פרשת תצוה | פורים, מגילת אסתר וסוד ’שרביט הזהב‘

בעזרת השם נעסוק בעניין של פורים ומגילת אסתר, כמו שהזכרנו רבי נתן כותב שמגילת אסתר זה סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, הכוונה שזה לא רק איזה סיפור היסטורי על מאורעות שקרו אלא זה יסודות שמקיפים למעשה את כל המציאות וההנהגה של עם ישראל מבריאת העולם, עד הגאולה ואפילו אחרי זה, בפרט מגילת אסתר שכל המהות של מגילת אסתר זה הגילוי של ההסתרת פנים, לגלות את עומק ההנהגה של הקדוש ברוך הוא בתוך המציאות של ההסתרת פנים..

שרביט הזהב ופריטי המשכן

בשבוע שעבר דיברנו על זה שאחד הסודות הגדולים במגילה זה מה שכתוב ’ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו‘, מובא הרבה בספרים הקדושים שעניין שרביט הזהב זה סוד מאוד גדול וזה קשור גם לפרשת השבוע שקראנו פרשת תרומה. בנדבת המשכן אנחנו רואים שהביאו למשכן זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן ותולעת שני וכו‘. הדבר הראשון שהתורה מצווה להביא למשכן זה זהב – מובא בספרים שכל פריטי המשכן מרמזים על תיקונים רוחניים מאוד-מאוד גבוהים ואנחנו רואים שהכל מתחיל מהזהב. זה שהתורה התחילה עם הזהב זה מרמז שיש חשיבות מיוחדת לזהב – אומר רבינו האר“י הקדוש שעניין הזהב זה נקרא תיקון הגבורות שבעולם, ועיקר עיקר תיקון העולם זה תיקון הגבורות, הכל תלוי למעשה בבחינה הזאת. הגבורות זה אור רוחני מאוד גבוה ומאוד עליון והעניין של הגבורות מצטייר בתוך הנפש שלנו, למעשה כל הכוח של האדם לפעול, לעשות או התלהבות הלב וגם התאוות שיש באדם, לכל זה בעצם יש שורש אחד, זה מהות של חיות אחת שיש בתוך האדם, לפעמים היא מצטיירת לכיוון הזה ולפעמים היא מצטיירת לכיוון הזה, אבל העניין של הגבורות זה למעשה כוחות הנפש שבאדם שמתגברים ומתעצמים. אנחנו יודעים שכוחות הנפש במקום הלא טוב שלהם זה הולך או לכעס או להקפדה או למחלוקת וקנאה, זה צד אחד, או לתאוות העולם הזה.

העבודה: להעלות את הגבורות למעלה

-העבודה שלנו זה לתקן את העניין של הגבורות של כוחות הנפש האלה ולהעלות אותם לשורשם. רבינו קורא לזה גבורות נפולות, זה כשהגבורות מצטיירים בתוכנו בצורה לא טובה, כמו שאמרנו צד אחד זה כעסים ומחלוקות או תאוות העולם הזה, זה נקרא גבורות נפולות, פה האור של הגבורות שהגיע אלינו נפל ואנחנו צריכים להעלות אותו. למעשה זה העבודה מחטא אדם הראשון, להעלות את הגבורות למעלה, מה הכוונה? דבר ראשון להעלות את כוחות הנפש לעבודת השם ולא להשתמש בזה לעולם הזה שלא לצורך אלא להשתמש בזה לצד הקדושה, זה צד אחד

עץ הדעת טוב ורע

דבר נוסף של הדברים זה שהגבורות גם מולידים גאווה וישות ופירוד וגם את זה צריך לתקן, אז זה קומה שלימה שצריך לתקן אותה ואומר רבינו האר“י הקדוש שמי יכול לתקן את זה בשלמות? הכוונה לתקן את כל החלק הרע שיש בגבורות וזה מאוד-מאוד
לא פשוט מכיוון שזה נמצא בעומק הנפש שלנו מחטא אדם הראשון. מאז
שאדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע והיה בזה עוד כמה שלבים, בזוהר
הקדוש ובספרים הקדושים כתוב שהיה עוד כמה חלקים לחטא

תיקון הגאווה והישות באדם

-בכללות מחטא אדם הראשון נכנס בתוך הנפש שלנו רע שהוא מאוד לא פשוט לברר אותו, מאוד קשה לברר אותו והעבודה של הצדיקים הגדולים זה כל פעם להעלות את הגבורות יותר ויותר לשורשם העליון, פירוש לבטל את החלק הרע שבגבורות. החלק הגבוה של תיקון הגבורות נקרא תיקון הגאווה, הכבוד והישות שיש לאדם וזה מאוד-מאוד קשה לתקן את זה. אחד מדרכי התיקונים זה מה שרבינו אומר בתורה ו‘ ישמע בזיונו ידום וישתוק, זאת אולי הדרך הפנימית והעמוקה ביותר, זה עבודה של צדיקים גדולים, בע“ה בכוחם נגיע לזה – כתוב בספר שערי קדושה של רבינו חיים ויטאל שלא יהיה לאדם שום הבדל בהרגשה הפנימית שלו בין השבח הכי גדול שישבחו אותו לבין הביזיון הכי גדול שיבזו אותו – ננסה רגע לחשוב שבאים ומשבחים את האדם, בפרט שזה לפני ציבור ומספרים על המעלות שלו ואיזה דברים נפלאים הוא עושה וכולם מוחאים כפיים וכולם מעריכים ומעריצים, מצד שני הוא מגיע לאיזה מקום ושם הוא מקבל את הביזיונות הכי גדולים מאנשים שהוא קרוב אליהם, לבוא למדרגה שאין לאדם הבדל בין זה לבין זה, אנחנו רק יכולים להבין איזה עבודה זאת

כשמתקנים זוכים לפתוח פתחים עליונים

אין דבר יותר קשה בעולם שבתוך הלב שלנו לא יהיה שום הבדל בין השבח הכי גדול לביזיון הכי גדול – כל העבודה הזאת זה נקרא בחינת בירור הגבורות. בצורה כללית תיקון הגבורות זה דבר ראשון לתקן את הכעסים ואת ההקפדות, דבר שני זה לתקן את תאוות העולם הזה, לקיים צמאה לך נפשי ולא צמאה נפשי לתאוות של עולם הזה, הדבר השלישי זה התיקון של הישות הגאווה והכבוד – זה נקרא תיקון הגבורות וכלל שאנחנו זוכים לתקן את הגבורות אז נפתח פתח, ז“א שהאור הא-לוקי מושפע אלינו. כאשר אנחנו זוכים לתקן את זה למעשה אנחנו פותחים פתחים עליונים וככל שהתיקון של הגבורות יותר גבוה, ככה אנחנו פותחים פתח יותר גבוה. מובא בספרי הקבלה והחסידות שיש מקום עליון בעולם האצילות שנקרא כתר דעולם האצילות..

משיח הוא היחיד שיכול להגיע לסוד האלף

יש כמה מושגים לתאר את המקום הזה, יש מקומות שזה כתוב רישא דלא אתידע, או ג“ר (ג‘ ראשונות) דעולם האצילות או כתר דעולם האצילות – הכל זה אותה בחינה. כשנפתח פתח מהמקום הגבוה הזה אנחנו מרגישים התעוררות וצימאון מאוד-מאוד גדול להתקרב להקב“ה. ברגע שנפתח ניצוץ אחד מרישא דלא אתידע אלינו, לא משנה איפה האדם יהיה, יכול להיות שהוא נמצא בשיגעון הכי גדול בעולם, ברגע אחד הוא עוזב את הכל ורץ להשם. אין שום דבר שיכול לעמוד כנגד האור הזה.
כל עבודתם של הצדיקים זה לתקן את כל הקומה של הגבורות ויש מקום עליון
מאוד שנקרא בלשון הקבלה והחסידות גבורות דעתיק שזה סוד האלף, ומי יגיע
לסוד האלף? רק משיח צדקנו הוא היחידי שיכול להגיע למקום הזה וברגע
שהוא יגיע לסוד האלף מיד הוא פותח את האור של הגאולה והוא יגאל את כל העולם.

האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו

אומר רבינו האר“י הקדוש שדוד המלך ידע את זה וכל ימי חייו הוא רצה להגיע לזה ובגלל אוריה החיתי הוא הצליח להגיע עד למדרגה אחת מתחת לאלף, זה נקרא מדרגת השמונה-מאות ככה מסביר רבינו האר“י הקדוש – אז כמה נשאר? מאתיים. זה מה שכתוב ’האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו‘, בינתיים הצדיקים של כל הדורות שומרים על המאתיים האלה, מנסים לבקוע את המאתיים האלה. כתוב בזוהר הקדוש בפרשת כי תצא דבר מאוד נפלא: רעיא מהימנא (משה רבינו) היה עם רבי שמעון בר יוחאי והם למדו תורה, ואז הגיע רב המנונא סבא שהתחיל לגלות להם את סודות התורה. רב המנונא אמר למשה רבינו: רעיא מהימנא,
רק אתה יכול להגיע למקום הזה, שום צדיק בכל הדורות לא יכל להגיע למקום הזה, ומשיח בן-דוד ומשיח בן-יוסף יבקעו את המקום הזה ויזכו להאיר לכל נשמות ישראל בזמן הגאולה את המקום שנקרא מדרגת האלף (גבורות דעתיק)..

זה גילוי האור הא-לוקי בתוכנו

מהו היסוד של ביטול היצר הרע? בתוך כל אחד מאתנו
יש יצר רע מצד חטא אדם הראשון והיצר הרע הזה בא
לידי ביטוי בשלוש נקודות בכללות שזה תאוות העולם הזה, בפרט התאווה הידועה (ניאוף), כעסים והקפדות וגאווה – כתוב במדרש שאפילו חסיד שבחסידים מכוון להנאתו ואומר המדרש מי זה חסיד שבחסידים? ישי אבי דוד שמת בעטיו של נחש, אפילו הוא לא יכל לנקות את עצמו מהנחש, זה הכוונה שהוא מת בעטיו של נחש, זה הנקודה הזאת. למה? כי זה לא בגדר האדם – הגילוי של הכתר דעולם האצילות זה למעשה גילוי האור הא-לוקי בתוכנו, בתוך
הלב והנפש שלנו, כמובן שיש אין ספור מדרגות
לבחינה הזאת אבל בכללות יש מדרגת השמונה מאות, שאת זה דוד המלך תיקן והצליח להאיר לעולם ומשיח בן-דוד הוא יגלה את בחינת האלף..

להתגאות??? אין שטות יותר גדולה מזה

הגילוי של האלף יהיה בבחינה כזאת שהיצה“ר יתבטל מאליו, מה הכוונה? כשאנחנו כועסים או רוצים משהו מהעולם הזה או שאנחנו עדיין בבחינה של גאווה ובוודאי שכל השלושה עדיין נמצאים בתוכנו – כל זה מאחיזת היצר הרע אבל כשהמדרגה של האלף תתגלה יהיה כזה גילוי א-לוקות בעולם, בבריאה ובתוכנו שאז לא יעניין אותנו שום דבר, זה יבטל את כל מציאות העולם הזה, אז אנחנו נגלה מציאות חדשה לגמרי, זה עולמות חדשים לגמרי ואנחנו כ“כ נהיה דבקים בהקב“ה שלא יהיה שייך במקום הזה לכעוס על מישהו, לא יהיה שייך במקום הזה להתגאות על מישהו,
זה הכל יהיה שטות והבל. בהתגלות המדרגה של האלף לחשוב להתגאות על מישהו, אין שטות יותר גדולה מזה. כל החיות הפנימית תראה שלא שייך לא גאווה ולא
כעס ולא תאוות העולם הזה, הכל יהיה מציאות אחרת לגמרי וזה גילוי מדרגת האלף..

כשנפתח השער יש הרבה ישועות לעמ“י

הצדיקים עובדים על בחינה של השמונה מאות ושומרים על המאתיים זה הכוונה ’האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו‘ – שלמה זה המלך שהשלום שלו, הכוונה להקב“ה, כרגע לו יש את מדרגת האלף והוא יתן את זה למשיח צדקנו, בינתיים הצדיקים שומרים על המאתיים האלה – לכאורה רבינו האר“י כותב שאף צדיק ל א זכה לזה ורק משיח יזכה לזה אבל לנו יש דיבור של רבינו. נזכור שרבינו נולד 197 שנים אחרי פטירת רבינו האר“י ורבינו אומר במפורש: ביני ובין משיח אין חילוק, ויכול מאוד להיות שמה שרבינו אמר: אני איש פלא ונשמתי הוא פלא גדול אז הכוונה שפלא זה אותיות אלף, שרבינו רמז: אני כן זכיתי למדרגת האלף. על כל פנים בכלליות יש שתי מדרגות בזה וזה השמונה מאות והאלף, ואז לפי העבודה של הצדיקים נפתח השער של הכתר דעולם האצילות וזה מושפע אלינו ויש הרבה ישועות לעמ“י הן בכלליות עמ“י והן בפרטיות, זה הכל צריך להימשך מהבחינה הזאת

ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב…

-הרבה מפרשים מביאים את הנקודה הזאת שיש סוד מאוד גדול בכל מה שדיברנו וכל זה בעצם נמצא בתוך המגילה וזה גם נמצא במעשה מאבדת בת מלך – איפה הבת מלך האבודה נמצאת שזה בעצם סוד השכינה וזה סוד תיקון העולם? בסוף הסיפור היא עוברת למקום חדש להר של זהב ומבצר של מרגליות. הר של זהב זה הכוונה לגבורות דעתיק, רבינו מתכוון להעלות את כל הזהב ואת כל הגבורות לשורש העליון ושם תמצא אותה בשלמות, זה מה שרבינו מרמז למעשה בסיפור. במגילה זה מובא בשעה שאסתר נשלחה ע“י מרדכי לבטל את גזירת המן, דיברנו על זה בשבוע שעבר שאסתר באה ’ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך.. ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו‘..

אסתר, השורש של ההסתרה

מה זה שרביט הזהב? כשהמלך רוצה לפעול איזה פעולה או לעשות איזה עניין של כבוד או סימן אז יש לו שרביט וע“י השרביט הוא מרמז. ז“א שע“י השרביט הוא מרמז ומלמד על פעולת המלך. בסיפור המלך זה מלכו של עולם כי לא כתוב אחשוורוש וחז“ל אומרים שאם לא כתוב אחשוורוש אלא רק המלך אז תדרוש את זה על הקב“ה. אז המלך שמושיט לה את שרביט הזהב זה הקב“ה שמושיט לאסתר. אסתר זה השורש של כל ההסתרת פנים, זה שורש של כל הנשמות של הדור שלנו, את זה הגמרא בחולין אומרת: אסתר מהתורה מנין? שנאמר ’ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא‘ זה כל ההסתרת פנים וכל הנשמות של העקבתא דמשיחא זה הכל מרמז על אסתר. כשאסתר הגיעה לשם היא באה לבטל את גזירת המן – מי זה המן? זה עמלק, ז“א שזה מלחמה כנגד עמלק. ברגע שהמלך הושיט לה את שרביט הזהב הוא למעשה פתח לה פתח מהכתר דעולם האצילות, לכן כתוב ותקרב אסתר ותגע  בראש השרביט

עם כל זה שהמן היה קליפה מאוד גדולה

כשאסתר נגעה בראש השרביט מיד התבטל הכל, בין הזמן שאסתר נגעה בשרביט זה היה ביום טוב ראשון של פסח, ואת המן תלו 24 שעות אחרי זה. זה הכל קרה במהירות כי ברגע שהמלך מושיט את שרביט הזהב, פירוש הדבר שהוא פותח את המקום הזה שזה כתר דעולם האצילות ומיד מתמתקים כל הדינים מעל עמ“י. עם כמה שהמן היה קליפה מאוד-מאוד גדולה, הוא היה אחד מהעמלקים הכי נוראיים שהיה ועם כל זה ברגע שאסתר נגעה בשרביט מיד התבטלה כל הגזירה, רק היה צריך 24 שעות עד שזה ירד מהעולם העליון אלינו אבל באותו רגע שאסתר נגעה בשרביט הכל התבטל. ברגע שמושפע לעמ“י מהמקום הזה שנקרא שרביט הזהב שזה מיתוק הגבורות עד שורשם העליון, באותו רגע כבר נפתחים כל הישועות לעמ“י בכלל ובפרט

הטבעת זה מרמז על החתימה העליונה

שואל האדמו“ר האמצעי של חב“ד (הבן של בעל התניא) קושיה על כל המהלך הזה: בפרק ה‘ של המגילה כתוב ’ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו‘ למחרת תלו את המן וכתוב בפרק ח‘ שאחשוורוש נתן לאסתר ומרדכי את בית המן ולא רק זה אלא כתוב ’ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, ותשם אסתר את מרדכי על בית המן‘ פירוש הדבר שהוא נתן לו את טבעת המלך וכל החתום בטבעת המלך אין להשיב, ז“א שאחשוורוש נותן למרדכי ואסתר כוח עצום להחליט. זהו, מעכשיו אתם מחליטים, הכל בידכם. הוא בעצם מעביר לה את כל מה שהמן קיבל – יש ישועה יותר גדולה מזו? זה שיא הישועה.  ’ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי‘ המלך זה מלכו של עולם, ז“א שהגזירה לא התבטלה רק פה למטה אלא היא התבטלה גם שם למעלה, כי המלך זה הקב“ה וטבעת המלך זה מרמז על החתימה העליונה, שהדברים נחתמים בבית דין של מעלה.

למה את צריכה ליפול ולהתחנן עכשיו??

-הכל מתהפך להיות טובות אין סופיות לעמ“י, יש ישועות יותר גדולות מזה אחרי כל הגזרות? מיד יש פסוק שהוא לא מובן (ח‘-ג‘) ’ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך, ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים‘ – זה מה שאסתר עושה אחרי כל הישועות האלה? למה את צריכה את כל זה? ליפול לפני רגליו ולהתחנן וכו‘ הרי עכשיו הוא נתן לך את הטבעת אז למה היא צריכה את זה. ומדוע אסתר אומרת להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים? יש לך את הבית של המן, עוד מעט הולכים לתלות את הבנים שלו, הכל כבר נעשה אז מה זה להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו? הרי לכאורה עבר כבר כל רעת המן האגגי, יש לך עכשיו את טבעת המלך.

שפע, אבל עד מקום מסויים

מה כתוב מיד אחרי זה? ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך‘ שואל האדמו“ר האמצעי של חב“ד שאלה: בפעם הראשונה כתוב ’את שרביט הזהב אשר בידו‘, כאן לא כתוב בידו. זה הקושייה של האדמו“ר האמצעי, אנחנו עוד הוספנו שזה לא מובן מדוע אסתר צריכה ליפול ולהתחנן להעביר את רעת המן ומחשבתו. אומר האדמו“ר האמצעי סוד מאוד גדול בנקודה הזאת: המילה בידו גם בפשט ועוד יותר בפנימיות מרמזת שהמלך בעצם פתח את השפע הזה עד מקום מסויים, זה עדיין לא בשלמות, שזה כנגד המדרגה שנקראת מדרגת השמונה מאות. נכון שיש בזה ישועות גדולות מאוד בפתח הזה אבל זה עדיין לא שלמות, זה הגיע עד מדרגה אחת לפני השלמות וזה מדרגת השמונה מאות. אסתר יודעת שברוחניות עדיין לא נמתק הכל לגמרי – יש המתקות גדולות מאוד, את המן תלו, את הבית קיבלו ואת הטבעת קיבלו אבל אסתר יודעת שעדיין לא תיקננו את זה בשלמות

בעולם המחשבה עדיין לא ביטלנו את המן

לפני שהגמרא בחולין שואלת אסתר מהתורה מנין? היא שואלת המן מהתורה מנין? שכתוב ’המן העץ‘ חז“ל מלמדים אותנו שהמן נרמז בפסוק המן העץ – זה עץ הדעת טוב ורע, המן אוחז בשורש כל החטאים, זה הקליפה שנמשכת בעצם מחטא אדם הראשון. אסתר אומרת: פה בעולם הזה ביטלנו את המן אבל אני רואה ומשיגה שעדיין לא ביטלתי את המן בשורש שלו שזה רעת המן האגגי ומחשבתו. בעולם המחשבה שלנו עדיין לא ביטלנו אותו, הוא עדיין קיים בתוכנו, לכן אסתר יודעת סוד מאוד גדול: יש מלחמה כנגד המן הגשמי וזה המלחמה החיצונית שלנו כנגד היצה“ר אבל יש מלחמה לבטל את היצה“ר בפנימיות, זה מלחמה חדשה ואחרת לגמרי, כי אדם כבר חזר בתשובה וזה דבר גדול אבל זה עדיין רק בבחינת מדרגת השמונה מאות

אנחנו לא יודעים ויכולים להתמודד כנגדו

-מה כנגד מדרגת האלף? מדרגת האלף זה לבטל את רעת המן שבתוכנו שבעולם הממחשבה שלנו, בתוך המחשבות וברצונות הדקים שלנו, לכן מה שכתוב בפרק ח‘ ’ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך, ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו‘ זה מרמז על  העבודה של אסתר ונשמות ההסתרה בדור האחרון, צריכים לעשות כדי לבטל את רעת המן ואת מחשבתו. כי לפני הגאולה אנחנו חייבים לבוא לעבודה ולמציאות כזאת שאנחנו נלחמים כנגד השורשים של היצר הרע שנמצאים בתוכנו וזה כוונת רעת המן ומחשבתו. פה השאלה הגדולה היא איך זה נעשה? איך אפשר לעבוד על הדקויות של היצר הרע שבתוכנו כי אי אפשר לעבוד על זה. אנחנו לא יכולים לעבוד על זה מכיוון שזה כ“כ דק ופנימי בתוכנו שאנחנו לא יכולים להתמודד כנגד זה. פה יש רמז מאוד גדול לסדר הנהגה שלם שעמ“י צריך לעבור לפני הגאולה כי ככל שאנחנו יותר מתקרבים לזמן הגאולה ומן הסתם אנחנו כבר מקווים שאנחנו מאוד-מאוד קרובים לזמן הגאולה עם כל מה שקורה וככל שאנחנו מתקרבים לזמן הגאולה חייב להיות עבודה שאנחנו כבר מתחילים להכין את עניין הגאולה – אנחנו לא יודעים לעשות את זה בפרט שזה מקום כ“כ קשה שלא יודעים ולא יכולים להתמודד כנגדו..

העולם מלא בכעסים, מחלוקות ותאוות

המגילה מגלה לנו את הסוד מה תהיה ההנהגה משמיים או מה קורה עכשיו משמיים כדי לברר את זה וזה מה שכתוב פה ’להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו‘, מה הסוד? ותפל לפני רגליו – מה הכוונה? שצריכים ליפול לבחינת הרגלין שזה העקבתא דמשיחא שהיצר הרע מאוד מתגבר בעולם בפרט בתאוות של העולם הזה וגם בכעסים ומחלוקות שאנחנו רואים שכל העולם עכשיו לפני הגאולה מלא בכעסים מחלוקות, תאוות ושיגעונות של העולם הזה, ואדרבה יש הצפה נוראית של הדבר הזה – כל הנשמות של ההסתרת פנים נופלים לרגלין ובקבלות זה נקרא הבירור של עומק הגשמיות של העולם הזה

במקום הזה אנחנו לא גיבורים

’ותפל לפני רגליו‘ – חייב שיהיו הנפילות האלה לכן כתוב בזוהר וגם בגמרא בסנהדרין שהמשיח נקרא בר נפלי, שגם חוויות כאלה יעבור על המשיח בעצמו, לאו דווקא במעשה אבל בנפש הוא יהיה חייב לעבור את הבחינה של הבר נפלי, זה זוהר מפורש בפרשת כי תצא והגמרא בסנהדרין אומרת את זה במפורש – כל זה למה? למה הקב“ה עושה את כל זה? הרי הוא עושה את כל תיקון העולם לטובתנו, הכל זה בשביל לעזור לנו, אז מדוע הקב“ה הביא את המציאות הזאת? ’ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו‘ – זה כל הסוד, כי אי אפשר לבטל את שורש הרע שזה המן, אי אפשר להעביר את זה ע“י שנהיה גיבורים, במקום הזה אנחנו לא גיבורים ואנחנו לא יכולים להתמודד כנגד המקומות האלה, לכן הקב“ה מכריח אותנו
לבוא למקום כזה ’ותבך ותתחנן לו‘, שנבכה ונתחנן להקב“ה ונגיד לו: אנחנו לא יכולים

היצר מתחיל לגלות שאין לנו שום תקווה

הנקודה היא לראות שאם הקב“ה לא עוזר לי אנחנו יכול עכשיו ללכת לירות במישהו, או ללכת עכשיו לשיגעון אחר, זה לא משנה לאיזה כיוון בשלוש יסודות, זה או גאווה או כעס או התאווה, ושם זה נקרא הנפילה לפני הרגליו ושם צריך לצעוק הרבה ’ותבך ותתחנן לו‘, היסוד הלכה למעשה של המקום הזה זה לדעת לא להתייאש במקום הזה כי שנופלים לפני הרגלין זה נקרא לרדת לתהומא רבא וזה חושך מאוד גדול ובחושך מה עושים בד“כ? אחד הדברים זה מקרינים סרטים, היצר הרע שכל הסרטים בעולם זה בידיים שלו, הוא מתחיל להסריט סרטים לאדם וזה כל התורה
של הס“מ אז הוא מתחיל לגלות לנו וללמד שאותנו שאנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן לפעול ואין לנו שום תקווה. המגילה מגלה לנו את הנקודה הזאת: ותבך ותתחנן לו

הבאתי אותך למקום הזה שתצעק אליי

כל מה שיש כזה חושך וכזה נפילה ומה שכל אחד באופן פרטי עובר בנפשו, צריך לדעת שזה רק סיבה אחת: להפוך את המקום של הייאוש והעצבות ל’ותבך ותתחנן לו‘, לדעת שהקב“ה רוצה את התפילות שלנו, אפילו אם עובר על האדם עכשיו כל מיני חשכים וכל מיני הסתרות פנים הכי גדולות שיכולות להיות בעולם, מה הקב“ה אומר לאדם? תתחנן לפניי, אני הבאתי אותך למקום הזה כדי שתצעק אליי משם, וכל זה למה? להעביר רעת המן ומחשבתו. כי אין דרך לתקן את השורש של חטא עץ הדעת הפנימי שנמצא בתוכנו רק ע“י הבחינה הזאת, רק לרדת למקום הזה – אנחנו לא יורדים בכוונה, אף יהודי לא מתנדב לרדת לשום מקום בכוונה, אבל כשצריך לעבור ההנהגה אז משמיים ידאגו שההנהגה הזאת תעבור עלינו ואז אנחנו נהיה בתוך החושך ובתוך הנפילה ואז הס“מ בא ואומר לאדם: תהיה עצוב ותהיה מדוכא..

הבור זה הנפילות של העקבתא דמשיחא

יש הרבה מדרגות בעצבות, יש אדם שיש לו כבדות הלב להתפלל יש אדם שהוא עצוב ואדם שהוא מדוכא ויש אדם שהוא מיואש, זה מדרגות בליקוטי ס“מ. מתי זה מתעורר על האדם? בשעה של ’ותפל לפני רגליו‘ כשיש את הנפילה לפני הרגלין, אז המגילה מגלה לנו שהקב“ה מעביר אותנו את המצבים האלה כדי שאנחנו נתחנן ונבכה לפניו. אי אפשר לתקן את השורש של חטא אדם הראשון שבתוכנו ששם אנחנו לא יכולים לתקן, רק הקב“ה יכול לתקן את זה בתוכנו, א“א לתקן את זה רק ע“י הבכייה והתחנונים, לכן כתוב מיד ’ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב‘ – זה הגילוי של הכתר של עולם האצילות בשלמות שמבטל את כל הרע ומיד אחרי זה באמת הכל התהפך ונגמר כל סימני הרע של אותה תקופה. צריך לדעת כלל גדול מאוד בעניין הזה, זה כתוב בזוהר הקדוש שאומר את זה על הפסוק ’וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור, בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו‘ הפסוק הזה מובא בפרשת משפטים אבל הזוהר מביא את זה בפרשת כי תצא במעשה של משה רבינו (רעיא מהימנא). הזוהר אומר שמה דבר נורא מאוד, מה זה הבור? זה הנפילות של הדור האחרון, זה נוקבא דתהומא רבא

מהמקום הכי נמוך למקום הכי גבוה ברגע

-הבור זה התהום הגדול ונשמות ישראל יצטרכו ליפול לשם – אומר הזוהר הקדוש שרב המנונא סבא אומר למשה רבינו: משה אתה ושתי המשיחים תצטרכו לרדת לבור הזה, כדי להושיע את נשמות ישראל אתם לא יכולים אלא אם כן אתם תרדו איתם ביחד כדי להיות עם נשמות ישראל בדור הזה, והזוהר שם אומר שמשה יעזור לכל נשמות ישראל, ויעזור גם למשיחים בעצמם שלא יוכלו לעלות בלי משה
אבל הם יהיו כנפיים. משיח בן דוד ומשיח בן יוסף יהיו כנפיים ואז הם יעלו את כל נשמות ישראל ברגע אחד מנוקבא דתהומא רבא, מהמקום הכי נמוך למקום הכי גבוה, זה הכל ברגע אחד. הלכה למעשה אנחנו צריכים לדעת יסוד בדבר הזה זה
מה שאמרנו: לא להתייאש בשום פנים ואופן כי מה שקורה זה לא המציאות האמתית

ביום א‘ בשיגעון הכי גדול ביום ג‘ קם לנץ

עולם העשייה זה לא המציאות האמתית והיום גם אפשר לראות את זה, אתה אדם שביום ראשון נמצא בשיא השיגעון של העולם הזה והוא היה מוכן להתערב על מיליון דולר שאין שום סיכוי שהוא יזוז משם – ביום שלישי הוא כבר קם להתפלל בנץ – כל המהפכות האלה מראות לנו שיש הנהגה אחרת לגמרי, כל הירידה וכל החושך הזה זה כדי לברר את חטא אדם הראשון עד השורשים הפנימיים שנמצאים בתוכנו כדי לבטל אותם והיסוד זה לדעת להתקשר עם הצדיקים האמיתיים שכלולים בבחינה של משיח בן-דוד ומשיח בן-יוסף ורבינו. כשאומרים על צדיק שהוא המשיח הכוונה לכל צדיק שעוזר לדור הזה שיש לו ניצוץ של משיח, זה נשמות שצריכות לרדת לתוך הבור ולעזור לנו לעלות מתוך הבור הזה, זה לא בהכרח המשיח הכללי שיגלה את זה לכל נשמות ישראל אבל שם הזוהר הקדוש אומר
שכל הצדיקים האמיתיים יצטרכו להשתתף איתנו במהלך הזה, לרדת ולהעלות אותנו

בתוך החושך הזה הולך לתקן את העולם

הלכה למעשה בשבילנו זה הרבה-הרבה ההתחברות עם הצדיקים, לדעת שקודם כל המחלוקות שיש בעולם, הטעות הראשונה של אדם שהוא בכזה חושך ובורות והוא חושב שהוא יכול לתקן את העולם, קודם כל תציל את עצמך. אם אדם לא יודע שהוא צריך הרבה צעקה וישועה בשביל עצמו ובתוך החושך הזה הוא הולך לתקן את העולם, אין שטות יותר גדולה מזאת. מי יכול היום לעסוק בתיקון העולם אם לא צדיקים קדושים ונוראיים מאוד, הלוואי שנתקן את עצמנו, זה הדבר הראשון, לכן אנחנו לא חולקים על אף צדיק ולא מדברים על אף צדיק, בפרט אנחנו מתפללים הרבה להקב“ה שיגלה לנו מי הצדיקים שאנחנו צריכים להתחבר איתם ולהתקשר איתם, וגם אם אנחנו יודעים אז להתפלל הרבה שנדע מה הם וצים מאתנו ומה אנחנו צריכים לעשות כדי להתקשר. עצם העובדה שאדם מתקשר עם הצדיק זה כבר דבר גדול מאוד. עצם ההתקשרות עם רבינו ועם הרב ועם משה רבינו, כי משה רבינו נמצא איתנו. רב המנונא סבא אומר למשה רבינו: אתה צריך לתקן את כל הנשמות

שיהיה לנו דעת איך להתקשר ולהתחבר

היסוד הראשון זה קודם כל לכבד את כל הצדיקים – אנחנו לא מדברים על אף אחד ולא חולקים על אף אחד, למה לנו לחלוק? אם כבר מישהו רוצה לדבר על מישהו, שילך לשדה וידבר עם הקב“ה על עצמו, תספר להקב“ה איפה אתה נמצא, אתה הולך לדבר על מישהו אחר? אז קודם כל לא לחלוק על אף אחד מהצדיקים. הנקודה השנייה בהתקשרות עם הצדיקים זה לבקש הרבה מהקב“ה שיהיה לנו דעת נכונה איך להתקשר ואיך להתחבר בצורה נכונה כי זה לא דבר פשוט ומובן מאליו. כל הזמן צריך להתפלל על זה שנדע מה עוד אנחנו צריכים ומה עוד עלינו לעשות בהתחברות ובהתקשרות עם הצדיק. רבי נתן אומר שתמיד צריך לחפש את
הצדיק, את רוח הקודש של הצדיק, הכוונה את הדעת ואת העצות של הצדיק.