תורה ל‘ בליקוטי מוהר“ן: מישרא דסכינא

ליקוטי מוהרן תורה ל הרב עופר ארז

תוכן עניינים

בעזרת השם נראה את תורה ל‘ בליקוטי מוהר“ן חלק א‘,  התורה נקראת מישרא דסכינא (ערוגה של סכינים). בתחילת התורה רבינו אומר כך: ’השגות א-לקות, אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעלה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש, שאי אפשר להשיג שכל גדול, כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון. כמו המלמד כשרוצה להסביר שכל גדול להתלמיד, הוא צריך להלביש אותו בשכל תחתון וקטן, כדי שיוכל התלמיד להבינו. דהינו שהוא מציע לו מתחלה הקדמות ושכליות קטנים שמסבב לו תחלה, כדי להבינו על ידי זה המכון, שהוא שכל עליון וגדול.‘

’חולה גדול צריך רופא גדול‘

רבינו ממשיך ואומר: ’וצריך כל אחד לבקש מאד מלמד הגון כזה, שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה, דהינו השגות א-לקות. כי צריך לזה רבי גדול מאד-מאד, שיוכל להסביר שכל גדול כזה, על ידי השכל התחתון כנ"ל, כדי שיוכלו הקטנים להבינו. וכל מה שהוא קטן ביותר, ומרחק ביותר מהשם יתברך, הוא צריך רבי גדול ביותר. כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד, דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד, דהינו משה רבנו, עליו השלום. כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר, צריך מלמד גדול ביותר. שיהיה אמן כזה, שיוכל להלביש שכל עליון כזה, דהינו השגתו יתברך שמו, לקטן ומרחק כמותו. כי כל מה שהחולה נחלה ביותר, צריך רופא גדול ביותר‘ – מה זה  בעצם השגות א-לקות והאם צריך להשיג השגות
א-לקות? האם באנו לעולם כדי להיות בעלי רוח הקדוש, נביאים, בעלי השגות א-לוקות וכו‘? מה רבינו בעצם מתכוון בנקודה הזאת? בוודאי שכולנו רוצים את זה, אבל האם זה התכלית? מה היסוד של השגות א-לקות שרבינו ישר פותח בזה בלי שהוא אומר לנו קודם למה צריך בכלל להשיג השגות א-לוקות?

באופן כללי, זה למעשה יסוד כל התורה

-בוודאי שהמושג הזה ’השגות א-לקות‘ זה יחסי, כל אחד ואחד לפי בחינתו ולפי שורש נשמתו, לפי המעשים שלו ולפי התיקון שלו בעולם הזה, לכל אחד יש את ההשגות א-לקות שלו, אבל מה שרבינו אומר באופן כללי זה למעשה יסוד כל התורה כולה. נסביר קצת מה הכוונה- הקב“ה נתן לנו תורה ומצוות. הזוהר הקדוש קורא למצוות בשם עצות. עצות לעשות את התפקיד שלנו ואת התיקון שלנו בעולם הזה – אפשר להסתכל על זה בהרבה היבטים – אחד ההיבטים זה שאדם בא
לעולם ויש לנו בעצם מחשבה והרגשה גשמית, הכוונה שאנחנו מקושרים
עם העולם הזה: אנחנו מתפעלים מהעולם הזה, אנחנו חושבים על העולם הזה, אנחנו רוצים את העולם הזה – דבר ראשון האדם קודם כל מקושר עם העולם הזה…

פרופסור או מנכ“ל

אדם יכול להיות חכם מאוד גדול ויש לו 10 תארי-פרופסור, יכול להיות שהוא המנכ“ל של החברות הכי גדולות בעולם, אבל עדיין השכל שלו גשמי, כלומר הוא מתבונן בעולם הזה, חוקר את העולם הזה ומבין את העולם הזה – מה התפקיד של האדם היהודי בעולם הזה? התפקיד שלנו זה להמשיך שכל א-לוקי ואור א-לקות לתוך הגשמיות, פירוש הדבר שאנחנו חיים את העולם הזה ומרגישים וחווים את העולם הזה ועם
כל זה, לחבר ולקשר את העולם הזה עם הקדוש ברוך-הוא..

אדם השומר תורה ומצוות..

ברגע שאדם הוא מאמין ושומר תורה ומצוות, הוא כבר פעל התחברות עם הקב“ה, עצם האמונה ועצם העובדה שאדם שומר תורה ומצוות, למה הוא שומר את המצוות? כי הוא מאמין שיש בורא לעולם וזה כבר חיבור וקישור של הואר והשפע הא-לוקי עם העולם הזה, אבל כמובן שיש בזה אין-ספור מדרגות ואין-סוף דרגות – כל העבודה שלנו בעצם זה להעלות את כל העולם הפנימי שלנו, הגשמי שלנו, שזה מורכב בעיקר משני חלקים שזה מוח ולב, שזה מחשבה והרגשה – כמו שאמרנו, אנחנו חושבים את העולם הזה ומרגישים את העולם הזה. ברגע שמישהו פגע בנו או ביזה אותנו, באופן מידי אנחנו מרגישים את הצער, את הפגיעה ואת הכאב, ’למה הוא דיבר אליי ככה? למה הוא התנהג אליי ככה?‘. כל זה התחברות והתקשרות שלנו עם העולם הזה – העבודה שלנו זה להאיר אור א-לקות בתוך העולם הזה וזה הולך בשתי בחינות, אחד זה ההבנה, המחשבה, החוכמה והשכל של האדם, להתחיל לשתף בעצם את הקב“ה בתוך המציאות שלנו בתוך העולם הזה. הדבר השני זה להתחיל להרגיש את הקב“ה בעולם הזה, זה החלק הקשה ביותר…

הארץ היתה תהו ובהו וחושך

-העבודה זה ’וידעת היום והשבות אל לבבך כי השם הוא הא-לקים‘. הא-לקים זה הטבע והשם זה ההשגחה הפרטית. השגות א-לקות זה ההמשכה של האור הא-לקי, של השכל הא-לקי ושל האמונה בהקב“ה אל תוך המציאות שלנו, זה נקרא השגות א-לקות לכן זה שייך לכל אדם. כל העבודה שלנו זה בעצם להכניס את הקב“ה לתוך מציאות העולם הזה. עיקר העבודה שלנו זה בהרגשת הלב, אנחנו יכולים לראות שהיום זה חלק מתיקון הדור שלנו, אין איזה מישהו שלא מסתובב עם איזה כאב, צער, בלבול וכו‘, כי המציאות של העולם הזה מבלבלת אותנו, אנחנו לומדים את זה מהפסוק השני בתורה, בפסוק הראשון כתוב  ’בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ‘ מיד בפסוק השני כתוב ’והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום‘ צריך לדעת שכשהעולם נפרד מהקב“ה אז המציאות שלו זה תוהו ובהו וחושך על פני תהום, אין מציאות אחרת, לפעמים אדם אומר: שמעתי שפלוני-אלמוני מצליח…

בתוך הצמצומים של העולם הזה להגיד:

-צריך לדעת שאם אין את החיבור עם הקב“ה אז המציאות זה ’והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום‘ – זה המציאות של העולם, זה לא תלוי בנו. העבודה שלנו זה ההמשך של הפסוק ’ורוח א-לקים מרחפת על פני המים‘ – לחבר את הרוח
א-לקים שמרחפת על פני המים עם הארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום, זה התיקון ש להעולם וזה מה שרבינו אומר השגות א-לקות. הכוונה להכניס את הקב“ה בתוך החיים שלנו בהתחלה זה במחשבה אבל העבודה שלנו כמובן זה בלב, בהרגשות של הלב. זאת הבחינה שאנחנו רואים שדוד המלך כל ימי חייו עבד את העבודה הזאת במסירות נפש ובוודאי שאנחנו אפילו לא יכולים להתחיל להבין מה היתה העבודה של דוד המלך ועם כל זה, כתוב בזוהר הקדוש שדוד המלך זכה להיות רגל רביעית במרכבה כשהוא אמר ’השם אמר לו קלל‘ על שמעי בן גרא שקילל אותו קללה נמרצת, מכאן אנחנו רואים שאדם יכול בתוך הצמצום של העולם הזה להגיד: מאת השם יצא הדבר – ואין דבר יותר גבוה מזה, זה תכלית הבריאה. זה נקרא השגות א-לקות

רבינו לא אמר זאת כי אצלו זה דבר פשוט

רגל רביעית במרכבה זה המלכות של מלך המשיח. מה זה המלכות של המלך המשיח? להוריד את האור הא-לוקי לתוך המוח ולתוך הלב שלנו בכל המצבים ובכל מקום – שאנחנו נרגיש ונתחבר עם הקב“ה בכל מקום. כל זה נקרא השגות א-לקות וזה מה שרבינו מתחיל: השגות א-לקות א“א להשיג כי אם ע“י צמצומים רבים. רבינו אומר שזה התכלית למעשה ובשביל בעצם באנו לעולם הזה, לכן הקב“ה ברא את הנפש הבהמית וברא את הגוף ואת כל ההסתרה והצמצום של העולם הזה, כדי שכל יהודי ירד לעולם הזה ומפה יתחבר עם הקב“ה – את כל זה רבינו לא אמר, אצל רבינו זה כבר
פשוט, יש הרבה תורות לפני והרבה תורות אחרי שרבינו אומר שזה התכלית, לכן רבינו מיד מתחיל כבר בדרך ההשגות של הא-לקות, איך אנחנו מושכים עלינו את האור הא-לוקי.

הודי שהוא רב גדול בקליפה

יש שיחה שרבינו אמר: ישראל לא יודעים בטוב שבו הם נמצאים. רבינו אמר את זה לעניין מסויים אבל באמת אנחנו לא יודעים את הטוב שבו אנחנו נמצאים בהרבה-הרבה תחומים של החיים. פעם סיפרתי על ידיד שלי שלפני כמה שנים, היה בקשר עם איזה הודי, ב“ה הוא רב גדול בקליפה שם, ההודי הזה לא פשוט שם, אבל עם כל זה היתה להודי הזה איזה נקודה טובה, כאשר אותו ידיד שלי הראה לו את התמונה של הרב, ההודי הזה אמר לידיד, אל תעזוב אותו לעולם. באחת השיחות של הידיד שלי איתו ההודי בכלל לא ידע על העניין של שבת, כשהידיד הסביר לו שאנחנו לא נוסעים, לא מדליקים אור ולא עושים שום מלאכה בשבת, ההודי הזה שאל אותו ככה: תגיד לי, כמה בעמ“י עושים את זה? הוא חשב שהוא ישמע את המספר 10 או 20

בכלל לא  שמים לב איפה אנחנו נמצאים

הידיד שלי ענה לאותו הודי: כל עמ“י. כל כמ“י כולו צריך לשמור שבת. ההודי שאל את הידיד: כמה פעמים בחיים צריך לשמור שבת? ענה לו הידיד: כל שבעה ימים. ברגע שהוא אמר לו את זה, ההודי כ“כ התרגש והתפעל ואמר: תגיד, עם שלם מבטל את העולם הזה פעם אחת בשבוע לגמרי?? אין טלפון? אין רדיו? אין תקשורת? לא נוסעים? אין כלום?! עם שלם עושה את זה?? הידיד אמר לי שהוא קיבל אור חוזר מההתלהבות של ההודי, אנחנו בכלל לא שמים לב במה אנחנו נמצאים, אין דבר כזה בבריאה, שבתוך העולם העשייה הגשמי הזה עם כל הלחץ והטרדות והעיסוקים ואנחנו לא שמים לב שפעם בשבעה ימים אנחנו מבטלים את הכל ועולים למקום אחר – זה בחינת המשכת השגות א-לקות לתוך הצמצומים. עכשיו רבינו אומר בעניין איך זה נעשה, על-ידי צמצומים רבים מעלה לעלול משכל עליון לשכל תחתון.

הסיפור שלנו התחיל כבר לפני 5781 שנה

למעשה רבינו משתמש פה בשתי לשונות, רבינו אומר מעלה לעלול (מסיבה לתולדה) ורבינו אומר גם שכל עליון ושכל תחתון. באמת הלשון הכפולה של רבינו היא מדויקת, זה לא סתם שרבינו השתמש בעוד לשון, רבינו אומר שקודם כל להשיג השגות א-לקות זה ע“י צמצומים, אבל יש שני מיני צמצומים, יש צמצום שכלי שזה התורות שהצדיקים מגלים לנו בדרך של משלים, רמזים, סיפורי מעשיות, דרשות שהצדיקים מגלים לנו כדי לחבר אותנו עם שכל גדול, אבל באמת יש עוד סוג של צמצום שחייבים לעבור אותו כדי לקבל שכל עליון, את ההשגות א-לקות – הבחינה השנייה זה לא עניין של שכל, הלב לא מוכן לקבל את זה, יש לנו התנגדויות בלב, מה השורש שלהם? הסיפור התחיל אצל כל אחד מאתנו לפני 5781 שנה ועוד כמה חודשים, זה התחיל מחטא אדם הראשון ומה שאדם הוסיף עוד במשך הדורות, רבינו קורא לזה הדמים העכורים, זה ההתנגדות בלב, היצה“ר של הדמים העכורים לא מוכן לקבל השגות א-לקות כי הוא מתנגד לזה. יש דמים עכורים בלב שמתנגדים למלכות השם ולאמונה של השם – נוריד את זה אלינו הלכה למעשה ע“י דוגמה: יש ביזיונות שזה בסדר, היינו בגדלות מוחין וביישוב הדעת והכל היה בסדר, השם הכל ממך ולטובה

זמנים שאדם מקבל ביזיון ורואה שם הוי-ה

מישהו אמר לי שיש לו זמנים ומצבים שהוא בא הביתה, הוא מקבל את המנה היומית שלו והוא רואה שם הוי-ה מרחף אצלו בבית, יש זמנים כאלה שאדם מקבל ביזיון והוא רואה שם הוי-ה והוא מאמין שהכל לטובה – אבל יש זמנים שאנחנו בקטנות ובצמצום וגם ככה עובר עלינו מה שעובר עלינו ויש ביזיונות שהם בול-פגיעה בלב שלנו – באותו הרגע בוא תדבר עם האדם הזה ותגיד לו: הכל לטובה, עיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק, תקבל את זה באהבה – בדרך כלל, אם זה אדם שיודע לתת מכות זה יכול להיות סכנה להגיד לו
את הדיבורים האלה במצב הזה. למה הוא לא מוכן לקבל את זה? כי הלב שלו כרגע לא מוכן לקבל את האמונה,
לא מוכן להמליך את הקב“ה באותו מקום. יש לנו דמים עכורים בלב שלא מוכנים לקבל את זה ולהגיד שגם זה
הכל לטובה, זה הכל מאת השם, וזה לטובתי הנצחית. אומר רבינו שעל זה צריך להסתובב הרבה-הרבה סיבובים בעולם הזה, לא סיבובים שכליים אלא סיבובים רגשיים בלב שלנו..

לא מוכן להודות במצב הזה

הקב“ה מעלה אותנו ומוריד אותנו וזה הסוד של 42 המסעות שעמ“י הסתובב במדבר כדי לתקן את הדמים העכורים שבלב שמתנגדים למלכות השם. זה לא התנגדות שכלית אלא זה התנגדות רגשית – בלב אני לא מוכן להודות שבמצב הזה זה הקב“ה. אין אחד מאתנו שאין לו התנגדות בלב, זה רק השאלה אם הראו לנו את זה או לא. בספר פרי הארץ הוא אומר שהיה איזה יהודי שנתקע שלושה ימים במדבר לבד. אחרי שלושה ימים הוא אומר: איך עבדתי על עצמי, 3 ימים אני כבר לא כועס. אומר פרי הארץ ’אין שוטה מרגיש‘. אתה לא כועס כי לא נתנו לך ניסיון

לא מוכן להסכים שהקב“ה עשה את זה

צריך לדעת שהדמים העכורים מתעוררים בשעת הניסיון, בשעת איזה צער ואיזה צמצום. מה בעצם הפעולה של הדמים העכורים? הפעולה שלהם זה בעצם אני לא מוכן להסכים שהקב“ה עשה לי את זה, ואם הוא עשה לי את זה אז אני כועס עליו. אם אתה באמת רוצה להגיד לי שזה הקב“ה אז אני כועס עליו – הנקודה הזאת זה התיקון בעולם הרגשי שלנו. אומר רבינו שכמו שכדי להמשיך שכל עליון צריך צמצומים של דעת, כמו שצריך את הבחינה הזאת בעולם השכלי, ככה צריך צמצומים בעולם הרגשי שלנו, ומה זה? זה הארבעים ושתיים מסעות שעמ“י עברו במדבר,
זה לעבור עוד ניסיון ועוד דרך ועוד חוויה ועוד התנסות עד שבשלב מסויים אדם מודה

השאלה זה האם מסכמים שהכל לטובה

בשלב מסויים אדם מוכן לקבל את זה – אבל כמה טלטולים צריך לעבור כדי להסכים לזה, למעשה כל החיים שלנו אנחנו עוברים את הטלטולים האלה כדי שנסכים בלב שבעצם יש בורא לעולם והוא מנהיג והוא עושה את הכל ולא רק זה, הכי קשה הכי קשה זה להסכים איתו זה שכל מה שהוא עושה זה הכל לטובה. יהודי מוכן להסכים עם הקב“ה שהוא עושה את הכל, כל השאלה היא כמה אנחנו מסכימים איתו שכל מה שהוא עושה זה הכל לטובה. ב“ה אנחנו רוצים להתחזק אבל בד“כ אנחנו מאמינים 98% שהכל לטובה. כל העבודה שלנו זה תיקון שתי האחוז הנותרים,
אנחנו מסתובבים בעולם הזה 120 שנה רק לתקן את השתי אחוז האלה להסכים
שגם בזה הכל הקב“ה עשה לטובה. זה מה שרבינו אומר שלהשיג שהשגות א-לקות שזה להכיר את הקב“ה במוח ובלב, צריך הרבה סיבובים. רבינו אומר מעלה
לעלול משכל עליון לשכל תחתון. עלה לעלול זה כל מה שמסובבים אותנו בעולם הזה

רבינו ממשיך לנו את התורה במלבושים

עלה לעלול זה הסיבובים כדי לתקן את הלב. מצד השכל זה כבר התורות של הצדיקים שיודעים להלביש את התורות שלהם, בפרט רואים את זה בדורות שלנו שרבינו זה חידוש גדול מאוד-מאוד בדבר הזה, איזה השגות ואיזה תורות גבוהות הוא הלביש בצמצומים כאלה שיורדים עד לדורות שלנו. אחד המקומות שהכי רואים את זה, זה בסיפורי מעשיות של רבינו שאומר שהפנימיות של הסיפורי המעשיות, הכוונה לחוכמה ולעומק, עתיד לגלות לנו משיח צדקנו, זה נקרא תורה עתיקא סתימא דעתידא לאתגליא. זה תורה שתתגלה לעתיד לבוא ורבינו שהשיג אותה, ממשיך לנו את התורה הזאת בתוך המלבושים של הסיפורי מעשיות – זה אחד הדוגמאות של הצמצומים של השכל העליון והשכל התחתון הכי
חזקים שיש לנו בדורות שלנו. למעשה כל התורה שבכתב זה השכל העליון וכל דרכי התורה שזה התורה שבע“פ,
הכל זה בעצם לגלות את השכל העליון של  התורה שבכתב..

צריך כל אחד לבקש מלמד..

רבינו ממשיך ואומר, וצריך כל אחד לבקש מלמד כזה גדול שיוכל להמשיך לו השגות א-לקות וככל שהחולה יותר גדול צריך רופא יותר גדול, וככל שהוא יותר קטן ומרוחק מהקב“ה ככה הוא צריך רבי גדול יותר. הפשט הראשון של רבינו זה שאם אדם נמצא במקום ירוד ונמוך, צריך לדעת להתקרב דווקא לרבי הגדול ביותר, כי רק הרבי הגדול ביותר באמת יוכל לקרב אותו – הרבי הגדול צריך להמשיך
לו השגות א-לקות כאלה בצמצומים כ“כ גדולים במקום שבו הוא נמצא. לדוגמא רבינו אומר על הסיפורי מעשיות שהם מעוררים מהשינה. רבי נתן כותב עפ“י תורה ס“א שאפילו מי שנפל להסתרה שבתוך הסתרה, הכוונה שאדם כבר לא יודע שיש בורא לעולם, ושום תורות כבר לא יכולות לעורר אותו, הסיפורי מעשיות משנים קדמוניות כן יעוררו אותו מהשינה שלו.

תספר לו את המעשה מאבדת בת מלך

לפני חמש עשרה שנה בערך סיפר לי ידיד שלי על קרוב-משפחה שלו שהוא ב“ה מאוד חכם וחכמולוג וכל כולו מלא תארים באוניברסיטה אבל הוא נמצא בכפירה ובהסתרה מאוד גדולה כי הוא לא יודע שום דבר. הוא שאל אותי: על מה אני יכול לדבר איתו? לכל דבר יש לו תשובות וחוכמות. אמרתי לו: אתה לא יכול לדבר איתו, זה סגור. אבל תבוא אליו עם הסיפורי מעשיות ורק תספר לו את הסיפור הראשון. הוא אמר לי: הוא יחשוב שאני משוגע. אמרתי לו: אל תדאג, רק תספר לו את המעשה הראשון מאבדת בת מלך. הוא סיפר לי אח“כ כמה התפתחה ביניהם שיחה והוא התחיל להתחבר דרך הסיפורי מעשיות – יש בזה כוח רוחני שנכנס לחולה הגדול ביותר ולקטן ולמרוחק ביותר, באמת זה סגולי ואנחנו לא מבינים את הפעולה הזאת..

’פרופסור‘ מלמד את הסיפורי מעשיות!!

אנחנו לא מבינים את הסיפורי מעשיות מכיוון שהתורה שמלובשת בזה היא כ“כ גבוהה, לכן היא מתנוצצת ומאירה לאדם במקום הכי רחוק, לכן אני מציע הצעה: ברגע שמדרבים עם אדם שלא מוכן לשמוע שום דבר, תגיד לו: באמת שאני לא רוצה לדבר איתך דברי תורה, תקרא לו עמוד אחד מסיפורי מעשיות, אתם תראו פלאות בדבר הזה, איך זה פועל אנחנו לא מבינים אבל זה פלא גדול. לפני 3 שנים בערך מישהו הרבה לי הרצאה מוסרטת של פרופסור בספרות ופילוסופיה באחת האוניברסיטאות בארץ, הוא נחשב גברא רבא בעולם האוניברסיטאות, הוא כולו מלא חוכמות. בשנים האחרונות לאותו  יהודי הגיע איכשהו סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, הוא לומד ומלמד את הסיפורי מעשיות. הוא הראה לי קטע קטן מתוך ההתחלה של השיעור שהפרופסור הזה סיפר את הסיפור על הלב והמעיין מתוך המעשה משבעת הקבצנים, איך הוא מתאר את הסיפור הזה, הוא אומר שכזה סיפור לא נכתב מעולם, כזה חוכמה, כזה עומק, כמה דברים יש פה ללמוד ולדרוש בזה וכו‘..

לא הכוונה שאנחנו חולים פסיכיאטריים

-זה הרופא הגדול לחולה הגדולה והמלמד הגדול לקטן ולמרוחק, שזה נמצא בתוך התורות ובתוך השיחות של רבינו ובפרט בסיפורי מעשיות. דבר נוסף: זה שרבינו אומר שהמרוחק והקטן צריך מלמד ורבי גדול זה אנחנו מבינים, אבל רבינו משתמש גם בלשון הזאת שגם מי שיודע שהוא חולה ורחוק ביותר, צריך רופא גדול מאוד-מאוד. רבינו משתמש פה גם בלשון של רופא וחולה. מדוע רבינו הכניס כאן את המושג רופא? צריך לדעת שכל מילה של רבינו היא מאוד מדויקת ויש לרבינו כוונה בכל מה שהוא אומר. יש מצב שאדם לא יודע אבל הוא בריא בנפש, אבל הדור שלנו זה לא דור שבריא בנפש, לא הכוונה שאנחנו ח“ו חולים פסיכיאטריים, אבל אנחנו חולים בעולם הרגשי שלנו, בשיגעונות, בתאוות ובלבולים של העולם הזה, אנחנו כ“כ מבולבלים שבבחינה הזאת אנחנו לא צריכים רק רב גדול אלא אנחנו גם צריכים רופא גדול. מה ההבדל בין רב לרופא? רב מלמד אותנו תורה, רב גדול יודע להמשיך שכל גדול לאנשים רחוקים. רופא גדול, יודע להמשיך גם את השכל הגדול הזה לבעיות הנפשיות, הרגשיות והשיגעונות שיש לנו מהעולם הזה, לכן רבינו משתמש פה גם במושג רופא ולא רק רב או צדיק גדול

כל זה בעצם טלטולי-דרכים

רבינו הוסיף בתורה את העניין של הרופא כדי לומר לנו שלמחלות הנפש שלנו ולמקומות הרחוקים שבהם אנחנו נמצאים, גם לשם הוא יודע להמשיך השגות א-לקות. שמעתי מהרב לפני שנים שאמר שהצדיק מסובב את האדם הרבה-הרבה סיבובים בעולם הזה וכל זה בעצם טלטולי-דרכים, ניסיונות, קשיים, לפעמים זה השפלות וכישלונות – ובאמת מצד הקב“ה ומצד השליח שלו שזה הצדיק, זה הכל רק כדי לרפא לנו את הלב כדי שיוכל לקבל את ההשגות א-לוקות..

זה ענף שמשתלשל עד למציאות שלנו..

השורש של כל ההשגות א-לוקות זה דבר אחד: השם הוא הא-לוקים, יש בעל הבית ויש מנהיג לעולם, וכל מה שהוא עושה זה רק לטובתנו מכאן זה מתחיל לרדת לסודות התורה ולפנימיות התורה, אח“כ זה יורד לפשט התורה, אח“כ זה יורד לדיבורי אמונה פשוטים, אבל בעצם זה ענף שמשתלשל עד למציאות שלנו וכל הדרך הזאת זה בעצם תכלית אחת, להאיר השגות א-לקות בתוך המציאות שלנו וכל הרפואות שלנו נמצאים בנקודה הזאת. היום רואים שהרבה מהדור שלנו סוחבים מטענים-רגשיים ותסכולים של עצבות וכאב וכעס, כל מיני הרגשות מאוד-מאוד לא נעימות, זה המצב הגשמי שלנו, זה המצב הטבעי שלנו, ככה באנו לעולם. הרפואה האמתית זה להמשיך בעצם את האור הא-לוקי לתוך המקום הזה, להתחיל לראות את האמונה ואת ההשגחה הפרטית שיש בכל מה שקרה לנו. זאת אומרת ברגע שאדם בא לעולם אז הכל זה בהשגחה פרטית מדויקת מאוד שהאדם הזה היה צריך לעבור א‘ ב‘ ג‘ ד‘, ודווקא זה היה הסיבה שאדם יכול להמשיך את ההשגות א-לקות

אין סוף סיבובים זה כדי להביא אותנו ל..

הצדיק שיודע את כל זה ומסובב אותנו אין סוף סיבובים, כל זה בסופו של דבר כדי להביא אותנו למקום אחד, רק לאמונה. נגיד משהו לסיום, ראינו השבוע  בספר של הרמ“ד (רבי משה דוד ) ואלי שהיה תלמיד-חבר של הרמח“ל. כל עוד הרמח“ל היה חי הם כל החיים היו ביחד כבר מצעירותם. הרמ“ד ואלי הכניס את הרמח“ל לקבלה. הוא חי עוד 30 שנה אחרי הרמח“ל. הספרים של הרמ“ד ואלי רואים שזה ממש רוח הקודש כפשוטו שורה על הספרים, הוא כותב על הדור שלנו דברים שלא נכתבו בשום ספר. הוא כותב דבר מאוד מעניין וזה מושג שחוזר הרבה בספרים שלו ונקרא הצדיק המברר. הצדיק המברר זה נשמות ישראל בפרט בעקבתא דמשיחא שעובר עליהם המון-המון מלחמות רוחניות והתגרויות מצד היצה“ר (הוא מסביר שזה המהות של הדור האחרון), והצדיק מברר ניצוצות קדושה ומדרגות רוחניות מאוד גדולות דווקא ע“י זה. כל הדור הוא בבחינת הצדיק המברר אבל כמובן שיש את הצדיק הכללי של הדור. אומר הרמ“ד ואלי שהתיקון שלפני הגאולה יהיה לנו בבחינת נהפוך הוא, הכוונה שבחיצוניות זה רק יראה לנו כקלקול וקלקול וקלקול, ואנחנו לא נדע שבפנימיות זה רק תיקון ותיקון ותיקון וברגע אחד פתאום אנחנו נבין  שמה שהיה נראה בעינינו כירידה וכקלקול הכי גדול זה בעצמו הבנייה וזה דבר נעלם

איזה מחלוקות, לשון הרע ושנאת חינם

אומר הרמ“ד ואלי כך: והצדיק המברר של הדור יצטרך לעבור את כל הבחינה הזאת ועל כן יתפס בבית האסורים ויצערו אותו צער גדול – והם חושבים שהם שולטים בו, והם לא יודעים שכל עוד הוא נמצא שם כל העולמות נתקנים ע“י זה, וברגע אחד יצא וימלוך בלבוש מור וקציעות – ככה הלשון של הרמ“ד ואלי בפירוש שלו על ספר קהלת פרק ח‘. ככה זה גם בבחינה הזאת, זה נראה כאילו כל העולם רק מתקלקל והרי ידוע שהתיקון הכי גדול של עמ“י עכשיו זה לתקן את סיבת החורבן – שנאת חינם. אם אנחנו מסתכלים על המצב של עמ“י זה נראה המצב הכי רחוק מהתיקון. איזה מחלוקות ולשון הרע ושנאת חינם – זה נראה כאילו אנחנו נמצאים בשיא הקלקול ואנחנו לא רואים שבאמת זה מתקן. לפני כמה ימים אמרתי בשיחת חברים שאפשר לראות את זה בשני מקרים שקרו, אחד קרה לפני שבע שנים בשנת 2014 ואחד קרה לאחרונה. מי שזוכר בשנת 2014 היה את כל המצב של צוק-איתן ועזה. תפסו שלושה בחורי ישיבה מגוש-עציון, חטפו והרגו אותם וכך התחיל המבצע. מי שזוכר את זה, זה היה פלא גדול, ירד כזה אור של אחדות בעמ“י. כל עמ“י היה באחדות שאני לא זוכר מעולם אחדות שהיתה כזאת בעמ“י, דתיים, חילונים, חרדים, כולם הרגישו את זה ביחד, ממש אור רוחני ירד לעולם. גם עכשיו ראינו שברגע שאויבים קמים עלינו מבפנים, גם פתאום ירד כזה אור של אחדות, הזרמים הכי רחוקים אחד מהשני פתאום התאחדו, אמנם זה לא היה כמו בצוק איתן אבל גם פה היתה את הבחינה הזאת – שימו לב עמ“י בשנייה אחת מתאחד, לכאורה איך מכזה בלאגן, תהו ובהו שבקושי יכולים לדבר אחד ליד השני, פתאום בשנייה אחת הכל מתאחד. זה מה שכותב הרמ“ד ואלי שבחיצוניות זה נראה קלקול אבל בפנימיות אנחנו לא יודעים שזה רק הולך ומתקן. איך זה מתקן? זה סודות ההנהגה.

צועקת: כבר לא יכולה לסבול את זה יותר

לפעמים היסוד זה שמביאים את עמ“י למצב מנוגד לתיקון ואדם היהודי באמת יכול לסבול את זה עד גבול מסויים, בשלב מסויים כבר מתוך הנפש של האדם היהודי יש התנגדות למצב החיצוני המקולקל ובשנייה הוא כבר מתחבר עם האמת. אפשר לראות את זה גם בתאוות של העולם הזה, שמעתי בשם הרב שאמר שכל העניין של האינטרנט והאפליקציות, זה היצר הרע הכי גדול שהיה מבריאת העולם, זה המלבוש הכי גדול של היצר הרע שהיה מבריאת העולם – לכאורה מה קרה לעמ“י? יורד ויורד ויורד והכל נפתח, כל התאוות וכו‘. צריך לדעת שיש בזה סוד, יש לנו יצה“ר של תאוות של העולם הזה אבל יש מקום שהאדם היהודי כבר לא יכול לסבול את התאוות של העולם הזה לכן אנחנו מתחילים היום לראות
את התהליך הזה, הנשמה צועקת: אני כבר לא יכולה לסבול את זה יותר. ברגע שיש את הצעקה הזאת פתאום אתה רואה אותו מהמקום הכי משוגע בעולם יושב בישיבה

לפעמים הבנייה הפנימית זה ע“י ריחוק

-אחרי שלושה ימים אתה רואה אותו מצומצם, אתה שואל אותו מה קרה? הוא אומר לך: אני עדיין לא רשב“י. שבוע שעבר היית באיזה שיגעון ועכשיו אתה כבר רוצה להיות רשב“י? הוא אומר: כן, מה אני לא נשמה יהודית? נבראתי בשביל להיות רשב“י. צריך להגיד לו: קודם כל אתה צודק, נבראת בשביל להיות רשב“י, אבל עוד חודש, עוד חודשיים, לא בשבוע אחד. ב“ה זה נקרא שלפעמים הבנייה הפנימית זה ע“י ריחוק, שנראה בחיצוניות מצב הפוך והנשמה כבר מתנגדת לזה, ואין תיקון יותר גדול מזה, ואז ברגע אחד כבר יש תיקון.

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
הרב עופר ארז אור חוזר

אוֹר חוֹזֵר

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר, וַאֲפִלּוּ אִם חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ – אַף

Read More »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז