עַל יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין עַד שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמָן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, וְכֵן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת.
(משיבת נפש, א' – ע"פ ליקוטי הלכות)
פרשת אחרי מות קדושים תשפ"ו | התכלית זה אך ורק להתקרב להקב“ה
בע“ה נעסוק בסיפור ’מעשה מבעל תפילה‘ מסיפורי מעשיות של רבינו וכמו שהזכרנו בעבר הסיפורי מעשיות של רבינו זה משלים ורמזים לעניינים רוחניים ועמוקים
