פרשת בא | לתיקון הדעת זוכים ע“י אמונת חכמים

בעזרת השם נעסוק היום בתורה ס“א בליקוטי מוהר“ן חלק ראשון.
רבינו מדבר על הנקודה של אמונת חכמים ואומר שעיקר תיקון הדעת והמשפט הנכון, שזה בעצם המשקפיים הנכונות והמדויקות איך להסתכל על המציאות
שלנו, על החיים והבריאה זה נקרא תיקון הדעת והמשפט, רבינו אומר שזוכים
לזה בעיקר על ידי אמונת חכמים – אם נדייק במילים רבינו לא אמר שנהיה
תלמידים של החכמים אלא שנאמין בחכמים, מדוע רבינו נוקט בלשון אמונת חכמים?

זה לא אינטליגנציה גבוהה…

מכיוון שהחכמים האמיתיים של עם ישראל יש להם כאלה חוכמות וכאלה השגות וכאלה ידיעות וגילויים שהם מפתיעים אותנו, זה לא לפי שכלנו. כדי שנוכל להתחבר עם הדעת שלהם אנחנו צריכים להאמין בהם, הכוונה להאמין שבאמת הקב“ה מגלה להם כאלה חוכמות וכאלה סודות וכאלה תורות. רבינו אומר שע“י שאנחנו מאמינים בחכמים ע“י זה אנחנו זוכים לקבל מהדעת שלהם, אנחנו זוכים שהדעת של החכמים תאיר לנו כל אחד לפי בחינתו ולפי שורש נשמתו לכן היסוד הגדול ביותר זה להאמין בחכמים, הכוונה להאמין שהקב“ה משפיע להם חוכמה ושכל ודעת אחר לגמרי, ממין אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים. פגם באמונת חכמים זה שאדם אומר: גם אם הוא חכם, זה בגלל שיש לו אינטליגנציה גבוהה, יש לו אי-קיו גבוה. ברגע שאדם מאמין שהחוכמה של החכם זה מצד אינטליגנציה גבוהה זה נקרא פגם באמונת חכמים כי החוכמה של הצדיקים האמיתיים זה לא חוכמה מצד שהם מוכשרים מאוד אלא מצד זה שהקב“ה משפיע עליהם דעת אחרת לגמרי וזה נקרא בחינה של רוח הקודש, בזה אנחנו צריכים להאמין. ברגע שאדם לא מאמין בזה ומייחס לצדיק
איזה סוג של אינטליגנציה מאוד מפותחת, בזה האדם
פוגם בדעת שלו כי הוא למעשה מנתק את עצמו מצינור הדעת האמיתי של העולם..

יש את שנת הלבנה ויש את שנת החמה

בהמשך רבינו אומר שהקב“ה גילה לעמ“י את סוד העיבור, למעשה בצורה הפשוטה ביותר זה לעשות התאמה במשך חודשי השנה בין שנת הלבנה לשנת החמה – כל העולם מונים שנה, ז“א שיש איזה מחזוריות שחוזרת על עצמה כל שנה, גם לגויים יש את זה. יש 2 דרכים כלליות ועיקריות איך לחשב את מהלך השנה, יש את שנת הלבנה שלמעשה אנחנו מונים 12 סיבובים של הירח סביב כדור הארץ, כל סיבוב
של הירח סביב כדור הארץ זה נקרא חודש ו-12 סיבובים זה נקרא שנת הלבנה,
בצורה מדויקת זה יוצא 355 ימים בשנה לפי שנת הלבנה, שנת החמה זה יוצא 365 יום

איך עושים את זה

יש עשרה ימים וחצי של הבדל בין שנת החמה לשנת הלבנה, מכמה סיבות הלכתיות ומעשיות צריך לדעת איך לתאם בין שנת החמה לשנת הלבנה. לכאורה זה חישוב מדעי ועמ“י יודע את זה כבר דורות, הגויים רק במאה שנים האחרונות יודעים איך ללכת בכיוון של לחשב את התיאום הזה. איך אנחנו עושים את זה? כל שנה הלבנה מפגרת בעשרה ימים, ז“א שכל שלוש שנים היא מפגרת בשלושים יום, זה מצטבר..

כמה זמן הוא מסתובב בדיוק

זה הסיבה שכל שלוש שנים אנחנו מעברים את השנה ומוסיפים חודש אחד וזה נקרא סוד העיבור, להתאים בין שנת החמה לשנת הלבנה, יש סיבות הלכתיות למה צריך לעשות את זה אבל רבינו אומר שיש בזה סוד מאוד גדול. סוד העיבור לא נוגע לאף אדם אלא רק לחכמים גדולים בעמ“י, גם אם נגלה את סוד העיבור לגויים הם עדיין לא ידעו מה זה סוד העיבור – זה נכון שבמשך כל הדורות הגויים לא ידעו בכלל לחשב את ההתאמה בין שנת הלבנה לשנת החמה, אחת הסיבות זה מכיוון שהם לא ידעו לדייק בשנת הלבנה, הם לא ידעו כמה זמן הירח מסתובב סביב כדור הארץ בצורה מדויקת. באמת יש פה נקודה מאוד עמוקה במה שרבינו אמר שסוד העיבור זה סוד שהגויים לא יכולים להשיג, הוא התכוון ליסוד הרוחני של מצוות קידוש החודש או עיבור השנה ותיאום בין שנת הלבנה לשנת החמה, הוא דיבר על הבחינה הרוחנית. רבינו אומר שהגויים לא יכולים לדעת את זה לעולם אבל באמת לא רק גויים לא יכולים לדעת את זה. רבינו אומר שרק חכמים גדולים מאוד בעמ“י יכולים לדעת את הסוד הזה וזה נקרא סוד תיאום שנה הלבנה ושנת החמה. מובא הרבה בספרים הקדושים שהלבנה מרמזת על כנסת ישראל, על השכינה, על
עמ“י ועל נשמות ישראל, פירוש הדבר שמציאות הלבנה זה מציאות נשמות ישראל.

להנהיג, להדריך ולכוון את נשמות ישראל

החמה מרמזת על העניין של החוכמה – אומר רבינו שהחוכמה הכי גדולה בבריאה זה לעשות תיאום בין החוכמה האמיתית לבין המצב של נשמות ישראל. יש חכמים וצדיקים שיכולים לגלות חוכמה אבל מה הם לא יודעים לעשות? להנהיג, להדריך ולכוון את נשמות ישראל איזה תורה, איזה עצות ואיזה דרך שייכים לנשמות ישראל שבאותו הדור, לדעת להאיר להם את התורה, את העצות ואת הדרך ששייכים להם לאותו דור, את זה אף אחד בעולם לא יודע חוץ מגדולי חכמי ישראל מכיוון שבכל
דור ודור כל מציאות הנשמות משתנה באופן כללי וגם באופן פרטי וגם בפרטי-פרטיות.

ספרים אמיתיים מאוד וקדושים מאוד!

החוכמה האמיתית היא להאיר את החמה, החוכמה, ללבנה הכוונה לנשמות ישראל שנמצאים במצב הזה ומכיוון שיש שינוי כזה גדול לכן הדבר גם לא כתוב בספרים. יש ספרים אמיתיים מאוד וקדושים מאוד שנכתבו מפי השכינה ממש אבל הם לא שייכים לדורות שלנו, לכן הסוד הגדול ביותר זה לדעת את התורה, את העצות ואת ההדרכה איזה דעת להמשיך לנשמות במקום שבו הם נמצאות, זה מה שרבינו סוד העיבור, לתאם בין שנת החמה לשנת הלבנה, הכוונה להאיר לנשמות ישראל את החוכמה כפי מה ששייך להם במקום הזה. אנחנו רואים מעין הדבר, העניין של השובבי“ם זה עניין מאוד עמוק, רבינו האר“י הקדוש גילה שבימים האלה מכיוון שבפרשיות האלה אנחנו קוראים את העניין של יציאת מצרים לכן מתעורר
כל העניין של יציאת מצרים ויש סיעתא דשמייא אוד גדולה לצאת עכשיו ממצרים..

העבודה היא להוציא את מצרים מתוכנו

מה עומק דברי האר“י הקדוש שאומר שבימים האלה אפשר לעשות תיקוני נפש כ“כ גדולים בגלל העניין שאנחנו קוראים את פרשיות יציאת מצרים? אומר ר‘ נתן שבאמת הקב“ה הוציא אותנו ממצרים לפני 3300 שנה ממצרים, ומאז ועד היום ועד שיבוא משיח צדקנו העבודה שלנו זה להוציא את מצרים מתוכנו. כתוב ’וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים‘ הכוונה שרק חמישית מאתנו יצאה ממצרים, יש לנו עוד ארבע חמישיות של מצרים בתוכנו. אחרי שהקב“ה הוציא אותנו ממצרים למעשה מצרים נמצאת בתוכנו, למעשה
כל סדר ועניין יציאת מצרים מתעורר בימים האלה של
ימי השובבי“ם העניין של יציאת מצרים, לכן זה
עבודה הלכה מאוד מעשית לגבינו, להוציא את מצרים מתוכנו.

להתבונן בעניין יציאת מצרים

כל תרבות מצרים עדיין שקועה בתוכנו, להוציא אותנו פיזית ממצרים זה היה יחסית קל, הקושי הגדול של משה רבינו זה היה להוציא אותנו נפשית ורוחנית ממצרים – ע“י ההתבוננות בעניין של יציאת מצרים אנחנו יכולים לראות נקודות עמוקות מאוד בעבודה שלנו בלהוציא את מצרים מתוכנו. כשאנחנו לומדים את היסודות העמוקים של הפרשיות האלה אנחנו יכולים להבין בעומק הדבר מהו סוד העיבור שמשה רבינו בא ומגלה עכשיו בתוך מצרים ומה העבודה שלנו כנגד זה. בזמן שמשה רבינו בא לפרעה הוא אומר לו: השם (שם ה-ויה) התגלה אליי והוא אמר לי להגיד לך שלח את עמי ויעבדוני. אנחנו רואים שלפרעה יש התנגדות מאוד-מאוד גדולה על הנקודה הזאת, הוא אומר: ’מי השם אשר אשמע בקלו‘? מה פרעה בעצם מתכוון ואומר פה? מובא בזוהר הקדוש ובמדרשים שלפרעה באמת היו השגות רוחניות מאוד גבוהות והוא ידע 48 צירופי שם א-לקים וזה נרמז במילה ’מי‘ מהפסוק מי השם אשר אשמע בקלו, זה 2 האותיות הסופיות של שם א-לקים..

תביאו לי את כל הספרים שלנו שאבדוק

לפרעה היתה אחיזה ודעת בארבעים ושמונה צירופים של שם א-לקים ועל זה בא פרעה וטוען כנגד משה רבינו ’מי השם אשר אשמע בקלו‘? מי זה שם ה-ויה שאתה בא ואומר לי שאני צריך להתבטל אליו? משה רבינו אומר לפרעה: יש שם ה-ויה, הקב“ה שלח אותי אלייך והוא רוצה שעמ“י יעבוד אותו. מכיוון שפרעה נבהל קצת ממשה, הוא ראה שמשה יכול לשבור קצת את הטבע, הוא אמר לחרטומים של מצרים: תביאו לי את כל הספרים שלנו ואני אסתכל בכל ספרי הקבלה שלי אם יש שם ה-ויה, אני רוצה ללמוד בתוך התורה שלנו ולראות אם יש שם כזה. הוא עבר על כל הספרים ואז הוא אומר למשה: אתה טועה, אין כזה שם. הנה יש לי פה את כל הספרים שלי, בוא תסתכל בכל הספרים. משה רבינו אומר לפרעה: בספרים שלך
זה לא כתוב, אבל יש שם ה-ויה, הקב“ה שלח אותי להגיד לך: ’שלח את עמי ויעבדני‘

הוא מרים את היד וכל מצרים מתהפכת

פרעה מתווכח וויכוח מאוד גדול עם משה רבינו על הנקודה הזאת, עד שהוא לא מקבל את כל העשר מכות פרעה לא נכנע למשה רבינו בנקודה הזאת. אחרי המכה השביעית פרעה אומר: השם הצדיק ואני ועמי הרשעים. זה היה אחרי מכת ברד ואז משה רבינו מיד התפלל ועברה מכת ברד ואז שוב פעם פרעה מקשה את ליבו. למעשה צריך להבין את זה, הרי אתה רואה את שידוד כל מערכות הטבע, משה
רבינו מרים את היד וכל מצרים מתהפכת, על מה בעצם פרעה כ“כ מתווכח ומתעקש כנגד משה רבינו שהוא טוען שאין כזה שם ה-ויה. כדי להבין את הדבר נסביר קצת
מה זה שם ה-ויה ושם א-לקים וגם למה צריך שיהיה להקב“ה כ“כ הרבה שמות? למעשה זה אחת השאלות היסודיות והעמוקות ביותר בכל פנימיות התורה.
השמות של הקב“ה, להבדיל, זה לא כמו שם של אדם רגיל, זה דבר שונה. המוח, החוכמה והדעת האנושית לא יכולה להבין שום דבר בהקב“ה, אין לנו שום השגה בזה

הקב“ה רוצה שנתקרב אליו ונעבוד אותו

יש גבול למחשבה האנושית, המחשבה האנושית לא יכולה להבין בהקב“ה עצמו שום דבר, אין לנו שום השגה בזה. אבל הקב“ה רוצה שנתקרב אליו ונעבוד אותו לכן הוא כן נתן דרך שנבין אותו, הדרך היא שהוא מצמצם את ההנהגה שלו בתוך הבריאה, הוא ברא עולם ויש כמה וכמה דרכים שהוא מנהיג את העולם וכל דרך שהוא מנהיג את העולם בזה הוא נקרא בשם מסוים. כשהקב“ה מנהיג אותנו במידת הרחמים אז אחד השמות נקרא יוד והא ואו והא. כשהקב“ה אדון עלינו והוא
דורש מאתנו דברים ואם לא הוא דן אותנו, הוא נקרא
בשם אדנות. אדנות זה שם של אדון שבעצם דורש
מאתנו דברים מסויימים ובעצם משם מתעוררת מידת הדין.

א-לקים זה בגימטריה טבע

כשהקב“ה מתנהג איתנו לא במידת הדין הגמורה
אלא בגבורות ובהתכסות ובהעלמה וזה נקרא הנהגה
של דרך הטבע, הקב“ה נקרא בהנהגה הזאת א-לקים, לכן  א-לקים זה גימטריה טבע. למעשה כל השמות של
הקב“ה זה לגלות לנו את דרכי ההנהגה שלו. ע“י שאנחנו לומדים דרך התורה והצדיקים את דרכי ההנהגה של
הקב“ה אנחנו יכולים להתחבר איתו, הדעת והידיעה מחברת. בפגישת שידוך בהתחלה אין להם שום קשר, איך הם מתחברים אחד עם השני? יושבים ומדברים, הוא מספר על עצמו והיא מספרת על עצמה והם מתחילים להכיר אחד את השני, מפה מתחיל החיבור. כשיודעים דבר מתחברים עם הדבר, ככה זה גם עם חברים, כשראובן ושמעון מכירים יותר אחד את השני הם מתחברים נפשית ורוחנית, הדעת מחברת וככה זה גם עם הקב“ה, ככל שאנחנו יותר מבינים ומשיגים את דרכי הנהגותיו של הקב“ה, ע“י זה אנחנו מתחברים איתו וזה נקרא סוד הידיעה והדעת שמחברת בין שני דברים – ידיעת ההנהגה של הקב“ה מחברת אותנו עם הקב“ה..

דורות קודמים ידעו הרבה חוכמה בדבר

יש אפשרות לדעת הרבה מאוד חוכמה ולא רק חוכמת הטבע אלא גם חוכמה רוחנית. כמו שיש חוקי טבע ככה יש חוקים רוחניים, למשל יש שמות מסויימים שאם אדם יגיד אותם הוא יתחיל להוריד שפע. יש שמות של מלאכים שאם אדם יגיד את השמות האלה הוא יוריד את המלאכים האלה לפה – זה בהכרח ככה, זה חוק בטבע. יש שמות של גם כל מיני דברים לא טובים, של נבראים לא כ“כ חיוביים שלא כדאי להזמין. אומר הזוהר הקדוש  שבלעם ידע על עבירה מסויימת מאוד טמאה שע“י זה מלאכי-חבלה מגלים לו סודות חוכמה. בדורות הקודמים ידעו הרבה מאוד חוכמה בידיעה הזאת, גם עמ“י טעה בדבר הזה – מתי זה היה? בסוף תקופת בית ראשון. ירמיהו הנביא התריע 40 שנה שיהיה חורבן ועם ישראל רדף אותו ולא קיבל את דבריו

בזמן מלחמה בירושלים היו הולכים לישון

עמ“י זרקו את ירמיהו לבית האסורים. כשירמיהו אמר להם על החורבן הם לא יכלו לקבל שיהיה חורבן. שואלים חז“ל מדוע עמ“י כ“כ התנגד לירמיהו הנביא ולא האמין לדבריו שיהיה חורבן? זה מובא במדרשי חז“ל בכמה מקומות, כל זה היה בתקופת בית ראשון, עדיין היו נביאים והיו השגות גדולות מאוד, הם ידעו שמות של מלאכים. כל פעם שהיו באים לעשות מלחמה כנגד עמ“י מה היו עושים בירושלים? היו הולכים לישון, היו קוראים לכמה מלאכים, מורידים אותם לחומות של ירושלים ולא יבוא צר ואויב בשערי ירושלים, המלאכים שומרים עלינו – איך חזקיהו ניצח
את סנחריב? איך המלאך ביטל את כל צבא סנחריב? היו שם 180,000 ראשי גיסות, בכל גיס היה לכל הפחות 10 אנשים, ז“א לפי השיטה המועטת ביותר היו קרוב
ל2 מיליון חיילים של סנחריב מסביב לירושלים, מה עשה חזקיהו המלאך? הלך לישון

30 שניות של ניגון המלאכים וכולם מתו..

בא מלאך ונתן להם לשמוע 30 שניות את הניגון של המלאכים למעלה וכל הנשמות שלהם פרחו למעלה, כולם מתו מתוך מיתת נשיקה, הנשמות של הגויים רצו למעלה לשמוע את שירת המלאכים. עמ“י ידע להשתמש בשמות של מלאכים ולפעול בזה פעולות רוחניות וכתוב על זה הרבה בספרים הקדושים, יש בדבר הזה הרבה חוכמה ודעת. בדורות שלנו זה לא ידוע אבל בדורות הקודמים כל החוכמה הזאת היתה ידועה. היום זה התחלף לחוכמת המדע וחוכמת הטבע אבל זה בעצם אותו עניין, לדעת איזה דרך להמשיך כל מיני השפעות וכן הלאה, אבל כל החוכמה הזאת היא נקראת חוכמת שם א-לקים, עצם החוכמה לדעת איך להשתמש בכוחות הבריאה לטובת האדם זה תחת שם א-לקים והמיוחד בזה שאדם יכול להיות חכם מאוד בכל החוכמות האלה ולפעול בזה פעולות רוחניות מאוד גדולות אבל לא להכיר במלכות של הקב“ה, הכוונה שזה כמו חוכמה מדעית.

להשיג חוכמות גדולות מאוד

יכול להיות שאדם הוא גאון מחשבים והוא מפעיל פה איזה מערכת מסויימת, הוא אחד הבכירים בהיי-טק, האדם כדי להפעיל תוכנות מאוד מתוחכמות הוא צריך לקבל עול מלכות שמיים בשביל זה? אדרבה אנחנו יודעים שזה אפילו מרחיק את האדם מלקבל עול מלכות שמיים כל החוכמות האלה. הנקודה שאדם יכול להשיג חוכמות גדולות מאוד שיש בעולם ובבריאה אבל להכחיש את מציאות הבורא, ז“א שאני לא צריך לקבל על עצמי עול מלכות שמיים, זה נובע מהנהגה של הקב“ה שנקראת שם א-לקים שאדם יכול להשיג חוכמות גדולות מאוד ולא לקבל על עצמו עול מלכות שמיים ולא להאמין בהקב“ה, בד“כ הם קצת יותר מתוחכמים, הם לא אומרים שאין את השם, אלא עזב השם את הארץ, מה הוא צריך את כל השטויות שיש לנו בעולם הזה? הוא נתן לנו ארץ לשחק בה קצת ולהתגלגל בה קצת ואין לו שום עניין בדבר הזה – כל הדבר הזה זה השורש של העבודה הזרה..

איך שם קדוש נמצא בתוך שם של ע“ז?

כל זה נובע בעצם מאיזה מציאות של הנהגה שנקראת שם א-לקים, שיש חוכמות בעולם ויכולות להיות חוכמות רוחניות מאוד-מאוד גדולות לדעת איך להמשיך מלאכים לעולם וכל מיני תופעות כמו מזיקים ושדים וכן הלאה וכן הלאה, כל זה יכולים לפעול בדבר הזה ולהכחיש לגמרי את מציאות השם ואת מלכות השם לגמרי, לכן כשעושים את זה בדרך הזאת לוקחים את השם הקדוש שם א-לקים בעצם לצד הטומאה, משתמשים בחוכמה שהקב“ה נתן בבריאה לצד הטומאה ואז זה מתהפך להיות אלהים אחרים. איך שם קדוש נמצא בתוך שם של עבודה זרה? למה התורה קוראת לזה אלהים אחרים? אלא ללמד אותנו שהשם א-לקים זה חוכמה אמיתית שיש בבריאה ובאמת כל העבודה זרה וכל הס“א וכל הגויים יונקים משם א-לקים..

כל הבחירה שלנו נמצאת במקום הזה..

באמת כל העבודה זרה וכל הס“א וכל הגויים יונקים משם א-לקים אבל ברגע שהם מכחישים את מציאות השם זה הופך להיות אלהים אחרים, לעומת זה העבודה של עמ“י זה השם הוא הא-לקים, ז“א שכל החוכמה הזאת זה הכל תחת מלכות השם, דווקא במקום הזה נעשה כל הבירור של העבודה שלנו וכל הבחירה נמצאת במקום הזה – הגויים שמשתמשים בחוכמה הזאת הופכים את זה לאלהים אחרים, ז“א שמכחישים את מציאות מלכות הקב“ה, לנו גם מותר להשתמש בכל החוכמות האלה אבל אנחנו מקדשים אותם, הקדושה זה השם הוא הא-לקים, כל החוכמות זה תחת המלכות של הקב“ה. השם (שם ה-ויה) הוא הא-לקים, כל העבודה שלנו
בעצם זה להאיר את שם ה-ויה בכל מציאות החיים שלנו. פרעה זה אחד החכמים הכי גדולים בכל הדורות בשם א-לקים, הוא השורש של כל החוכמות של השם א-לקים..

החרטומים עשו מעשי כשפים ומעשי שדים

כל הגאווה של המדענים היום זה למעשה גאווה של שטות. פרעה ידע הרבה יותר מכל המדענים היום, יותר מכל המחשבים והחלליות, עד היום לא יודעים דברים פשוטים שהפרעונים היו עושים, כמו למשל החניטה. באמת פרעה ידע את כל החוכמות של הטכנולוגיה אבל כל החוכמה שלו וכל היסוד שלו זה שיש פה חוכמה טבעית, גם אם היא רוחנית אבל היא טבעית, ז“א אם אני יודע שם של מלאך חבלה אני קורא לו והוא בא לפה וכן הלאה. רש“י על הפרשה אומר שהחרטומים היו עושים מעשי כשפים ומעשי שדים.  הקב“ה נתן חוכמה בעולם ובבריאה שהאנושות יכולה לנצל אותה ולא להכיר במלכות של הקב“ה. המבחן האמיתי והניסיון של כל אדם בפרט הניסיון שלנו זה האם אנחנו מתבטלים למלכות השם או לא מתבטלים וזה לא משנה מה אנחנו יודעים או לא יודעים – אדם יכול להיות הכי פשוט בעולם או הכי גאון בעולם, הניסיון הוא אותו ניסון האדם אנחנו מקבלים עלינו את מלכות השם או לא מקבלים עלינו

אבא שלי קיבל מאבא שלו…

פרעה אומר למשה רבינו: מי השם אשר אשמע בקולו? אני עם כל הידיעות שלי אני יכול להשתמש בכל הטבע, אני יכול לקחת מקל להפוך אותו לנחש, כל הכוחות וכל מה שאני עושה קיבלתי את זה מדור לדור ועם כל זה אתה בא ואומר לי שיש בעצם מלך רוחני שמנהיג את כל העולם ואת כל הבריאה ויש לו רצונות מאתנו והוא דורש מאתנו דברים מסויימים ומשגיח עלינו בהשגחה פרטית? אתה בא וטעון כאלה טענות? מי השם אשר בקולו, אין מציאות כזאת. אני לא אדם צעיר ואני קיבלתי מאבא שלי שקיבל מאבא שלו שקיבל מהסבא של הסבא, הרבה דורות, מבריאת העולם אנחנו יודעים את כל החוכמות האלה אז מה אתה בא עכשיו לשנות לנו סדרי בראשית?

בורא עולם מנהיג ומשגיח בכל רגע ורגע

פרעה אמר למשה רבינו: אין דבר כזה שיש מלך שברא את העולם והוא מנהיג את העולם והוא משגיח על העולם בהשגחה פרטית והוא רוצה משהו מהעולם, יש לו את הרצון הפרטי והמיוחד שלו מהעולם – פרעה לא יכול לקבל את הדבר הזה וכל הוויכוח זה הנקודה הזאת. בכלליות שם ה-ויה אומר שקודם כל יש בורא עולם שברא את העולם וכל רגע ורגע מחייה ומקיים את העולם, בורא עולם לא עזב את העולם אלא מנהיג ומשגיח בכל רגע ורגע בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט בבריאה, זה היסוד הראשון של שם ה-ויה. הדבר השני של שם ה-ויה ומאוד-מאוד קשה לפרעה לקבל את זה שלבורא יש רצון, ז“א שלא רק שהוא משגיח באופן כללי אלא הוא גם רוצה ממך דברים בתוך העולם והבריאה והתורה והצדיקים מגלים לנו מה הוא רוצה מאתנו. כל עניין התורה והצדיקים שמגלים לנו את התורה זה לגלות לנו מה הקב“ה רוצה מאתנו, אם לא הם גם אנחנו מאמינים באמונה שלימה עדיין חסר פה דבר עיקרי

להאמין בבורא ובתורה זה הולך ביחד.

התורה מגלה לנו מה הבורא רוצה מאתנו. בלי התורה והצדיקים אנחנו לא יכולים לדעת מה הוא רוצה מאתנו והנקודה הזאת זה יסוד מאוד גדול, לכן באמונה בהקב“ה בשם ה-ויה מיד צריך לקשר את זה עם האמונה בתורה שמשה אמת ותורתו אמת. רצונו של הקב“ה מתגלה לנו ע“י התורה והצדיקים. אדם אומר: אני מאמין בהקב“ה בלב, אני לא צריך להניח תפילין – אין כזה דבר, הטעות פה שאתה לא קובע איך לעבוד אותו, הקב“ה קובע איך לעבוד אותו, אתה לא יכול עכשיו להמציא איזה דרך לעבוד אותו – זה יסוד מאוד גדול שהאמונה בבורא והאמונה בתורה תמיד צריכים להיות ביחד, אנחנו לא יכולים להפריד את זה ולא יכולים להחליט מה הוא רוצה מאתנו, הוא מחליט מה הוא רוצה מאתנו וזה בירור מאוד חשוב

אז תחזק אותנו בלימוד התורה וברוחניות

למעשה התורה והצדיקים מגלים לנו את רצונו של הקב“ה וזה נקודה שנייה. נקודה שלישית בשם ה-ויה זה שאחד היסודות הגדולים ביותר ברצונו של הקב“ה זה מה שאנחנו אומרים אותו כל בוקר ‘אשר בחר בנו מכל העמים‘ הקב“ה בחר בנו, לא אנחנו בחרנו בו, זה נקודה חזקה תמיד לטעון לפניו: אל תשכח שאתה בחרת בנו, אז תחזק אותנו בלימוד התורה וברוחניות. היסוד הוא שהקב“ה בחר בנו מכל העמים ואלה הם 3 היסודות העיקריים, שהקב“ה ברא, בורא ומהווה את כל הבריאה ואין שום כוח אחר ומציאות אחרת ויש לו רצון מאתנו והנקודה השלישית זה שהקב“ה בחר בעמ“י מכל העמים, אנחנו הנבחרים שלו ואי אפשר לשנות את זה כי זה רצונו. פרעה לא יכול לקבל את הדבר הזה בפרט את הנקודה השלישית, אתה אומר שיש בורא מעל כולם ואתה אומר שיש כזאת מציאות שהיא עליונה מעל כל הכוחות
והיא בחרה בעמ“י להיות העם שלו? זה נראה לך הגיוני? הרי עמ“י היה העם הכי בזוי בעולם, איפה נולדנו להיות עם? במצרים. עמ“י היו עבדים בני עבדים במצרים..

באמת זה אחד הדברים הכי לא מובנים

פרעה אומר: כאלה דברי שטות לא שמעתי מעולם – איך יכול להיות כזה דבר? זה שיגעון גמור. מחילה אבל אתה מדומיין לגמרי. פרעה לא מוכן לקבל את הנקודה הזאת. אחרי מכת צפרדע משה רבינו בא לפרעה ואומר לו: תגיד לי מתי אתה רוצה שאני אתפלל ולפי התפילה שלי ככה יסתלקו הצפרדעים – מה פרעה עונה לו: למחר. באמת זה אחד הדברים הכי לא מובנים, אם אדם נמצא במציאות הזאת הוא צריך לבקש שעכשיו יסלקו ממנו את כל הצפרדעים אז מדוע פרעה אומר למשה מחר? למה אתה רוצה לסבול עוד 24 שעות? פרעה אמר שכל מה שמשה פעל הוא יודע לפי חוכמות הטבע, הוא יודע מתי יש גאות ושפל אז הוא יודע מתי לחצות את הים, הוא יודע בחוכמה הטבעית שלו שבאמת צריכים להגיע צפרדעים למצרים והוא יודע שהצפרדעים צריכים לעזוב את מצרים, משה מצפה שאני יגיד לו מיד עכשיו ואז מהתפילה שלו כאילו הסתלקו הצפרדעים. פרעה היה בטוח שהצפרדעים הולכים להסתלק עכשיו לכן הוא אמר למשה רבינו למחר, ככה שהוא יוכל לתפוס את משה כביכול בשקר. פרעה לא מוכן לקבל שיש כזה דבר שאדם עומד פה ומדבר עם הקב“ה והקב“ה שומע לו ומשנה לו את כל סדרי הבריאה – זה היסוד של כל הוויכוח בין משה רבינו לבין פרעה. צריך לדעת כלל גדול מאוד שהתורה היא נצחית..

צריך לתת 1500 ₪ לכל מי שמבזה אותנו

למעשה יש גם עכשיו את פרעה, זה הפרעה שיושב בתוך הלב שלנו ובתוך המוח וזה היצה“ר שצועק: אין שם ה-ויה, בסדר ברמה מסויימת אתה מאמין בשם ה-ויה, אתה מאמין באופן כללי שיש בורא לעולם, אבל האם אתה חי כל רגע ורגע שבאמת אין שום כוח מבלעדי הקב“ה והוא עשה, עושה ויעשה את הכל ומהווה את כל הבריאה, האם אתה חי את זה כל רגע ורגע? בואו נראה, מישהו עשה לנו עכשיו טובה נצחית וביזה אותנו, אנחנו רואים באותו רגע את שם ה-ויה מעל לראש שלו? הרב ברלנד אומר שצריך לעשות משכנתא בבנק וכל מי שמבזה אותנו צריך ללכת מיד ולתת לו 1500 שקל כל הטובה שהוא עשה לנו, אז בדור שלנו צריך לעשות משכנתא שיהיה לנו כל רגע ורגע מזומן לתת לזה שמבזה אותנו. האם אנחנו רואים שם ה-ויה מעל זה שמבזה אותנו? כמה פעמים ביזו אותנו והיה לזה שביזה אותנו סיעתא דשמייא שאין לנו באותו רגע אקדח כי היינו יורים בו. מישהו פעם אמר לי: כשמישהו מבזה אותי אני רוצה לעשות לו תיקון כללי, להביא אותו באותו רגע לעולם שכולו טוב וכולו אמת. כל זה בגדר של חוכמות פרעה שבעצם לא מקבלים את ההשגחה הפרטית – הגמרא במועד קטן מספרת על רבי שמעון בן חלפתא שהלך וראה
2 אריות רעבים, זה באמת צדיק שרואה את שם ה-ויה אז מה הוא עשה? ריחם עליהם. הוא לא מרגיש שום פחד אלא הוא מתפלל עליהם ואומר הכפירים שואגים לטרף. מסכנים האריות האלה למה הם הולכים רעבים? הגמרא אומרת שירדו להם
2 חתיכות בשר מהשמיים. אם יבואו מולנו 2 אריות רעבים אנחנו נראה שם ה-ויה?

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו

כל זה בגלל שאנחנו לא חיים בלב עדיין את שם ה-ויה, כל העבודה שלנו בפנימיות הלב זה לחיות את שם ה-ויה. משה זה הצדיק שבתוכנו ופרעה זה פרעה שבתוכנו ומכחיש ומסתיר מאתנו לחיות ולהרגיש את מציאות ההשגחה הפרטית עלינו וזה הוויכוח למעשה בין משה רבינו לפרעה – בסופו של דבר משה הוציא אותנו ממצרים אבל אנחנו צריכים להאיר את הצדיק שיש בתוכנו שאומר לנו שיש השגחה פרטית והקב“ה שמח בנו ורוצה בנו. יש עוד נקודה בשם ה-ויה שהיא נקודה שעיקר הבירור שלנו זה בנקודה הזאת ורבינו אומר את זה בתורה ד‘ ’כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא שנאמר בהשם אהלל דבר בא-לקים אהלל דבר‘. בהשם אהלל דבר זה כשיש עליי רחמים וחסדים ואני מודה להקב“ה..

מצד אהבתו ולטובתנו הנצחית!

כשיש עליי הנהגה של דין שזה א-לקים אני גם מהלל את הקב“ה, עומק הדבר שאומר דוד המלך זה שאני יודע שבאמת לאמיתה ובפנימיות של הדבר אין הבדל בין השם לא-לקים כי השם הוא
הא-לקים – הלכה למעשה ז“א שגם כשהקב“ה משפיע עליי רחמים וחסדים ועוזר לי בוודאי שאני מודה לו כי אני רואה את הרחמים שלו, אבל גם כשהקב“ה מנהיג אותי בהנהגה של שם א-לקים גם אז לפי האמת זה רחמים וחסדים כי אחרי המסך הדק מאוד שנקרא דין ונראה כקושי וצמצום וזה כולל בעצם את כל הקשיים והצמצומים באמת זה גם כן רק השם, זה רק החסדים שלו וזה מצד אהבתו ולטובתנו הנצחית.