפש בעזרת השם נעסוק בעניין של מצוות העומר ובעניין של ספירת העומר.התורה קוראת לעומר ’מנחה‘ שהביאו אותה משעורים

Read More »
תפילה ולחש לעין הרע

תפילה ולחש לעין הרע

שלא ישלוט בנו עין הרע יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותינו שתראה בענינו ודחקנו ועמלינו, ותשור בעוניינו ותביט בעמלנו. ותציץ עלינו ברחמיך,

Read More »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז