בשבוע שעבר התחלנו ללמוד כמה נקודות מחומש במדבר. נעשה הקדמה: בחומש במדבר יש את הסיפורים ואת המקרים שעברו על עם ישראל בארבעים שנה שהם היו במדבר, וכתוב בספרים הקדושים שמכיוון שהתורה היא נצחית, אז כל המאורעות שהיו לעמ"י במדבר, למעשה עוברים על עמ"י בכל דור-ודור ולא רק על עמ"י בכלליות בכל דור-ודור אלא זה עובר גם על כל אדם באופן פרטי
התורה היא ניצחית ומתקיימת בכל דור
התורה היא לא 'סיפור היסטורי' שהיה, כמובן שאם זה כתוב אז כך זה היה אבל התורה היא תורת-השם והיא נצחית לכן בכל דור-ודור מתקיימים בנו כל סיפורי התורה בכלליות ובפרטיות. בשבוע שעבר התחלנו ללמוד כמה נקודות מחומש במדבר. נעשה הקדמה קצרה: בחומש במדבר יש את הסיפורים ואת המקרים שעברו על עמ"י בארבעים שנה שהם היו במדבר, וכתוב בספרים הקדושים שמכיוון שהתורה היא נצחית, אז כל המאורעות שהיו לעמ"י במדבר, למעשה עוברים על עמ"י בכל דור-ודור ולא רק על עמ"י בכלליות בכל דור-ודור אלא זה עובר גם על כל אדם באופן פרטי. התורה היא לא 'סיפור היסטורי' שהיה, כמובן שאם זה כתוב אז כך זה היה אבל התורה היא תורת-השם והיא נצחית לכן בכל דור-ודור מתקיימים בנו כל סיפורי התורה בכלליות ובפרטיות. בעזרת השם נראה נושא נוסף מפרשת השבוע 'שלח לך': כידוע בפרשה זו יש סיפור חטא המרגלים, כאשר נתבונן נראה שכל העניין הזה הוא מאוד-מאוד לא מובן. התורה מספרת לנו שהמרגלים 'ראשי בני ישראל המה', ז"א שמדובר כאן באנשים גדולים מאוד, מראשי עמ"י. שניים מהמרגלים
שהם יהושע בן-נון וכלב בן יפנה, הם למעשה המנהיגים של עמ"י אחרי משה רבינו
המרגלים יצאו לראות מה קורה בארץ
יהושע בן-נון הוא המנהיג של עם ישראל וכלב בן יפנה הוא ראש הסנהדרין וראש החכמים – מהם אנחנו יכולים ללמוד מי היו המרגלים. המרגלים יצאו לראות מה קורה בארץ כדי להתכונן לקראת הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל. המרגלים חזרו בתאריך ח' באב אחרי הצהריים, לפני כניסת 'תשעה באב'. הם באו ואמרו: 'אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו' – אילו המרגלים היו באים ואומרים שהארץ טובה והכל בסדר, ועם ישראל היו מקבלים את זה בצורה טובה וחיובית במקום לשבת ולבכות על 'הגזירה' הנוראית להכנס לארץ, משה רבינו היה נכנס מיד לארץ ישראל.
הם כל-כך חזקים
באותה שנה משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל עם עמ"י ובונה את בית המקדש ולמעשה אנחנו כבר היינו 3300 שנה בזמן הגאולה. כל החטא של המרגלים עיכב
את הגאולה עד היום הזה. צריך להתבונן מדוע העניין של חטא המרגלים הוא
כל-כך חמור ומהו בעצם חטא המרגלים. המרגלים חזרו מ'תור הארץ' ואמרו:
זה נכון שהארץ טובה מאוד אבל אנחנו לא יכולים להתגבר על העם היושב בארץ, הם כ“כ חזקים שאנחנו לא יכולים להתגבר עליהם
עמ“י רואים ניסים ונפלאות
-ולא רק זה אלא אומרת הגמרא במסכת סוטה (דף לה.) שהמרגלים אמרו: 'כי חזק הוא ממנו', כביכול העמים היושבים בארץ יותר חזקים אפילו מהקב"ה. הגמרא אומרת שהמרגלים אמרו משל: 'אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם', בעל הבית זה הקב"ה והכלים הם העם היושב בארץ – הדבר הזה תמוה מאוד, אמרנו שהמרגלים היו אנשים גדולים מאוד בעמ"י. המרגלים יצאו לדרכם שנה ושלושה חודשים אחרי יציאת מצרים. שנתיים לפני זה מתחילות המכות במצרים ועמ"י והמרגלים רואים את הנפלאות ואת הניסים שהקב"ה עושה לעמ"י, כיצד הוא מכניע מכה אחר מכה את המצרים שהיתה האומה החזקה ביותר בעולם. עמ"י והמרגלים ראו את מכת בכורות ויציאת מצרים, שבוע אחרי זה את קריעת ים-סוף, כמה ימים אחרי את מלחמת עמלק, ויותר גדול מהכל זה 'מתן תורה' – אתם שומעים באוזנכם 'אנכי השם א-לקיך, ולא יהיה לך..', אתם רואים עין-בעין את התגלות הקב"ה על הר-סיני עם כל
צבא המלאכים, ולאחר מכן היה חטא העגל והקב"ה סלח..
איך המרגלים אומרים כזה דבר שטות?
רק לפני כמה חודשים ראיתם את האש יורדת משמיים ואוכלת את הקורבנות ביום חנוכת המשכן – אחרי שראיתם כאלה דברים וכאלה מראות ואתם
חיים בדרגה ובמציאות של ניסים כ"כ גדולים ואתם רואים את כוח השם בכ"כ הרבה מקרים: עשרת המכות יציאת מצרים, קריעת ים-סוף, מלחמת עמלק, מתן-תורה ועוד-ועוד, ולא רק זה אלא בכל יום הם אוכלים את 'מן' שזה לחם שיורד משמיים. שום דבר לא חסר לעמ"י והם רואים את הקב"ה עין-בעין אז איך יכול להיות שהמרגלים שהם אנשים כ"כ גדולים 'ראשי בני ישראל המה', באים ואומרים כזה דבר שטות? איך אתם שראיתם עין-בעין את הקב"ה, יכולים לבוא ולהגיד לעמ"י: אתה יודע כמה חזקים העמים שיושבים בארץ כנען?
תתבוננו בעומק, אין הדברים כפשוטם
'אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו.
כי חזק הוא ממנו' – איך יכול להיות שהמרגלים אמרו כזאת טענה? צריך
לדעת שזה נקודה עמוקה מאוד. שמעתי מאחד מהצדיקים של הדור שלנו
יסוד גדול מאוד בדבר הזה: כשאנחנו רואים בתנ"ך ולפעמים גם בגמרא סיפורים או מקרים שהם כל-כך תמוהים עד שזה כבר לא הגיוני, באמת
זה מכוון משמיים כך שזה לא הגיוני. הקב"ה כביכול רומז לנו בתורה: תתבוננו יותר בעומק הדברים, אין הדברים כפשוטם. זה כמו סימן ורמז שמרמז
לנו להתבונן ולהבין שיש דברים שמסתתרים בעומק הדבר ואז נתחיל לחפש בעצם את עומקם של הדברים. זה לא יכול להסתדר בשום-אופן שהמרגלים באו וטענו כזאת טענה: העמים שיושבים בארץ כנען יותר חזקים מהקב"ה – ההתבוננות זה כדי לפתוח לנו פתח להבין שמסתתרים פה דברים יותר עמוקים..
הוא רוצה שנעבוד אותו במציאות הזאת
כדי להבין את כל הסיפור של המרגלים יותר לעומק נביא הקדמה קצרה שמתוכה נוכל קצת להתבונן בעצם מהו חטא המרגלים. כדי להבין את חטא המרגלים נביא כמה הקדמות קצרות כמו שמובא בזוהר הקדוש ויותר באריכות בכתבי האר"י: אנחנו יודעים שהקב"ה ברא את העולם בדרך של בחירה מכיוון שהקב"ה רוצה שנעבוד אותו בעולם הזה עם מציאות של טוב ועם מציאות של רע, אנחנו קוראים לזה יצר הטוב ויצר הרע. הקב"ה
יודע שאדרבה בגלל שאנחנו עוברים את המציאות של המלחמה בין הטוב ובין הרע בעולם הזה, לעתיד
לבוא השכר ועולם הנצח יהיה הרבה יותר גבוה והרבה יותר רוחני והתענוג יהיה הרבה יותר גדול בזכות המלחמה הזאת – אומר הרמח"ל שזה חלק מטובו של הקב"ה שבכלל הוריד אותנו למציאות הזאת. אנחנו יודעים שהעולם זה עבודה ובחירה בין הטוב ובין הרע..
יכולים להתקרב להקב“ה…
הזוהר הקדוש ורבינו האר"י הקדוש מסבירים קצת
יותר לעומק הדבר באיזה אופן מתקיימת הבחירה. מסביר הזוהר הקדוש ואומר: לפני שהקב"ה ברא
את אדם הראשון ואת הבריאה, הוא נתן בעולמנו
מושג שנקרא 'ניצוצות קדושה', הכוונה לרוחניות א-לקות, זה איזשהו אור וכוח שברגע שאנחנו זוכים להתקרב אליו, אנחנו יכולים להתקרב אל הקב"ה מהעולם הזה..
מברך, אוכל במתינות וחושב על הקב“ה
אילו היו רק ניצוצות קדושה בעולם הזה, היינו כל היום רק מתקרבים להקב"ה, אבל אומר הזוהר הקדוש ורבינו האר"י שהקב"ה הלביש כל ניצוץ קדושה במעטפת וזה נקרא כוח הטומאה או כוח הקליפה, לכן בכל דבר ודבר שאנחנו נפגשים פה בעולם שלנו יש קדושה שחבויה בתוך הדבר הזה, אבל כדי להביא אותנו למציאות של עבודה, בחירה והתמודדות בין הטוב ובין הרע, לכן על כל דבר יש גם כוח של טומאה ששומר עליו. עבודתנו זה להתחבר עם האור הא-לקי שבכל דבר ולהרחיק ממנו את הכוח של הטומאה. לדוגמא: בכל מאכל ומאכל שיש בעולם יש אור א-לקי, לכן אם אדם אוכל מאכל כשר ומברך לפני, אוכל במתינות, אומר דברי תורה
או שחושב על הקב"ה תוך כדי האכילה, ע"י זה הוא מקדש את המאכל וכתוצאה מהאכילה הזאת האדם עוד יותר התקרב אל הקב"ה בגלל הרוחניות הא-לקות שיש בתוך המאכל – זה נקרא לברר את ניצוצות הקדושה שיש בתוך המאכל.
האכילה יכולה להוריד לשאול תחתיות
אנחנו יודעים שיש גם דרך אחרת לאכול, כמו שגויים יושבים ואוכלים חמש סטייקים כל אחד, שותים שש בירות ומיד אחרי זה מתחילים לדבר את כל השטויות שבעולם – הם נדבקים בשטויות של העולם. האכילה יכולה להוריד את האדם לשאול תחתיות ממש. רבינו אומר שאכילת שבת היא כולה קודש, אדם אוכל, שר שירי שבת, אומר דברי תורה – עכשיו הוא ממשיך את הארת השכינה אל השולחן, כך אומר רבינו האר"י הקדוש. בתוך האכילה אנחנו יכולים להגיע למדרגה רוחנית מאוד-מאוד גבוהה אבל גם יכולים לרדת לשאול תחתיות. בכל דבר ודבר בעולמנו בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי, אם אדם זוכה לעשות את הדרך ואת העבודה הנכונה, אזי הוא יכול להתעלות על ידו, אבל אדם גם יכול לרדת מטה-מטה. כל העבודה הזאת נקראת בספרים הקדושים 'בירור ניצוצות הקדושה'. דוגמא נוספת: בגדים – אדם יכול להתלבש בצניעות, בדרך של כבוד, בנקיות וכן הלאה. מצד שני אדם יכול לקחת את הבגדים
ולהפוך אותם לפריצות הכי גדולה בעולם – זוהי דוגמא בין בירור הטוב לבירור הרע
תכלית הלימוד זה כדי להדבק בהקב“ה
לא רק בעולמנו הגשמי יש את הבירור הזה אלא את הבירור הזה יש גם ברוחניות. המפרשים שואלים מה הסיבה ומה התכלית שאנחנו לומדים תורה? אומר הב"ח (אחד מגדולי הפוסקים האחרונים) שעיקר תכלית לימוד התורה
זה לא כדי להיקרא רבי או תלמיד חכם אלא כדי להדבק בהקב"ה. כל מילה וכל אות בתורה זה אור א-לקי,
אנחנו לומדים תורה כדי להדבק בהקב"ה. כשאדם
לומד תורה והמטרה שלו היא להתקרב להקב"ה,
על ידי לימוד כזה אדם יכול להמשיך את השכינה
לתוכו, זה בחינה שנקראת 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'
מברר נכון את דרך הלימוד?
בפשטות, השראת השכינה בתוכנו זה כשאדם מרגיש בלב אהבת השם ויראת השם והוא מרגיש שהוא רוצה מאוד להתקרב להקב"ה. אדם לומד תורה ובכל אות שהוא לומד יש אור א-לקי, אם הכוונה שלנו זה להדבק בהקב"ה אז ע"י לימוד התורה אדם יכול להגיע לדביקות מאוד גדולה בהקב"ה ולהשראת השכינה, אבל מצד שני אדם יכול לקחת את לימוד התורה למקום מאוד לא טוב, הכוונה שהוא רוצה שיכבדו אותו ויקראו לו רבי. כשאדם לומד תורה כדי שיכבדו אותו אזי הוא לא מברר נכון
את דרך לימוד התורה, בכל דבר ודבר בעולמנו יש ברכה ויש גם את הדבר ההפוך
ההתפתחויות המדעיות וכל הטכנולוגיה
-זהו היסוד הראשון של העבודה שלנו בעולם הזה, כל עבודת הבחירה תמיד נעשית ע"י 'סדר בירור ניצוצות הקדושה'. נקודה שנייה: מובא הרבה בספרים הקדושים שבכל דור-ודור יש בירור אחר לגמרי, ז"א שהניסיונות והדברים שאנחנו עוברים ומתמודדים איתם בדור הזה לא דומים ולא מתקרבים בכלל למה שהיה לפני 200 שנה. אם נתבונן איך חיו לפני 50 שנה אנחנו נראה עולם אחר לגמרי, כל שכן אם נלך עוד יותר אחורה בהיסטוריה, אנחנו נראה שהעולם משתנה בשינויים מאוד גדולים. אומר רבינו האר"י הקדוש שכל שינויי העולם, כולל כל ההתפתחויות המדעיות וכל הטכנולוגיה וכל דבר שקורה בעולמנו, כל זה אך ורק בשביל סדר בירור שעמ"י צריך לעבור באותו דור, ז"א איזה סוג של ניסיונות והתמודדויות בין הטוב והרע, וזה בעצם גורם לכל מציאות העולם.
לברר את הניצוצות שמוכנים לו בדיוק..
לפני חמש-עשרה שנים בערך ירד האינטרנט לעולם, בשורש הוא ירד כדי ליצור מציאות של ניסיון ושל בירור אצל נשמות ישראל – כל דבר שקורה בעולם זה אך ורק לשם בירור הניצוצות בין הטוב ובין הרע. יתר על כן, אומר רבינו האר"י הקדוש שלא רק מדור לדור יש שינוי מאוד גדול אלא יש גם שינוי גדול מאוד בין אדם לאדם. כתוב בספרים הקדושים שלכל נשמה של כל יהודי יש איזה ניצוצות בדיוק היא צריכה לברר, ועפ"י זה הקב"ה מביא אותה לעולם בתאריך כך-וכך, במקום כזה-וכזה ובדרך חינוך כזאת, כל זה בעצם כדי להכין לאדם שהוא יגיע למצב שהוא יברר בדיוק את הניצוצות שמוכנות ומיועדות בשבילו מששת ימי בראשית. לפני שהקב"ה ברא את אדם הראשון, לכל נשמה
כבר היתה מוכנה כל דרך הבירור שלה. אדם נולד בדור שלנו, גדל במקום
מסויים והתחנך בדרך מסויימת, זה בהשגחה פרטית וזה בדיוק מה שהוא צריך לברר
לא היה שום עניין עם שום דבר בגשמיות
-זה הנקודה השנייה של בירור הניצוצות. הנקודה השלישית: חז"ל קוראים לדור של עמ"י מהרגע שמשה רבינו הגיע אליהם והתחיל להראות להם את הניסים והנפלאות, 'דור דעה'. המקובלים קוראים לזה 'דור לאה' – ברגע שעמ"י יצאו ממצרים וקיבלו את התורה, הדור הזה היה במציאות רוחנית מאוד-מאוד גבוהה. המציאות של עמ"י מאז שקיבלו את התורה ועד לחטא המרגלים היתה כ"כ רוחנית עד שכמעט ולא היה להם שום עניין עם שום דבר בגשמיות: בגדים? לא צריך לכבס, 'העננים' מכבסים, מנקים ומגהצים את הבגדים. אוכל? האישה אומרת לבעלה אני צריכה לאכול. הבעל אומר מה הבעיה?
האישה רוצה אווזים צלויים
מה את רוצה לאכול? האישה אומרת: אווזים צלויים. הבעל אומר: אין שום בעיה. מביא מנה של 'מן' ואומר לאשתו: אשתי היקרה תכווני על אווזים צלויים ותרגישי את הטעם. לסיום האישה מבקשת עוגת קצפת.
הבעל אומר: אין בעיה. מביא לה עוד קצת מן ואומר: תכווני על עוגת קצפת. כל הטעמים שעמ"י רצו להרגיש הם היו מרגישים במן. עמ"י לא היו צריכים לדאוג לפרנסה, לחשמל, מים. היתה לעמ"י באר שהתגלגלה עם עמ"י, כל אחד עשה לו תעלה לאוהל וכך זרמו
להם המים הכי טובים בעולם. היום כל הצדיקים מקווים שהם ישתו רק לגימה מהבאר הזאת, זה הבאר של מרים.
היה לעמ“י כל יום שיעור עם משה רבינו
רבינו חיים ויטאל שתה קצת מים מהבאר הזאת ונפתחו לו כל ההשגות של כל העולם – עמ"י חי עם הבאר של מרים. דרך אגב לגבי המיזוג, אנחנו מאוד רגישים למזג האוויר אז לעמ"י היו 7 ענני כבוד שעוטפים אותם, יש להם 24/7 את המזג האוויר הכי-הכי נעים שיש בעולם, מזגן א-לקי. מה היה חסר לעמ"י? הכל היה מסודר. אז מה עמ"י היו עושים במדבר? בכל יום בשעה 5 או 6 בבוקר יש שיעור תורה לכל עמ"י שאותו מעביר משה רבינו מהתורה שהוא עכשיו קיבל מהקב“ה, כמו שכתוב: 'וידבר השם אל משה לאמר', מה זה 'לאמר'? לך תלמד את בנ"י, 'דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם צִיצִת', אז
משה רבינו אומר לעמ"י השבוע נלמד הלכות ציצית עד יום שישי, ביום שבת נלמד את הסוד של הלכות ציצית. לעמ"י היה בכל יום יום שיעור עם משה רבינו. חז"ל קוראים לדור הזה דור דעה, הם חיו במציאות רוחנית מאוד-מאוד גבוהה..
כל מקום וכל זמן יש בירור ניצוצות אחר
אחרי שנה שהם היו במדבר משה רבינו בא ואומר לעמ"י: אנחנו נכנסים לא"י תוך 3 ימים, סיימנו את השנה שלנו במדבר. כאשר עמ"י בא וביקש ממשה רבינו לשלוח מרגלים שיתורו את הארץ זה לא היה בגלל פחד מהצבא של העמים שיושבים בארץ. עמ"י היו חכמים מאוד, זה דור דעה, כולם ראו את הקב"ה עין-בעין. עמ"י מחוכמתו ומהבנתו שאל שאלה אחרת לגמרי. עמ"י רצה לדעת איזה הנהגה רוחנית תהיה כשהם יכנסו לא"י. הם אמרו למשה רבינו: אנחנו יודעים את האמת שהתכלית והמטרה זה להגיע לא"י, הקב"ה הבטיח את זה לאבותינו. עמ"י רצה לברר פה משהו: איזה מציאות ואיזה עבודה רוחנית הולכת להיות
לנו בא"י. עמ"י רצה לברר את זה מכיוון שכל מקום וכל זמן יש בירור ניצוצות אחר
פתאום חזרו להם כל המידות והתאוות
עמ"י רצה לדעת איזה עבודה רוחנית מחכה להם בא"י. עמ"י לא התנגד למשה אלא הם חששו קצת מהעבודה הרוחנית לכן הם אמרו: בואו נשלח אנשים שיתורו את הארץ ויגידו לנו מהי העבודה הרוחנית. משה רבינו לא רצה לשלוח את המרגלים אבל הקב"ה אמר לו: 'שלח לך', אם הם רוצים אל תתנגד להם. תשלחו את המרגלים. אומר הר' מקאמרנא בספר 'היכל הברכה' דבר נורא מאוד: עמ"י צדק, בא"י יש בירור אחר לגמרי מהמדבר. כתוב בספרי המקובלים שהבירור של א"י נקרא בירור של 'בחינת רחל', המדבר היה לאה וא"י זה רחל. המרגלים בעצמם שהיו אנשים מאוד גדולים לא ידעו מה מצפה להם, אומר הר' מקאמרנא שברגע שהמרגלים הלכו ד' אמות בתוך א"י הם התחילו להרגיש, להשיג ולהבין מה זה הבירור של רחל. הבירור של רחל זה בירור הארציות, פתאום חזרו להם כל המידות הרעות וכל התאוות של העולם הזה. רק לפני כמה שעות שמענו שיעור ממשה רבינו והיינו בעולם האצילות, ראינו אורות, לא ראינו בכלל את העולם הזה. אומר הר' מקאמרנא שהם רק הלכו כמה פסיעות בא"י ופתאום חזרו אליהם כל המידות וכל התאוות והם הבינו: כשנכנסים לא"י צריך לרדת ולעבוד בעולם הזה. מדוע המצב הזה צריך להיות?
המקובלים קוראים לזה כלים
רבינו אומר שלפני שאדם עולה לעלייה רוחנית גבוהה, חייב להיות קודם לכן ירידה: תכלית הירידה זה העלייה, הסיבה שאנחנו יורדים זה כדי לעלות. המרגלים פתאום הבינו איזה ירידה רוחנית הולכת להיות לעמ"י בשעה שהם יכנסו לא"י. כל הארבעים יום הם עשו חשבונות: האם זה באמת מהלך
נכון להכנס עכשיו לא"י? אולי אנחנו עוד לא מוכנים? בואו נחזור ונגיד למשה רבינו: הבירור של הניצוצות פה הוא כ"כ קשה. הניצוצות נקראים בלשון המקובלים 'כלים', זה העומק של מה שכתוב בגמרא שעמ"י אמרו: 'אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם', הכוונה שאפילו אם הקב"ה יסייע לנו, עדיין לא הגיע הזמן לברר ולהוציא את הניצוצות שנקראים 'שברי הכלים' מארץ כנען.
ב“ה מזג אוויר טוב ומאכלים הכי טובים
משה, בוא נחכה במדבר עוד 40 שנה ובזמן הזה נשמע ממך כל יום שיעור תורה ונאכל מן, נקום חצות ונלך להתבודד. אפשר ללמוד כל היום תורה ואין בעיה של פרנסה, ב“ה יש מזג-אויר טוב ויש את המאכלים הכי טובים בעולם. מה אנחנו צריכים עכשיו למהר להכנס לא"י? אנחנו עוד לא מוכנים לבירור הזה. אומר החיד"א שבעומק הסברא שלהם היתה שלפי הסדר של הקב"ה עוד לא הגיע הזמן
כלב בן יפנה הלך לחברון כדי להתפלל
-הרי הקב"ה אמר לאברהם אבינו בברית בין-הבתרים: 'ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה' – הם ידעו שגזרת הגלות היא 400 שנה. עמ"י היה בגלות מצרים 210 שנים, ז"א שחסר עוד 190 שנה. המרגלים חיזקו את הסברא שלהם בזה שהם אמרו: למה אנחנו לא מוכנים להכנס לא"י עדיין? מכיוון שעדיין לא גמרנו את הבירור של מצרים, הרי חסר 190 שנה. זה נקרא 'שהקב"ה מחשב את הקץ', קץ בגימטריה זה 190 שהיו חסרים. המרגלים אמרו: אנחנו עדיין צריכים לעשות עבודה במדבר כדי להכנס לא"י. הניסיון שלהם היה באמת כ"כ קשה שאנחנו רואים שכלב בן יפנה שהיה אחד מהמרגלים עזב אותם והוא הלך לחברון כדי להתפלל במערת המכפלה שהוא ידע לברר את האמת. כלב בן יפנה בפרט פנה לאברהם אבינו מכיוון שכלב בן יפנה ידע מה הוא היה בגלגול הקודם. אומר האר"י הקדוש שכלב בן יפנה היה בגלגול הקודם אליעזר עבד אברהם.
המרגלים באו בכוונה טובה למשה רבינו
-כלב בן יפנה בא בטענה כלפי אברהם אבינו ואמר: כשם שמשה רבינו בירך את התלמיד שלו שידע לברר את האמת, כך אתה הרב שלי בגלגול הקודם, לכן תעזור לי לדעת לברר מה האמת. באמת בזכות המסירות נפש של כלב בן יפנה הוא זכה לברר את נקודת האמת והוא ניצול מעצת המרגלים. הזוהר הקדוש אומר שמי שהיה נכנס לחברון באותו זמן היה נהרג, היה שם כזה כוח של טומאה וכאלה קליפות (בגלל הקדושה) שכל אחד שנכנס לשם מסתכן בחייו בסכנה עצומה מאוד. שואל הזוהר הקדוש: מי התיר לכלב בן יפנה לעזוב את המרגלים וללכת לבדו לחברון? עונה הזוהר הקדוש: מי שהוא בדוחק נפשי, לא רואה שום-דבר. הוא היה בכזה דוחק, הוא ידע שהוא יכול להיכשל בכישלון עצום לכן הוא הלך למערת המכפלה וצעק להקב"ה: תציל אותי שאני אדע לברר את נקודת האמת. בזכות זה כלב בן יפנה זכה להינצל. אחרי כל הדברים האלה שאומר החיד"א שבאמת היה חסר להם 190 שנה והמרגלים בעצם באים בכוונה טובה להגיד למשה רבינו: בוא תלמד אותנו עוד תורה, נתחיל להתחזק ואז נכנס לארץ. אחרי כל זה אנחנו רואים שהחטא הזה הוא העוון שגרם לנזקים הכי גדולים בכל הדורות, אם כך איפה היתה הטעות של המרגלים?
משה רבינו היה נכנס בלי שום מלחמה
-כתוב בספרים דבר נורא מאוד: נכון שראיתם פה דברים נוראים ויש לכם רוח הקודש, כל מה שראיתם הוא אמת אבל משה רבינו לא יודע את כל זה? ואחרי כל זה משה רבינו אומר: אנחנו נכנסים עכשיו לא"י. כתוב בספרים הקדושים שבאמת היה לעמ"י עוד ניסיון אחד כדי שהם יהיו מוכנים לכל הבירור הזה והוא לזרוק את השכל לגמרי למשה רבינו, בעצם הביטול למשה רבינו אתם מתקנים את כל החסרונות ואת כל ה190 שנה שחסרות לגלות. אילו הייתם מתבטלים למשה רבינו ואומרים: יש לנו אלף טענות מדוע לא להכנס לארץ אבל כנגד זה יש לנו רק דבר אחד: משה רבינו אמר לנו לבוא לא"י. אז זה לא שהכל היה מסתדר אלא ע"י הניסיון הזה היה נעשה כל ההכנה שהיתה צריכה להיעשות ממילא בכניסה לא"י. אומרים חז"ל שמשה רבינו היה נכנס עם עמ"י ועם המרגלים לא"י בלי שום מלחמה, משה רבינו היה בונה את בית המקדש שהיה בית המקדש הנצחי, היתה מתגלית נשמת משיח בן-דוד והיתה באה הגאולה השלימה לעולם. זה היה עומק התיקון שעמ"י היו צריכים לעשות בכניסה לא"י. צריך לדעת שזה לא היה רק ניסיון של עמ"י, אלא בכל הדורות לכל אחד מאתנו יש את הניסיון הזה. לפני שרבינו נפטר הוא אמר את תורה ח' בחלק שני (ליקוטי מוהר"ן), בברסלב מקובל שהתורה הזאת היא הצוואה של רבינו. אחת הנקודות שרבינו חוזר שם ומדגיש: 'צריכין לחפש ולבקש מאד-מאד אחר מנהיג אמתי. כי כל מי שזוכה להתקרב למנהיג האמתי, על ידי התקרבותו
אליו נתתקן ונתברר אצלו בחינת המדמה' – חז"ל קוראים לעולם הזה 'עולם השקר'..
ע“י ההתקרבות נתתקן בחינת המדמה
-הדמיונות שלנו זה שנדמה לנו מה הקב"ה רוצה מאתנו או שנדמה לנו מה אנחנו צריכים לעשות בעבודת השם. אומר רבינו: תדע לך, רק צדיק כ"כ גדול שנקרא צדיק האמת, יכול לברר לנו באמת את הדמיונות שלנו. אומר רבינו אם לא תתחבר לצדיק גדול שהוא בבחינת הצדיק שעוסק בתיקון נשמות ישראל, לא תוכל לברר את הדמיונות שלך. יהיה לך דמיונות בתוך הרוחניות ובתוך עבודת השם שלא תוכל לברר אותם. רבינו חוזר על הלשון הזו כמה פעמים: 'צריכין לחפש ולבקש מאד-מאד אחר מנהיג אמתי. על ידי התקרבותו אליו נתתקן ונתברר אצלו בחינת המדמה' . כשאנחנו זוכים להתקרב לצדיק צריך לדעת, יש לנו ניסיונות האם להאמין לרבינו או לא להאמין לרבינו. הספיקות שיש לנו בצדיקים האמיתיים, זה נמשך מהספיקות של דור המדבר וכל הדורות צריכים לתקן את זה. התורה היא נצחית, וכמו שהיה לעמ"י קשה לקבל את דברי משה רבינו באותו הלילה והם ישבו ובכו. חז"ל אומרים שהם בכו מכיוון שהם אמרו: אוי, מה יהיה לנו אם הקב"ה הולך לגזור שנכנס לא"י. הם ישבו ובכו כל הלילה, והקב"ה אמר על הבכייה הזאת: 'אתם בכיתם בכייה של חינם? עכשיו תבכו בכייה לדורות כל האסונות של עמ"י זה מהבכייה הזאת, כמה הקב"ה הקפיד על הבכייה הזאת – שתי בתי המקדש נחרבו בליל ט' באב
מה יהיה?? אני מרגיש שהכל מתמוטט!!
-בלילה הזה אנחנו יושבים בכל שנה ובוכים, גירוש ספרד היה בלילה הזה ועוד כמה וכמה אסונות. הקב"ה אומר לעמ"י: תכנסו לארץ והכל יהיה בסדר, ואתם נכנסים לפחדים? מה יהיה? לא נוכל לברר, עדיין לא ביררנו, חסר לנו עדיין מאה תשעים שנה ועוד אין-סוף סברות. משה רבינו אומר לעמ"י הכל יהיה בסדר. כל זה היה אצל דור המדבר אבל הרבה פעמים גם לנו יש את הניסיון הזה – ברוך השם התקרבנו לרבינו והוא מתחיל להוליך אותנו, פתאום אדם רואה בדרך: איזה ניסיונות יש לנו, אני אל יודע מה יהיה עם הפרנסה מחר, אני לא מסתדר על החברים, עם האישה ועם הילדים שלי – הרבה פעמים אנחנו שואלים: מה יהיה מחר?? זהו, אני מרגיש
שהכל מתמוטט סביבי, יש לי את היצר הרע הכי גדול, יש לי את האישה הכי-קשה בעולם, יש לי את הילדים הכי מתוסכלים בעולם – לכל אדם יש את ההתמודדויות שלו, אבל אני רוצה לגלות לכם סוד: אין מישהו בדור שלא עובר עליו כל הדברים האלה
הוא רוצה לצייר לנו את העולם כדיכאוני
לפני שרוחו של משיח מתגלית בעולם יש בארץ תוהו ובהו. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לחלישות הדעת, רבינו עוזר לנו עם בירור המדמה, הוא מלמד אותנו להסתכל ולראות בכל דבר ודבר את הנקודה הטובה שיש בו. הרע הוא כיסא לטוב, ז"א מה שנראה לנו פה כקושי וצמצום, למעלה זה חסד מאוד גדול. רבינו מלמד אותנו 'להסתכל על הטוב' שבין אדם לחבירו. אתה רואה אדם שעושה טעויות או שטויות? תתבונן רגע איפה הוא גדל ומה עבר עליו עד הרגע הזה – כמה עין טובה אפשר לראות בכל אדם ואדם, יהודי הוא כולו טוב בפנימיות שלו, אם הוא הגיע למצב שהוא עושה שטויות או דברים לא טובים, תסתכל רגע מה הסיבות ומה הביא אותו לדבר הזה – אלו דברים שאנחנו יכולים להסתכל אבל בעומק הדבר מי יודע מהם הגלגולים של אותו יהודי ומה השורש שלו באדם הראשון? רבינו גילה לנו יסוד מאוד גדול: הדרך לתיקון העולם זה הדרך שבו אנחנו מסתכלים על העולם. היצר הרע רוצה לצייר לנו את העולם כדיכאוני, הכל שחור. לעומת זאת רבינו אומר לנו: כל מה שאתה רואה זה רק חסדים של הקב"ה ומתוך הראייה הזאת אנחנו מתחילים לראות את כל הטוב שיש בבריאה. צריך לדעת שמה שמשה רבינו
אמר לעמ"י זה בירור המדמה: בואו נכנס לא"י, הכל בסדר. מה עמ"י עשו? ישבו ובכו
להיות ’סגן ראש הממשלה‘ או מליונר
-היום אדם שהתקרב לרבינו והוא במרירות או בעצבות על מה שקורה לו, זה בחינת הבכייה לחינם שהיתה במדבר. זה בבחינה הפרטית של כל אחד ואחד. עם ישראל היו צריכים לעשות ריקודים בליל ט' באב כשחזרו המרגלים, אבל בחרתם
לשבת ולבכות? אז על הבכייה הזאת תבכו לדורות – היום בדור שלנו כולם בעלי תשובה, תשים לב מה היו התוכניות שלך בעבר: או להיות 'סגן ראש הממשלה‘, או להיות מיליונר, או שרצית לטוס לתאילנד להקים שם רשת חדשה של מסיבות – לכל אחד היה איזה דמיון שהוא היה בדרך אליו, והוא לא יודע איך הוא בכלל הגיע אל הקב"ה. דבר אחד שלא מסתדר לאדם והוא יושב ומתחיל לבכות – גם מה
שלא נראה לך טוב זה בעצם ליטוף מהקב"ה, הדבר הזה מרים אותך. בירור
המדמה זה לדעת לברר דו-שיח שקיים אצלנו בראש. הרופאים אומרים שיש שתי מוחות, מוח ימני ומוח שמאלי. במוח הימני יושב רבינו ובמוח השמאלי יושב היצה“ר
בסערת רגשות א“א לברר את האמת
לסיום נגיד נקודה נוספת מהפרשה: בשעה שהמרגלים חזרו והוציאו את דיבת הארץ, עפ"י הפירוש בפשט הוא ראה שעמ"י מתלהט כנגד משה רבינו, לכן הוא הבין שאם הוא יגיד דבר בעד משה רבינו, אזי לא ישמעו לו. 'ויהס כלב את העם אל משה' – כלב השתיק את כולם והוא נתן להם תחושה שהוא בא לדבר כנגד משה לכן כולם שתקו. ואז כלב התחיל לחזק אותם ואמר להם: 'עלה נעלה וירשנו
אתה כי יכול נוכל לה'. הרמח"ל מסביר שכלב אמר לעמ"י: בואו למדרגה שנקרא 'הס מלפני השם', כשאתם נמצאים בסערת רגשות אתם לא יכולים לברר את האמת, לכן אל תחליט ואל תוציא שום מילה כשאתה נמצא בסערת רגשות מכיוון שכל אחיזת הדימיונות באדם זה דווקא כשאדם נמצא בסערת רגשות. כלב גילה להם סוד: אם נעשה קצת יישוב הדעת, אז השם כבר יאיר לנו את האמת. כשאדם רוצה לדעת מה האמת בדבר מסויים העצה היא לעשות יישוב הדעת והתבודדות, כשיהיה לך יישוב הדעת הקב"ה כבר יגלה לך את האמת.
