עַל יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין עַד שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמָן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, וְכֵן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת.
(משיבת נפש, א' – ע"פ ליקוטי הלכות)
פרשת ואתחנן תשפ"ו | הבן והבת שהלכו לאיבוד ביער זה אנחנו
למדנו במעשה משבעת הקבצנים על הבן והבת בהלכו לאיבוד ביער והזכרנו על מה מרמז העניין של הבן והבת, יש כמה רמזים. בכללות הבן
