וַדַּאי אֵין הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּבְוַדַּאי הַכּל לְטוֹבָה, וְגַם הַיּוֹם תֵּדַע וְתִזְכּר מֵחָדָשׁ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאד, וְעַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ רַחֲמָיו הַרְבֵּה מְאד, וְתַאֲמִין כִּי חַסְדֵי ה' לא תָמְנוּ וְלא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם, וְהַכּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה בְּקָרוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק לא תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר כָּל כָּךְ, וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ לְהָסִיחַ דַּעְתְּךָ וּלְהַשְׁכִּיחַ מִלִּבְּךָ הַצַּעַר שֶׁלְּךָ, בִּפְרָט הַפְּחָדִים הַיְתֵרִים וְהַמָּרָה-שְׁחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִמַּה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, הַכּל שְׁטוּת וּכְסִילוּת, וְהָעִקָּר לְהַשְׁכִּיחָם מִלִּבְּךָ, וּלְהַרְאוֹת פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וְיָפוֹת וְלַעֲשׂוֹת עַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה שָׂמֵחַ, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה … וְתִשְׁתַּדֵּל שֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ פְּנַאי כְּלָל לַחֲשׁב מָרָה-שְׁחוֹרָה וּפְחָדִים כָּאֵלּוּ, וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ מִכְּאֵב וְיִסּוּרִים מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן מִדְּבָרִים כָּאֵלּוּ – שֶׁכְּשֶׁמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְשׁוֹכֵחַ בָּהֶם נִסְתַּלְּקִים לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֵבִין בְּעַצְמְךָ, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי אֵין צְרִיכִין לַחֲזר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ רַק לִדְחוֹתָם וּלְהַעֲבִירָם מִדַּעְתּוֹ כִּלְאַחַר-יָד לְגַמְרֵי, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ מִמֵּילָא אַל תָּחוּשׁ עַל זֶה כְּלָל, וְעַל כּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה [ר' נחמן] תִּסְמךְ וְתִשָּׁעֵן – שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה.
(עלים לתרופה, מכתב קכ"א)

פרשת בא | ממשיכים עם המעשה משבעת הקבצנים
בעזרת השם נמשיך עם המעשה משבעת הקבצנים – הזכרנו שהבן והבת הקטנים שהלכו לאיבוד ביער זה אנחנו בעצמנו, וזה מרמז שתמיד תחילת הדרך