פרשת בשלח | ’מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו‘

בעזרת השם נתחיל לעסוק בסיפורי מעשיות במעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, נראה קטע מתוך הסיפור. כשרבינו מתחיל את הסיפור הוא מספר על מקרה שקרה, על מלכה שילדה וגם המשרתת ילדה ביחד והמיילדת החליפה את הוולדות בלי שאף אחד ידע. היא לקחה את הבן מלך ושמה אותו אצל השפחה ולקחה את הבן שפחה ושמה אותו אצל המלכה. הם גדלו ומי שבעצם כל העולם קוראים לו בן מלך הוא באמת בן שפחה, ומי שנקרא אצל כל העולם בן שפחה הוא למעשה הבן מלך האמיתי.

לקח את עצמו אל השתייה

חוץ מהמיילדת אף אחד לא ידע מזה אבל רבינו אומר שמכיוון שדעתן של נשים קלה היא הלכה וסיפרה את זה למישהו אחד שסיפר את זה למישהו אחד וכן הלאה וככה התחילה להיות שמועה בעולם, אף אחד לא ידע את זה בוודאות כי זה רק שמועה אז א“א לדעת שבאמת היה את החילוף הזה ואז רבינו מספר שכשהתחילה השמועה להתפשט בעולם, הבן שפחה שכל העולם רואים אותו בעצם כבן מלך, התחיל לרדוף את הבן שפחה שהוא בעצם הבן מלך האמיתי – הוא חשש שבסופו של דבר יהיה מרד ויקחו לו את המלוכה לכן הוא התחיל לרדוף אחריו, הבן מלך האמיתי נאלץ לברוח כי הוא ראה שהמציאות שלו מתחילה להיות מסוכנת, כי הבן שפחה שמוחזק כבן מלך יכול להרוג אותו לכן הוא נאלץ לברוח ורבינו אומר ’והורע בעיניו הדבר מאוד‘, כי הוא אמר: גירשו אותו ממקומי בחינם, אם אני בן מלך כמו שהשמועה אומרת אז בוודאי שלא מגיע לי שיגרשו אותי, ואם איני הבן מלך ואני באמת הבן שפחה אז גם כן לא מגיע לי, כי מה רציתי? לחיות חיים שלווים ושקטים – רבינו אומר לשון מאוד חריפה ’והורע לו מאוד, ומחמת זה לקח את עצמו אל השתייה, והלך לבית הזונות, ורצה לבלות בזה את ימיו להשתכר ולילך בשרירות לבו מחמת שנתגרש בחינם‘ – הבן מלך האמיתי זה מרמז על כלל נשמות ישראל..

מה חטאו ולמה גירשו אותו בחינם?!

רבינו מרמז לנו פה על יסוד מאוד עמוק, הבן מלך האמיתי אומר: מדוע רודפים אותי בחינם? והורע לו ההנהגה הזאת והמצב הזה שרודפים אותו בחינם והוא כעס על זה מאוד ועל-כן הוא לקח את עצמו אל השתייה והוא הלך אל ההפקרות – אם נשים לב מה רבינו אומר פה הוא לא הלך לזה מחמת שהוא רצה את ההפקרות ואת השתייה אלא הוא הלך לזה בגלל שחרה לו מאוד מה חטאו ולמה גירשו אותו בחינם. ידוע שהסיפורים של רבינו מרמזים על כלל הדורות בכלליות ובפרטיות ורבינו אומר פה נקודה מאוד עמוקה, הבן מלך שזה האדם היהודי רואה הנהגה שרודפים ומצמצמים אותו

שתייה והפקרות

הבן מלך האמיתי רואה שמבזים אותו והוא באמת לא יודע למה ומדוע מתנהגים אליו ככה. אין יהודי שלא יודע בפנימיות הדבר שאין עוד מלבדו גם אם הדבר קרה והשתלשל ע“י הבן שפחה או כל מיני סיבות אחרות כמו שחז“ל אומרים שהרבה שלוחים למקום. אומר רבינו שהבן מלך האמיתי הלך אל השתייה וההפקרות מחמת שמתנהגים איתו בצורה כזאת  – אם נסתכל בעומק רבינו מדגיש שלא התאוות גרמו לו ללכת למקום הזה אלא האי-הסכמה מדוע מתנהגים איתי בצורה כזאת..

קשיים, התמודדויות ובזיונות

נשאלת השאלה, הרי הבן מלך מרמז על כלל נשמות ישראל ועל מצבים שאדם עובר כל מיני צמצומים, הסתרות, בזיונות, מחלוקות, רודפים אותו והוא בעצם לא יודע על מה ולמה – ברגע שאנחנו מגיעים למצב הזה מתעורר בתוכנו המרד, הכעס וההקפדה – פה מתעוררת השאלה: על מה ולמה באמת רודפים אותו, מדוע בעצם הקב“ה הביא את הבן מלך האמיתי למצב הזה, והשאלה הזאת היא לא על הסיפור אלא על כל אחד ואחד מאתנו. כל אחד מאתנו עובר מדי פעם בפעם איזה מצב של קשיים, התמודדויות ובזיונות וקשה לנו מאוד במציאות הזאת. הרב דסלר כותב בספר ’מכתב מאליהו‘ שכל הכעסים שאדם כועס בעולם וכל העצבות שאדם עצוב בעולם, השורש של הדבר זה אי-הסכמה, על מה ולמה מתנהגים איתי בצורה כזאת. הרבה פעמים זה מתקיים בחיים בהרבה מאוד לבושים – ברוך השם אדם מחליט שהוא מתחזק והוא מחליט שהוא מוסר את הנפש בעבודת השם, הוא מרגיש ששלושה ימים הכל בסדר, פתאום הוא בא לבית מדרש והוא רואה דלת פלדה שלא נפתחת, אחרי שפותחים לו את הדלת הוא יושב ללמוד והוא רואה שהוא לא מבין כלום, פתאום הכל נסגר
והכל סתום. הרבה פעמים אנחנו מרגישים כאילו מגרשים אותנו מהמציאות שלנו..

לפעמים גם זורקים מהלימוד והקדושה

אדם רוצה להתקרב באמת להקב“ה, לתורה ולצדיקים אז הוא אומר: מדוע מתנהגים איתי בצורה כזאת, אז זה קשה לאדם ורבינו אומר שמתעורר מזה מרד. בפנימיות המרד הוא כנגד הקב“ה – אז מדוע באמת הקב“ה מנהיג כך את האדם? כל אדם רואה שמדי פעם בפעם שמים אותו במציאות שהוא לא מבין מה רוצים ממנו.
אני רוצה את האמת ואת הטוב, השם אמת והתורה אמת אבל הרבה פעמים אדם מרגיש שסוגרים לו את כל הדלתות וזורקים אותו החוצה. לפעמים נותנים לאדם מכות וזורקים אותו מבית המדרש, זורקים אותו מהלימוד וזורקים אותו מהקדושה..

מבין שיש יצה“ר שצריך להתמודד איתו

לפעמים לא זורקים אותו מהבית מדרש, אפשר לקבל גם בתוך בית המדרש כאלה בזיונות, צמצומים והסתרות – פה מתעוררת השאלה מדוע באמת הקב“ה מתנהג איתנו ככה? מה הסיבה שמדי פעם בפעם אדם מרגיש שהוא עובר את המציאויות האלה. כתוב בספרים הקדושים יסוד מאוד עמוק בדבר הזה: ככל שאדם מתחזק ומתקרב לצדיק כך הוא מבין שיש יצה“ר שצריך להתמודד איתו, לפעמים אנחנו כועסים, לפעמים יש מידות או תאוות לא טובות שמתעוררות ואנחנו מכירים אותם ויודעים שצריך להתמודד איתם, אבל כתוב בזוהר הקדוש בפרשת לך לך שלכל אדם יש ניצוצות של יצה“ר שמושרשים בנשמה של האדם מאז חטא אדם הראשון ואין לנו שום מושג בנקודה הזאת והניצוצות האלה גם כן צריכים לעבור בירור
ותיקון. באנו לעולם לא רק לתקן את מה שאנחנו יודעים אלא באנו לעולם גם לתקן את מה שאנחנו לא יודעים. לכל אדם מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר יש חלקים בשורש נשמתו שהוא צריך לתקן, אם לא מגלגולים קודמים אז מחטא אדם הראשון.

..הוא היה צריך לרקוד ולשמוח מכל זה

הניצוצות האלה מתגלים בשתי בחינות עיקריות והבחינה העיקרית זה שאדם מורד בהנהגה של הקב“ה. ברגע שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת נולד מכל התהליך של החטא בכל הנשמות נקודה של גאווה שגורמת לפירוד מהקב“ה ובעצם יש לנו מחלוקת עם הקב“ה, אנחנו לא מסכימים עם ההנהגה שלו. אין אדם שאין לו ניצוצות שהוא לא מסכים עם ההנהגה של הקב“ה, גם אם אדם אומר: אני מסכים עם כל דבר ואין עוד מלבדו, אפשר להראות שזה לא בדיוק בכל מקרה. לדוגמא יש אדם שאומר שהקב“ה באמת עושה הכל לטובה, אבל אם הוא ברוך השם בעל משפחה ויש לו כמה ילדים וכל חודש חסר לו כדי לחיות חיים נורמליים, לא חיי מותרות, חסר לו אלפיים שקל – אז אם הוא יתבונן טוב-טוב בנפשו לא היה יותר טוב אם היה לו עוד אלפיים שקל בחודש, זה לא היה מצב יותר טוב? האלפיים שקל האלה זה הנקודה
שהוא לא באמת מסכים עם הקב“ה, כי אם הוא
באמת מסכים עם הקב“ה הוא היה צריך לרקוד ולשמוח מזה

הקב“ה מסובב לאדם סיבות

משמיים כשרואים שאדם באמת רוצה לעשות תשובה שלימה ולתקן ובדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו
אז משמיים מסייעים לנו, הקב“ה עוזר לנו אבל אנחנו
לא יודעים ולא מכירים את המקומות האלה שאנחנו
צריכים לתקן אז איך אנחנו יכולים לעבוד על זה אם
אנחנו לא מכירים את זה? אומר הזוהר הקדוש שהקב“ה מסובב לאדם סיבות שאדם יעבור דרך מציאויות
מסוימות שירגיזו אותו ובאמת בתוך הנשמה שלנו אנחנו יודעים שאין עוד
מלבדו – ברגע שאנחנו מסכימים ונכנעים למציאות שבה אנחנו מקבלים את
הביזיון, את הצמצום ואת הקטנות ואנחנו מסכימים עם זה, האדם נכנע למצב הזה, הכוונה שאדם אומר: את הכל הקב“ה עושה והכל לטובה והוא מקבל את זה
באהבה, בזה אנחנו מתקנים את הניצוצות של המרד שיש בנו מחמת חטא אדם הראשון

על מה ולמה? בסה“כ רציתי את הטוב

מה שרבינו אומר פה זה יסוד כללי שכל אחד חייב לעבור בימי חייו מצבים שהוא מרגיש שגירשו אותו בחינם, על מה ולמה גירשו אותי? אני בסה“כ רציתי את הטוב, אם אני הבן מלך האמיתי אז תן לי להיות בן מלך, אם אני בן שפחה אז תן לי להיות בן שפחה, אני לא ביקשתי שום-דבר. כל אחד חייב לעבור את זה וברגע שאנחנו זוכים להבין מה רוצים מאתנו בתוך המציאות הזאת ואנחנו מסכימים ונכנעים עם הקב“ה במקום הזה בנקודה הזאת אנחנו למעשה מתקנים עד חטא אדם הראשון – זה נקודה אחת שמתעוררת אבל רבינו אומר פה עוד דבר, כשזה מתעורר מיד מתעורר המרד..

החיפוש הראשון של התענוגים בעוה“ז

ברגע שמתעורר המרד באדם מתעורר העניין של השכרות שזה שכרון-חושים ואדם למעשה מחפש את התענוגים בתוך העולם הזה – החיפוש הראשון של התענוגים בעולם הזה זה התאווה הידועה (ניאוף) לכן 2 הדברים האלה מתעוררים ביחד, זה מה שאומר הזוהר הקדוש בפרשת לך לך, שבגיל 75 הקב“ה אומר לאברהם אבינו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, זה לא היה פשוט כל ההליכה הזאת, זה היה ניסיון גדול מאוד לאברהם אבינו כל העניין של לך לך ורואים שאברהם אבינו מסר את הנפש ועזב את הכל, הוא היה אדמו“ר גדול ושרה היתה אשת-אדמו“ר גדול והיה להם הרבה חסידים וחסידות שהם גיירו, היה להם כבר ציבור מאוד גדול, זה אחרי עשרות שנים של מלחמה כנגד נמרוד וכל דור הפלגה ומה הקב“ה אומר לאברהם אבינו? לך לך. הלך לך של אברהם אבינו זה לא לעבור ממקום למקום אלא זה לעזוב את כל המציאות שאתה מכיר ולהתחיל מההתחלה לגמרי, עכשיו אתה הולך למקום חדש

המגיד ממזריטש, פרי הארץ ור‘ זושא

היסוד העמוק של לך זה לעזוב את כל מה שאתה מכיר ולהתחיל מציאות חדשה לגמרי, הקב“ה באמת לקח מאברהם אבינו את כל המדרגות שלו ואת כל ההשגות שלו בבחינת מה שרבינו שתכלית העלייה זה הירידה, לפני שעולים חייבים לרדת. ’פרי הארץ‘ הוא אחד מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ויש אומרים שהוא היה גדול תלמידיו. מתלמידיו של המגיד ממזריטש היו ר‘ לוי יצחק מברדיטושב, בעל התניא, הנועם אלימלך ורבי זושא, פרי הארץ נחשב לגדול התלמידים. ידוע ש’פרי הארץ‘ עלה לא“י והתיישב בטבריה, בסוף ספרו הוא כותב לחסידים שלו מכתב ואומר שברגע שהוא הגיע לארץ לקחו ממנו את הכל.

אחרי הכל, רעב כבד בארץ

פרי הארץ אומר שהוא התפלל כמו ילד בחיידר אצל רבו, לקחו לו את כל המדרגות. הוא כותב לתלמידיו שאחרי כמעט שנה הכל חזר ביתר שאת ויתר עוז אבל חייבים לעבור את הבחינה של ההסתלקות, של הירידה ושל הקטנות לפני שמקבלים את המוחין הגדולים של א“י. רואים את זה גם בסיפור הנסיעה של רבינו לא“י כל מה שהוא עבר באיסטנבול – רבינו ידע את הסוד אז הוא לא חיכה שיקחו לו את המוחין, הוא זרק אותם מעצמו. זה הגדולה של רבינו שידע לעשות את העבודה הזאת מעצמו.

אז אברהם אבינו עבר את כל זה והגיע לארץ, ברוך השם הוא התחיל להתיישב בארץ וזמן קצר אחרי שאברהם אבינו מגיע לארץ מה אנחנו רואים? רעב כבד בארץ. בכל המקומות הכל בסדר ורק בארץ יש רעב, שימו לב, אחרי
כל המסירות נפש של אברהם אבינו וכל הקטנות שהוא
עבר וכל הבחינות האלה והוא הסכים לוותר על הכל ולהתחיל את הכל מההתחלה, ברוך השם הוא הגיע לארץ והוא התחיל לקנות ולהכיר את הארץ ומה קורה זמן קצר אחרי שהוא מגיע לארץ? רעב כבד בארץ, בחו“ל הכל בסדר אבל בארץ יש רעב כבד..

ויתרתי על כל המדרגות שלי בשבילך..

אני עשיתי מסירות נפש לעשות את רצונך, ויתרתי על כל המדרגות שלי ועל הכל רק בשביל לעשות את הרצון שלך, הנה מסרתי את הנפש והגעתי לפה ומה אתה עושה? זורק אותי מהארץ. אברהם אבינו לא יודע שאין עוד מלבדו? הוא ראש המאמינים. באמת בעומק הדבר לא זה הבעיה, הבעיה היא שאברהם אבינו לא יודע מה הוא צריך לעשות, האם הוא צריך למסור את הנפש ולהישאר בארץ, אין עוד מלבדו, אני לא יודע שום דבר, כן נאכל לא נאכל, כן נישן לא נישן, כן נתפלל לא נתפלל, נישאר בארץ, אם נמות אז נמות, אולי זה מה שהשם רוצה? או שאולי השם רוצה שאני ארד למצרים – מה נקודת האמת? כזאת הסתלקות הדעת היתה לאברהם אבינו שהוא לא ידע מה האמת. גם למפרשים עד היום יש ספק אם אברהם היה צריך לרדת למצרים..

עשה תיקון עצום ונורא בירידה למצרים

באמת הניסיון הפנימי של אברהם אבינו זה לא להכנס לכעס ולהקפדה על מה ולמה ככה מתנהגים איתי שאני נכנס לכאלה ספקות וכאלה בלבולים, זה מה שאומר פה הבן מלך האמיתי, אם אני צריך להיות בן מלך אז תן לי להיות בן מלך ואם אני צריך להיות בן שפחה אז על מה ולמה מגרשים אותי? זה הקושיות שיש בתוך הלב של האדם ואדם צריך להתבטל לקושיות האלה – אברהם אבינו מזהה את זה. בוודאי שהוא עשה תיקון עצום ונורא בירידה למצרים, הזוהר הקדוש כותב שהוא תיקן
את הניצוצות הרעים שהיה לו מחטא אדם הראשון. אמרנו שברגע שמתעורר המרד מיד מתעוררת גם התאווה הידועה ומה אנחנו רואים שאברהם אבינו אומר לשרה? ’הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את‘ יש מפרשים שאומרים שזה פעם ראשונה שאברהם אבינו ראה את שרה, בגיל 75. זה לא הכוונה כפשוטו שהוא פעם ראשונה ראה אותה אלא זה פעם ראשונה בחייו שאברהם אבינו הרגיש מציאות של גשמיות..

שום התחברות עם גשמיות של העולם

אברהם אבינו ראה את שרה אבל הוא לא ראה גוף בכלל, הוא היה במקום כזה שלא היה לו שום התחברות עם שום נקודה גשמית של מציאות העולם, הוא רואה
את שרה ואוהב את שרה אהבה עצומה, אבל אברהם רואה את שרה כנשמה, ושרה רואה את אברהם כנשמה זה הכל התחברות של נשמות. ’הנה נא ידעתי‘ פעם ראשונה שאברהם אבינו ירד לערוות הארץ, לבירור של
כל המרד כל הכעסים וכל ההקפדות ואז התעורר
בתוכו כחוט השערה שהוא מרגיש שיש גשמיות בעולם,
עד עכשיו לא היה לו שום הרגשה של גשמיות. ואז אברהם אבינו אומר לשרה ’אמרי נא אחתי את‘ – אני ואת
עכשיו נכנסים למציאות שאנחנו עכשיו כמו אח ואחות, בלי שום תאווה, אברהם אבינו אומר את זה כדי לבטל את הדקות של הדקות של הגשמיות. באמת גם אברהם אבינו וגם שרה עשו עבודה עצומה מאוד בכל הירידה למצרים וכל הירידה היתה בשביל לתקן את חטא אדם הראשון,
את אותם חלקים שהיו באברהם אבינו מחטא אדם הראשון.

לקבל בהכנעה את ההנהגה

כתוב במפרשי-הזוהר שבאמת לכל אדם יש את הדבר הזה ואנחנו צריכים לדעת את זה כיסוד וכלל גדול מאוד, כל פעם שמתעוררים כנגדנו הסתרות, בזיונות, צמצומים וקשיים וזה לא חייב לבוא מבחוץ, זה יכול להיות גם בתוך האדם בעצמו, לפעמים הקב“ה מעורר בתוך האדם את הקושי,
וברגע שמתעורר בתוכנו הקושי צריך לזכור שזה הגבורות ורבינו אומר במעשה מבעל תפילה ’ולא רצה הגיבור אלא הכנעה‘. כל הנקודה זה לקבל בהכנעה את ההנהגה
של הקב“ה ולהסכים איתה וצריך על זה הרבה תפילה בפרט כשאדם מרגיש שהגבורות מתעוררות כנגדו והוא עובר ניסיונות וצמצומים, אם נזכה לעבור את זה בשלום, יש בדבר הזה תיקונים עצומים מאוד אפילו יותר מהעבודה שאנחנו עושים..

לסדר לכל אחד מה שהוא צריך לעבור

העבודה שאנחנו עושים זה כנגד עלמא דאתגליא, הכוונה למה שאנחנו יודעים,
אבל כשאדם נכנע ומקבל את ההנהגה של הקב“ה זה נקרא עלמא דאתכסיא
וכתוב בספרים הקדושים שאחד הניסיונות הכי גדולים של הדור שלנו זה הנקודה הזאת. היצה“ר הרע של הדברים הנסתרים הוא יותר קשה לבירור ובדורות שלנו יש את זה מאוד – ההתחלה והשורש של העבודה הפנימית בדור שלנו זה להסכים עם ההנהגה של הקב“ה והקב“ה יודע לסדר בדיוק לכל אחד לפי שורש נשמתו, לפי כל הגלגולים ולפי התיקון הפרטי את מה שהוא יצטרך לעבור כדי לתקן את מה
שהוא צריך לתקן וצריך לדעת שאין בזה סטייה אפילו לא כחוט השערה, אדם לא עובר כחוט השערה יותר אבל לא גם פחות מכחוט השערה ממה שהוא צריך לעבור..

שים לב כי לפעמים שולחים לנו צמצום

הכל מתחיל מהנקודה האם אנחנו מוכנים להסכים עם הקב“ה או שאנחנו לא מוכנים להסכים איתו – לא נעים לנו לבוא ולהגיד להקב“ה בגלוי שאנחנו לא מסכימים איתו, אנחנו ביישנים, אז איך זה כן מתגלה? כל כעס ועצבות שיש לנו זה אי-הסכמה עם הקב“ה. השורש של הכל זה האם אני מסכים עם ההנהגה של הקב“ה או לא, כי ברגע שאדם מתחיל להתנגד להנהגה של הקב“ה אז הקב“ה מכביד עליו עוד קצת ועוד קצת – הכל מתחיל בעצם מהנקודה הפנימית האם אנחנו מסכימים עם הקב“ה או לא וצריך לשים לב לזה כי לפעמים שולחים לנו איזה צמצום, קושי או ביזיון ובאמת זה לא קל, גם אם באותו רגע נכשלנו וכעסנו או הקפדנו העיקר זה להתעורר ולעשות תשובה ולהמשיך הלאה. צריך לדעת שבוודאי ניפול בזה לכעסים ולהקפדות וכן הלאה אבל עם כל זה ברגע שנפלנו לעשות תשובה ולשים לב שבעצם יש בתוכנו הקפדה על ההנהגה של הקב“ה ומי שעושה על זה תשובה זה בעצם תיקון מאוד גדול

..האדם זוכה יותר ויותר לרפואות הנפש

התיקון של הנפש מתחיל מהמקום הזה ומהנקודה הזאת וככל שאדם זוכה יותר להסכים עם הקב“ה, האדם זוכה יותר ויותר לרפואות הנפש. כל הבעיות היום מתחילות מהנקודה הזאת ושם גם כל הרפואות, להסכים עם מה שהקב“ה עושה בעולם. מכיוון שהצדיקים ידעו עד כמה הדור הזה הולך לעבור את הבירור הזה והם ריחמו עלינו ופעלו פעולות רוחניות בשבילנו. אומר רבינו האר“י הקדוש שאחד הצדיקים שהכי מועיל לדור שלנו זה היה ר‘ עקיבא, עשרת הרוגי מלכות בכלל ור‘ עקיבא בפרט, כי ר‘ עקיבא הוא שורש גדול מאוד של נשמות הדור שלנו, לכן הוא גם נקרא על שם העקב, אנחנו רואים שהשם שלו זה על העקבתא דמשיחא ור‘ עקיבא ידע שהדור הזה הולך לעבור צמצומים מאוד גדולים ושימו לב, הוא היה גדול התנאים וגאון עצום מאוד ועם כל זה אומרת הגמרא שכל ימי חייו היה שגור על פיו ’כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד‘

’כל מאן דעביד…לטב עביד‘

העבודה של רק עקיבא זה עבודה הכי פשוטה שבעולם: השם עשית את זה? גם זו לטובה. הגמרא אומרת שהיה שגור על פיו של ר‘ עקיבא ’כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד‘ וזה לא היה דיבור בעלמא אלא ר‘ עקיבא נכנס לעבודה הפנימית הזאת שהוא לא מקפיד על הקב“ה אפילו לא כחוט השערה ואומר רבינו האר“י הקדוש שזה היה לא רק לעצמו אלא גם לכל הדורות ועם כל זה ר‘ עקיבא לא הסתפק בעבודה הזו כל ימי חייו אלא הוא ביקש מהקב“ה שיכניס אותו לניסיון הכי גדול שיש בדבר הזה, כל העבודה הזאת נקראת ’בירור השכינה‘, זה הבירורים והדינים הכי גדולים וקשים מחטא אדם הראשון ומה זה? שיסרקו את גופי במסרקות של ברזל..

כל יום הקב“ה עושה לנו בזכותם חסדים

כשסרקו את בשרו של ר‘ עקיבא במסרקות של ברזל הוא אמר ’שמע ישראל, השם א-לקינו, השם אחד‘. מדוע ר‘ עקיבא ביקש את המיתה הזאת? אלא זה סוד גדול מאוד. מה זה מסרקות של ברזל? ברזל זה בלהה, רחל, זלפה ולאה, זה סוד השכינה. רבי עקיבא אומר להקב“ה: תוריד אותי לדינים הקשים ביותר של השכינה שזה נקרא מסרקות של ברזל, כי אני רוצה להגיד ’שמע ישראל, השם א-לקינו, השם אחד‘ גם שמה במקום הזה. אומר רבינו הארי הקדוש: ועל כן שלמות העבודה של עשרת הרוגי מלכות בכלל ובפרט ר‘ עקיבא היתה כ“כ שלימה שכל יום ויום הקב“ה עושה חסדים וזכויות לעמ“י בזכות עשרת הרוגי מלכות. כשהצדיק עושה עבודה בשלמות הלב הכוונה שהוא לא מתנגד בלב על העבודה הזאת, בזה הוא מאיר לנו כוח. ככל שיש לו שלמות הלב עם העבודה הזאת כך זה יכול להאיר לכל נשמות ישראל לכן המסירות נפש של ר‘ עקיבא במסרקות של ברזל זה נותן כוח לכל הדורות עד ביאת משיח צדקנו

העצה שמה זה ההתקשרות והתפילה

כל הנקודה של החילוף של הבן מלך והשפחה זה באמת שורש מאוד עמוק ויסודי בהנהגה של הקב“ה ואפשר לראות את זה בהרבה דרכים. היסוד הוא שיש הנהגה שאנחנו מבינים וכנגד זה אנחנו יודעים מה עלינו לעשות, אנחנו צריכים ללמוד איך להתנהג כלפי ההנהגה הזאת והתורה והצדיקים מלמדים אותנו את זה – זה נקרא עלמא דאתגליא. עלמא דאתכסיא זה שאנחנו לא מבינים את ההנהגה של הקב“ה כלפינו, אנחנו לא יודעים מהי ההנהגה, והעצה כנגד זה ההתקשרות עם הצדיקים והתפילה, מכיוון שאין לנו שכל במקום הזה כי זה מעל להשגתנו אז העצה זה ההתקשרות עם הצדיקים והתפילה. את הנקודה הזאת של הבירור בעלמא דאתגליא ובעלמא דאתכסיא רואים בהרבה בחינות מכיוון שזה שורש כללי בהנהגה.

הגיע הזמן לגלות סודות ורזין עילאין…!

הזוהר הקדוש אומר בפרשת בא: ועכשיו הגיע זמן לגלות סודות ורזין עילאין. כשרבי שמעון מתחיל את זה הוא מביא קושייה שהרבה מפרשים שואלים אותה: למה כתוב ’בא אל פרעה‘ ולא לך אל פרעה? אומר ר‘ שמעון בר יוחאי שהקב“ה לקח את משה רבינו חדרים בתוך חדרים עד שהראה לו את השורש של האחיזה של פרעה בקליפה והוא ראה ששורשו של פרעה זה בכתר דקליפה. בשעה שמשה רבינו ראה את זה הוא מאוד נבהל ופחד, הוא פחד מאוד מהמקום הזה והקב“ה ראה שהוא פחד אז הוא אמר לו: משה זה העבודה שלי, מי שילחם עם פרעה בנקודה הזאת זה אני ולא אתה – כל המאמר הזה מצריך התבוננות, דבר ראשון לא מובן מדוע משה רבינו מפחד, הרי זה לא פעם ראשונה, כל זה היה לפני 3 המכות האחרונות, עד אז משה רבינו היה כמה וכמה פעמים אצל פרעה והוא רואה שכשהוא הולך בשליחות של הקב“ה, ברגע שהוא מרים את היד הוא הופך את כל מצרים, דם ,צפרדע, כינים וכו‘..

משה רבינו פחד מאוד מהמקום הזה

כל מה שמשה רבינו אומר לפרעה מתקיים ואתה הולך בשליחות של הקב“ה אז מה זה משנה בעצם מה שורש האחיזה של פרעה? בסדר, אתה רואה פה שפרעה אחוז בכוחות הטומאה במקום כ“כ גבוה, אבל עדיין על מה ולמה אתה מפחד? אתה הולך בכוח עצמך? אתה הולך בשליחות השם, אתה רואה שהשם איתך. אז מדוע משה רבינו מפחד? רואים פה יסוד מאוד גדול, כשהצדיק נכנס להילחם כנגד הטומאה אז הצדיק יודע שיש מדרגות בטומאה ויש בהם חילוק מאוד גדול, לכן אומר רבינו האר“י הקדוש שעשר המכות זה כנגד 10 הספירות, המכה הראשונה היתה כנגד המלכות, השנייה כנגד היסוד וכן הלאה, והשלוש מכות האחרונות שזה ארבה, חושך ובכורות זה כנגד כתר חוכמה ובינה דקליפה. משה רבינו יודע ומבין שאם אני נכנס עכשיו להכות את פרעה בכתר חוכמה בינה של הקליפה אז אעפ“י שהקב“ה
שולח אותי ויש לי סיעתא דשמייא, עליי מוטל לברר את המקום הזה, כי אין
דבר כזה שהצדיק יכניע איזה כוח בטומאה אם הוא לא מכניע את זה בתוכו קודם לכן. כי אם הצדיק לא תיקן בתוכו את הבחינה שכנגדה בטומאה אז הטומאה יכולה להתגבר עליו ולהפיל אותו וזה סכנה מאוד גדולה. משה רבינו מבין שהוא
נמצא בשליחות והקב“ה נמצא איתו אבל עם כל זה אני נכנס עכשיו למקום חדש אחר לגמרי כדי לברר את כוח הטומאה ולמשה רבינו יש פחד גדול מאוד מהמקום הזה

אם נשים לב התורה חילקה את המכות

מדוע דווקא פה משה רבינו מפחד? מה מפחיד את משה רבינו בכתר חוכמה ובינה דקליפה יותר מהמכות הראשונות? מסתתרת פה נקודה מאוד עמוקה, אם נשים לב התורה חילקה את 10 המכות לשתי פרשיות, בפרשת וארא יש לנו 7 מכות ובפרשת בא יש לנו 3 מכות. אומר רבינו האר“י הקדוש ור‘ צדוק הכהן מלובלין מרחיב בזה ואומר שבוודאי שיש בזה כוונה מאוד עמוקה, כל כוחות היצר הרע מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצה אחת זה 7 הספירות התחתונות שזה השבע המכות הראשונות וזה בפרשת וארא. בפרשת בא זה השלוש מכות האחרונות כנגד כתר חוכמה ובינה וזה הקבוצה השנייה. משה רבינו יודע שיש הבדל מאוד מהותי בין כל העבודה של 7 הספירות התחתונות לבין העבודה של הג‘ ראשונות דקליפה, זה שתי דברים שונים לגמרי במהותם בעבודה ובבירור – השבע ספירות התחתונות של הטומאה זה למעשה כל היצה“ר שאנחנו מכירים, אם זה תאוות ואם זה מידות רעות כמו
כעס, הקפדה וכן הלאה, הכל הכל זה תחת המשפחה של השבע הספירות התחתונות

הג‘ הראשונות בקליפה זה משהו אחר

אומר ר‘ צדוק שלכן הפרשה נקראת וארא הכוונה לרמוז לנו שאת זה אתה יכול לראות, זה היצה“ר שאנחנו מכירים ואנחנו יכולים לראות אותו. יש לנו יצה“ר שאנחנו מכירים אותו, לא קל איתו ולא קל לצאת ממנו אבל היתרון או המעלה שיש בעבודה הזאת זה שאנחנו מכירים אותו, זה עבודה שאנחנו יודעים מהי העבודה. אדם שיש לו קצת תורה ואמונה והוא רוצה להתקרב להשם, יודע שלכעוס ולהרביץ למישהו אחד זה לא דבר טוב. לפעמים אנחנו רוצים להרביץ אבל אנחנו מבינים
שזה לא טוב אז אנחנו נלחמים בזה – כתוב בספרים הקדושים ורבינו מביא את זה בתורה א’ בליקו“מ שהג’ הראשונות שבקליפה זה משהו אחר לגמרי, זה היצה“ר שמתלבש בתוך מצוות ואומר על האמת שקר, על השקר אמת, על הטוב רע ועל הרע טוב, לכן הוא מאוד-מאוד קשה ומסוכן לבירור כי האדם יכול לטעות בדבר הזה.

כל הנקודה להתבטל להשם בלי ידיעה

משה רבינו יודע את כוח ההטעייה שיש ליצה“ר לכן הוא מפחד מאוד מהמקום הזה. כבר בתורה הראשונה רבינו דיבר על היצה“ר שמתלבש במצוות כדי שנדע שרק ע“י הצדיק אפשר לברר את המקום הזה כי זה מקום נורא ואיום, הוא מבלבל בין אמת לשקר ובין טוב לרע בבלבולים עצומים ונוראים. אומר ר‘ נתן שאפשר לזהות את היצה“ר הזה בכמה בחינות, קודם כל זה כל הנקודה של המחלוקות. היצה“ר נותן לאנשים הרגשה והשגה שאם הם לא ירדפו אחרי פלוני להשמיד, להרוג ולאבד אותו אז אין להם חלק לעולם הבא והם עושים על זה מסירות נפש מאוד גדולה. אנחנו מוציאם את זה אצל יוסף והאחים ואצל משה רבינו וקרח. ברגע שאדם מפחד מהמקום הזה משמיים שומרים אותו לכן צריך לדעת שכל מקום שאנחנו מגיעים בחיים ואין לנו הבנה מה אנחנו צריכים לעשות פה, במקום כזה המהלך הוא שלא יהיה דעת לאדם ולא תהיה תשובה לאדם וזה המהלך משמיים ואז צריך לזרוק את השכל לגמרי ולהתבטל להקב“ה ולבקש ממנו סיוע ואז צריך לדעת שמיד עוזרים לאדם משמיים, כי כל הנקודה היא להתבטל להקב“ה בלי ידיעה.