פרשת שופטים | ממשיכים עם תורה ח‘ בליקוטי מוהר“ן..

לפני תשעה באב עסקנו בתורה ח‘ בליקו“מ חלק שני שנקראת ’תקעו תוכחה‘, נעשה חזרה קצרה ובע“ה נתקדם עם התורה – באות בית בתורה רבינו אומר שעיקר התפילה זה רחמים ותחנונים והיצה“ר רוצה לפגום בזה ולינוק מהרחמים והתחנונים ולהפוך רחמים לכעס ולהקפדה, וכשהוא מצליח לגרום לכעס ולהקפדה אזי זה מוליד את פגם הברית – יש מחיצות במוח של האדם שעוזרות לאדם
כנגד המחשבות של התאוות והכעס פוגם במחיצות האלה אז ממילא אדם נופל גם לכעס וגם לתאוות ואז התפילה של האדם היא בבחינת דין..

נמשך מחטא אדם הראשון

כשאדם מתפלל מתוך כעס והקפדה השורש זה אי-הסכמה עם ההנהגה של הקב“ה ובשורש היותר עמוק זה מרד בהנהגה של הקב“ה – כתוב בספרים הקדושים שזה נמשך מחטא אדם הראשון, לכל אדם יש ניצוצות לברר מחטא אדם הראשון ובחטא הזה כל הנשמות היו כלולות באדם הראשון, אז בחטא נולדו שתי דברים, אחד זה תאווה ואחד זה נפרדות מהקב“ה. המרד זה מהנפרדות, לכן אחד התיקונים שמגיעים עד לחטא אדם הראשון זה שאדם מתבונן לא להקפיד בשעת התפילה – זה התפילה בבחינת דין שלנו והתיקון זה תפילה ברחמים ותחנונים. אמרנו שהתורה הזאת היא הצוואה של רבינו, זאת התורה האחרונה שרבינו אמר בחייו ורבינו ידע שבדורות שלנו גם אם נשתדל ונתאמץ, עם כל זה, לבד אנחנו לא יכולים לתקן ואז רבינו גילה לנו סוד מאוד גדול, שיש בעל כוח גדול שיכול להתפלל תפילה בבחינת דין ופה אנחנו רואים שהסטרא אחרא מבינה שזאת תפילה ששייכת אליה
לכן היא באה לבלוע אותה, ואז רבינו אומר דבר שהוא מאוד-מאוד לא מובן, הסטרא אחרא לא יכולה לבלוע את התפילה הזאת והיא עומדת לה בבית הבליעה ולא רק שהיא לא נבלעת בעצמה אלא היא גורמת לסטרא אחרא להקיא, להוציא ולהחזיר אל
הקדושה את כל מה שהיא בלעה והדבר הזה הוא פלא גדול מאוד, זה ממש דבר והיפוכו

פנחס בא להמתיק את הדין על ידי ריב

העניין של תפילה בבחינת דין מוזכר בחז“ל בכמה מקומות ולמעשה כל גדולי ישראל דנו בנושא הזה, כל אחד בהיבט שלו. כשרבינו מדבר על התפילה של הבעל כוח גדול  הוא אומר שזה כמו התפילה של פנחס שקינא על מעשה זמרי כמו שכתוב ’ויעמד פנחס ויפלל‘, ודרשו רבותינו ז“ל ’שעשה פלילות עם קונו‘, הלשון הזאת מובאת בגמרא, רש“י במקום אומר שפנחס עשה ריב עם הקב“ה. מקודם רבינו לימד אותנו שכל תיקון התפילה זה רחמים ותחנונים, אז איך פנחס שבאה להמתיק גזירות מעל עמ“י והיה אחד הצדיקים הכי גדולים מבריאת העולם, איך הוא בעצם פוגם בדבר הזה?

ביקשו להרוג אותו

אומרת הגמרא שבאותה שעה ביקשו מלאכי השרת לדחותו, הכוונה להרוג אותו, הם טענו כנגדו: איזה מין חוצפה כלפי שמיים זה שצדיק בעולם הזה רב איתך?? זה פגם באמונה, המלאכים הבינו שזה פגם גדול מאוד ומידת הדין התעוררה על פנחס, אמר להם הקב“ה: הניחו לו, יבוא קנאי בן קנאי, משיב חימה בן משיב חימה וראוי שתהיה כפרתו זו הולכת ומכפרת עד עולם, לכל הדורות, זה פלא גדול מה שאמר השם למלאכים

גידל רחץ ושם עליו בשמים

הקב“ה אומר למלאכים: לא רק שאני מקבל את התפילה הזאת ולא מקבל את הטענה שלכם כנגד התפילה הזאת, אלא עוד התפילה הזאת עומדת לנגדי עד ביאת משיח צדקנו, אני מקבל את התפילה הזאת כל הדורות והיא עומדת לזכות עמ“י – לכאורה זה דבר פלא גדול. למעשה זה לא המקרה היחיד של תפילה בבחינת דין אצל צדיקים גדולים, יש גמרא במסכת ברכות שם הגמרא מביאה כמה דוגמאות של תפילה בבחינת דין, הגמרא אומרת שם שחנה הטיחה דברים כלפי מעלה, תפילה בבחינת דין אצל צדיקים זה נקרא להטיח דברים כלפי מעלה. אח“כ הגמרא אומרת שאליהו הנביא הטיח דברים כלפי מעלה, הוא אמר להקב“ה בהר הכרמל: אתה הסבות את ליבם אחורנית. עמ“י חטא בע“ז ואליהו הנביא מוכיח את עמ“י, אבל כשהוא בא להתפלל להקב“ה הוא אומר לו פלא גדול: אתה הסבות את ליבם אחורנית, זה פלא גדול, אתה מאשים את הקב“ה? כן, ולא רק זה אלא הפלא הגדול שהגמרא אומרת: מניין שהודה הקב“ה לאליהו הנביא? שנאמר ואשר הרעותי. הקב“ה מודה לאליהו הנביא. הגמרא ממשיכה ואומרת שגם משה רבינו הטיח דברים כלפי מעלה, הוא אמר להקב“ה: בן של מלך שאביו גידל אותו ורחץ אותו ושם עליו בשמים, ולהלביש אותו בבגדים יקרים ונתן לו כסף והושיב אותו בפתח של בית-זונות והלך..

זה מאוד קשה להבין את סוד הבחירה..

איזה מין דוגמא הגמרא נותנת לנו? זה פלא גדול. הגמרא אומרת שמשה רבינו טוען להקב“ה: אתה יודע למה העולם הזה דומה? הורדת נשמה הכי קדושה בעולם שזה נשמות ישראל, נתת להם בגדים יפים ונתת להם חן וכסף ולא רק זה אלא ששמת אותם בפתח של בית-זונות והלכת, עזבת אותם, מה יעשה הנער ולא יחטא? זה פלא גדול אבל זה נקרא להטיח דברים כלפי מעלה – איך יכול להיות שיש כזה דבר? אמרנו את הדוגמאות האלה לפתוח פתח להתבוננות מאוד-מאוד עמוקה בדבר. הרמב“ם אומר שבאמת את סוד הבחירה מאוד קשה לנו להבין כי מצד שני אנחנו יודעים שהקב“ה עושה את הכל, 2 הדברים אמת אבל אנחנו לא יודעים איך זה מסתדר

יש דברים במציאות שלנו שתלויים בנו

התורה היא תורת אמת והיא אומרת לנו ובחרת בחיים אז אנחנו רואים שיש בחירה, מצד שני אנחנו יודעים שהקב“ה עשה, עושה ויעשה והוא מהווה את כל הבריאה אז איך זה מסתדר? צריך לדעת מראש זה לא מסתדר בשכלנו, אנחנו לא יכולים להבין שיש בחירה ושהקב“ה עושה את הכל, צריך לדעת לכתחילה לא לנסות ליישב את זה כי רבינו אומר שלעתיד לבוא נבין את זה, היום אי אפשר להבין את הסוד הזה, יש משמעות מאוד גדולה הלכה למעשה בידיעה של הדברים האלה. בחיים שלנו ובמציאות שלנו יש דברים שתלויים בנו, ז“א שלפעמים אנחנו יכולים לבחור בטוב ולמסור את הנפש וכשאנחנו יכולים אנחנו חייבים לעשות את כל מה שביכולתנו, ההנהגה של העולם זה קודם כל בחירה, אדם צריך לעשות את כל מה שביכולתו. כתוב ’ולא תתורו‘ אדם הולך ברחוב אז צריך לעשות כל מה שביכולתו כדי לשמור את העיניים, אדם יושב ללמוד אז צריך לעשות כל מה שביכולתו כדי לנסות ולהבין את מה שהוא לומד וככה זה בכל דבר ודבר בחיים שלנו – זה סדר אחד בהנהגת העולם

סדר הנהגה שנקרא: השם עושה את הכל

הרבה פעמים אנחנו באמת יכולים לקיים את הבחירה, ז“א הרבה פעמים יש את ההתמודדות, יש לנו יצר הרע ואנחנו צריכים להילחם כנגדו, זה נקרא הנהגת הבחירה ואנחנו הרבה פעמים חווים ומרגישים בתוכנו שיש בחירה וצריך לעשות
מסירות נפש, זה סדר אחד של ההנהגה אבל צריך לדעת שיש גם סדר של הנהגה שנקרא שהשם עושה את
הכל ולפעמים אנחנו נתקלים במציאות הזאת שאנחנו מנסים, רוצים ומשתדלים, עושים תנועות בכל הכיוונים אבל זה כמו שאמר לי אחד הצדיקים על עצמו
בעניין מסויים: אני מרגיש שאני בועט באוויר, זה צדיק מאוד גדול שאמר לי שיום אחד לקחו לו את כל המוחין
אז הוא הרגיש שהוא בועט באוויר, משתדל, משתדל אבל שום דבר לא הולך, אז צריך לדעת שיש גם סדר הנהגה כזה..

אזיקים על הידיים והרגליים

יש סדר הנהגה שנקרא בחירה ואנחנו מרגישים שיש לנו את הכוחות אז אנחנו צריכים לעשות את הכי-טוב ואת המסירות נפש הכי גדולה, אבל צריך ללמוד גם את המצבים ואת המקומות שאנחנו לא יכולים לעשות ויש מצבים ששמים אזיקים על הידיים ועל הרגליים של האדם ולא נותנים לו לעשות את מה שהוא רוצה – כשאנחנו מסתכלים על הנהגת הבחירה אנחנו מבינים ורואים שיש לנו עבודה, העבודה של הבחירה היא מאוד ברורה, כל התורה כולה זה העבודה של הבחירה, אבל בשעה שאנחנו מרגישים ויש כאלה מצבים ששמים על האדם אזיקים על הידיים ועל הרגליים ובאמת היום בדור שלנו אין מצב שלא מגיעים לדבר הזה, ברגע שמזהים את זה שהקב“ה שם לי אזיקים על הידיים ועל הרגליים ואני לא יכול לעשות – מה העבודה שלנו פה? לכאורה זה עבודה של השם, צריך לדעת שיש לנו עבודה גדולה מאוד בדבר הזה ומכמה צדדים היא אפילו יותר גדולה מעבודת הבחירה, העבודה שלנו פה זה להסכים עם הקב“ה שככה עושה וזה עבודה מאוד גדולה לא לכעוס עליו

יום אחד קרה שהאישה הרגישה לא טוב

ברוך השם יש בן תורה שהוא כל יום בשעה 9 בכולל בשעה 9:10 הוא כבר יושב עם החברותא שלו על סוגיות של הרשב“א, ראשונים ואחרונים וקצות החושן, ב“ה. אדם שהשם מסייע לו ויש לו סיעתא דשמייא וזה כבר סדר אצלו אז בשעה 9 הוא בכניסה לגן עדן ובשעה 9:10 הוא כבר בגן-עדן. יום אחד קרה מצב שהאישה הרגישה לא-טוב ויש כמה ילדים קטנים בבית ולתינוק יש חום-גבוה וזה גדר של פיקוח נפש חייבים לקחת אותו לקופת חולים, אז מי צריך לקחת אותו? זה ברור שהאישה צריכה לקחת אותו רק מה לעשות שהבוקר גם לה יש חום גבוה והיא לא יכולה לקום מהמיטה?

הוא צדיק ומבחינתו הוא עכשיו בגהינום

-בסופו של דבר אין לו ברירה אלא הוא צריך לקחת את התינוק לקופת חולים – בתשע,  באותה שעה שהוא כל יום עומד בכניסה לגן-עדן, עכשיו הוא עומד בכניסה לקופת חולים, בד“כ בשעה הזאת 50 אנשים מגיעים לקופת חולים ושמונים אחוז מהם זה אימהות, עכשיו הוא צריך להיות בחדר עם שמונים אחוז נשים ותינוקות שבוכים, עכשיו השעה 9:10 וזה בדיוק השעה שהוא מתחיל לצלול עם החברותא בתוך הסוגיות של הגמרא, הוא צדיק אז מבחינתו הוא נמצא עכשיו בגיהנום ויש לו עשרה סימנים לדבר: 1- צריך לשמור פה על העיניים. 2- הצעקות של הילדים. 3- לחכות בתור וכן הלאה והלאה. באותו רגע שאדם עובר את המציאות הזאת מה הוא בד“כ מרגיש? ישר כעס והקפדה, למה זה קרה לי? אבל השאלה העמוקה היא על מי הוא צריך לכעוס פה? באמת לאמיתה על מי יש לכעוס פה? זה באמת מצב לא נעים ואי אפשר לכעוס על האישה, היא חולה, אפילו לכעסן הכי גדול יש שכל לא לכעוס עכשיו

אין לו על מי לכעוס ולהוציא את העצבים

אז אי אפשר לכעוס על האישה. על מי אני אכעס? על תינוק בן שנה וחצי שיש לו חום? גם עליו אי אפשר לכעוס – זה הבעיה הכי גדולה שאין לאדם על מי לכעוס, אין לאדם על מי להוציא את הכעסים ואת ההקפדות, במצב הזה אז מה עושים בדרך כלל? בד“כ מתעצבנים אבל זה נקרא עצבים ווירטואלים, אדם לא יודע על מי הוא מתעצבן, אין לו על מי לכעוס ולהוציא את הכעסים באותו רגע – אז באמת לאמיתה על מי כועסים? אין עוד מלבדו, אחרי הכל אתה עשית את הכל ואתה עושה את הכל
ואנחנו מבינים שאתה עשית את כל המצב הזה, באותו
רגע לא נעים לאדם להטיח דברים כלפי מעלה – באמת העבודה שלנו באותו רגע זה להתבונן: הרי זה שאני נמצא פה עכשיו זה אונס גמור, זה הכרח המציאות שאני אהיה פה, אין מי שיקח את התינוק לקופת חולים – אם זה
אונס אז מי עשה את האונס? אין עוד מלבדו. העבודה
שלנו באותה מציאות זה לדעת לקבל זאת באהבה ובהכנעה

רשב“א ריטב“א וקצות החושן

צריך לדעת: אני לא יודע למה, אני יודע כשאני לומד רשב“א וריטב“א וקצות החושן אז אני נמצא בקדושה. כשאני נמצא במציאות הזאת בקופת חולים אני לא יודע מה הקדושה פה – הקב“ה כן יודע, אז להיכנע להנהגה של הקב“ה בתוך המציאות הזאת זה עבודה מאוד-מאוד גבוהה, אנחנו תמיד צריכים לדעת שיש עבודה של בחירה, במקום שאנחנו יכולים אנחנו קודם כל משתדלים ללכת עם הבחירה אבל יש גם עבודה של הכנעה להנהגה של הקב“ה וזה בהכרח-המציאות עובר על כל אחד ואחד מאתנו, לכן כל סדר ההנהגה וסדר הבריאה זה דברים שתלויים בנו וזה גדרי-הבחירה ודברים שתלויים בהקב“ה וזה לא גדרי-הבחירה, זה הקב“ה עושה, לכן יש לנו שתי עבודות..

אמונה שהשם עושה את הכל, לטובה!

העבודה של הבחירה זה עבודה של מסירות נפש. העבודה של ההכנעה זה עבודה של אמונה פנימית שהשם עושה את הכל והכל לטובה – זה שתי בחינות שבאמת אי אפשר להגיע לתיקון רק ע“י דבר אחד. אדם לא יכול לשבת רגל על רגל ולהגיד להקב“ה אני נכנע לך ואין עוד מלבדך, מה שתרצה תעשה איתי, כשתרצה שאני אלך לכולל אני אלך לכולל, אם תרצה שאני אלך לבית כנסת אני אלך לבית כנסת – אסור לעשות את זה מכיוון שעכשיו אתה מרגיש שאתה יכול לקום על הרגליים לעשות? קום ועשה, אבל בד-בבד צריך ללמוד לזהות את המצבים שבאמת אין עוד מלבדו. העבודה הזאת לקבל את ההנהגה של הקב“ה ולהסכים איתה ולהיכנע להנהגה
של הקב“ה, ככל שאנחנו מתקרבים לעקבתא דמשיחא ככה הולכת ומתגברת ומתעצמת עבודת ההכנעה – כל העניין של הרגלין זה שמתעצמת העבודה של ההכנעה..

רגל משמיים נותנת בעיטה ומעיפה אותי

מציאות העולם היא שיש בחירה אבל מגבירים בהנהגה של העולם מאוד את הנקודה של העבודה של ההכנעה, שמים אותנו בכל מיני מצבים שזה ממש כפייה דתית. יש כפייה דתית ששמים את האדם במציאות מסויימת ואדם ממש לא יכול להרים את הרגליים ואת הידיים במציאות הזאת ושם אנחנו צריכים להסכים עם ההנהגה של הקב“ה, להגיד להקב“ה: אבא שבשמיים, אם זה מה שאתה רוצה אני מקבל את זה באהבה ובשמחה, זה בירור מאוד-מאוד קשה. אומר רבינו שככל שאנחנו מתקרבים לקראת הגאולה, המצבים האלה הולכים ומתעצמים וכולנו רואים מה קורה בכלליות הדור, כלליות הדור יורד למצב של חוסר אונים, כל אחד בבחינה שלו וכל
אחד במציאות שלו ובמקום שלו, יורד למציאות של חוסר אונים עד שהרבה
פעמים מתעורר כעס והקפדה על ההנהגה של הקב“ה: למה אתה עושה לי את זה? לפני כמה ימים דיברתי עם מישהו שחוזר בתשובה וברוך השם מאוד מתחזק, כולו מלא רצונות וכיסופים אבל הוא אומר: מדי פעם בפעם אני לא יודע מאיפה זה מגיע אבל יורדת איזה רגל משמיים ונותנת לי בעיטה ומעיפה אותי איזה אלף קילומטר, אחרי זה אני צריך לחזור את כל האלף קילומטר בחזרה. הוא אמר לי שהניסיון
הכי גדול שלו בכל הדבר הזה זה לא להקפיד ולא לכעוס על הקב“ה שעשה לו כזה דבר

יש עוד צדיק שהטיח דברים כלפי מעלה

מכיוון שיש את ההתעוררות הזאת של הבירור של ההכנעה לכן צריך שיהיה צדיק מאוד גדול וזה הבעל כוח גדול שיכול להתפלל תפילה בבחינת דין שהוא מלמד עלינו זכות בכל המעברים של העקבתא דמשיחא, הוא יכול לעלות למקום שנקרא להטיח דברים כלפי מעלה כי יש הנהגה כזאת שכביכול הקב“ה נותן לכל אחד לעבור מה שהוא עובר ואז צריך צדיק כזה שיעלה למקום הגבוה הזה ויגיד להקב“ה: אתה הסבות את ליבם אחורנית, לכן אליהו הנביא קשור לעניין של הגאולה כי הוא ידע את הסוד הזה להגיד להקב“ה: אתה הסבות את ליבם אחורנית. יש עוד צדיק שהטיח דברים כלפי מעלה, הגמרא במסכת תענית דף
כה. מספרת על אדם גדול שהטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע

..ואתה לא מסתכל על בניך

הגמרא מספרת שם על לוי שהיה אחד מגדולי האמוראים, היה בצורת ולא היה גשמים אז לוי בא להקב“ה ואמר לו: עלית למעלה וישבת, ואין אתה מרחם על בניך, אתה לא מרחם עלינו – אומרת הגמרא שהתפילה הזאת הורידה גשמים אבל בגלל שהוא אמר את זה בלשון כזאת הוא נהיה צולע ברגלו – היתה פה איזה בחינה של הקפדה עליו. ראיתי שהצמח צדק כותב שמה דבר נורא מאוד והוא מסביר מה עומק העניין של לוי שאמר להקב“ה: עלית למרום וישבת ואין אתה מסתכל על בניך.

לוי צדק, אז למה הוא נהיה צולע ברגלו?

מסביר הצמח צדק שלוי אמר: עלית לעולם האצילות ועזבת את עולם הבריאה
(זה היה אחרי חורבן ביהמ“ק השני), אני יודע שזאת ההנהגה שלפני הגאולה ואני יודע שצריך שיהיו צדיקים כאלה שיטענו: למה אתה מתרחק מאתנו, כדי להחזיר אותך לעולם הבריאה, הכוונה לתוך גילוי בעולמות שלנו – לוי ידע את זה ולוי צדק וזה אמת, אז למה הוא נהיה צולע ברגלו? לרמוז לו את העניין הזה שעדיין לא הגעתם לעקביים, עדיין לא הגעתם לסוף הרגלין שיהיה צדיק כזה שיכול לטעון
את הטענה הזאת בצורה המדוייקת ביותר ומי שגילה לנו את התורה הזאת
הוא הצדיק שיכול להתפלל את התפילה הזאת – אומר הפרפראות לחוכמה שמה שרבינו אמר ’ראש השנה שלי עולה על הכל‘, אחד הבחינות שאנחנו יכולים
קצת להתבונן זה מה שכתוב בתורה הזאת. ראש השנה זה יום הדין ואז רבינו עולה בטענה בכוח של תפילה בבחינת דין והוא אומר להשם: אתה הסבות את ליבם אחורנית

כל המציאות שלו זה עבירה אחת גדולה

מסביר ר‘ נתן והפרפראות לחוכמה שכל מה שהצדיק יכול להמתיק בסדר הרגיל של ההנהגה הוא ממתיק בסדר הרגיל של ההנהגה, יש 24 בתי-דין ויש טענות, סנגורים, קטגורים ותביעה, מה שהוא יכול לפעול בסדר הרגיל הוא פועל בסדר הרגיל אבל רבינו ידע שלפני הגאולה יבואו אליו בראש השנה כאלה נשמות שאין שום בית-דין בעולם שיכול להמתיק את הדין עליהם, אדם לא בא מאלף עבירות אלא כל המציאות שלו זה מציאות של עבירה אחת גדולה – מה הצדיק יכול להמתיק את הדין על אחד שעבר על כל התורה מהרגע שהוא נולד? איזה המתקה אפשר לעשות בזה? לכן יש מציאות שכבר אי אפשר להמתיק את הדין, אז רבינו גילה לנו את הסוד הזה של הבעל כוח גדול – הצדיק אומר: אני יכול לעלות למקום כזה ולטעון לפני הקב“ה: אתה הסבות את ליבם אחורנית, כביכול הוא מאשים את הקב“ה. מכיוון שרבינו יודע את הסוד הזה אז הוא מיד ממשיך רחמים עצומים על כל נשמות ישראל בדבר הזה..

הפלא הגדול זה שכולם מגיעים לרבינו

-אנחנו רואים תופעה פלאית, הפלא הכי גדול זה שכולם מגיעים לרבינו – הרב ברלנד אמר את זה לפני כמה שנים גם על ראש השנה באומן וגם על ל“ג בעומר במירון.  למה כ“כ הרבה נוסעים לרבינו ולמירון? כולנו יודעים שבאומן אין שום דבר לראות ושום דבר לחוות, נהפוך הוא, כל אחד מרגיש שזה התיקון של החיים רק לנסוע לשמה, גם הנסיעה למירון, נכון שזה בארץ ישראל אבל חצי מיליון אנשים נוסעים, כזה עומס, אז למה כ“כ הרבה נוסעים? הרב ברלנד אמר שהנשמות יודעות שיש פה צדיק שבאמת אוהב אותנו ובאמת יכול להמתיק מעלינו את
הדין, לכן רחוקים מאוד-מאוד מגיעים לרבינו – מהקרובים ביותר ועד לרחוקים ביותר, כולם מגיעים לרבינו מכיוון שהנשמה יודעת שרבינו יכול לעלות למקום כזה שגם אם באתי עם כל החטאים וכל הפגמים מבריאת העולם ושום צדיק בכלל לא יכול להתייחס אליי ולטפל בתיק שלי,
אבל הנשמה מרגישה שרבינו יכול לטעון עבורנו כזה לימוד זכות עד שהוא יגיד להקב“ה בראש השנה: אתה הסבות
את ליבם אחורנית – הטענה הזאת פועלת שמיד נמשך רחמים על האדם וזה פותח לו את כל השערים של התשובה

כל הגוונים, הצבעים והעדות

בעקבתא דמשיחא יש כ“כ הרבה את הסדר של ההנהגה הזאת לכן דווקא עכשיו לפני הגאולה התגלה כל הסוד של ראש השנה – אמנם בחיי רבינו וגם אחרי היה את הקיבוץ באומן אבל כמה עשרות שנים לא היה קיבוץ בראש השנה באומן, חיכו לדור הזה שיתגלה כל הכוח של התפילה של ראש השנה להמתיק את כל הדינים, לכן אנחנו רואים דבר נפלא, כל הגוונים, כל הצבעים וכל העדות, לא משנה איפה האדם נמצא, מהצדיקים הכי גדולים עד למשוגעים הכי גדולים, אפשר לעשות שם את החתך של עם ישראל
בכל הבחינות – כולם באים לרבינו, כולם מרגישים שיש צדיק שיכול ללמד עלינו זכות

שיחה לחבורת פשע מספר אחד בארץ

לפני חמש או שש שנים ביקשו ממני למסור שיחה באומן בליל ראש השנה, אז כשהלכתי לשם זה שלקח אותי לשם אמר לי: תשמע, אני רק רוצה להגיד לך למי אתה הולך לדבר, לחבורת-פשע מספר אחד בארץ, הם הכי מסוכנים בארץ. אמרתי לו, רק תגיד לי דבר אחד: מה הם עושים פה? אני שמח שהם באו אבל איך הם הגיעו לפה? הוא אמר לי: תדע לך, כל השנה אין מי שידבר איתם, הם הכי מסוכנים בארץ, מטורפים לגמרי, אבל ראש השנה הם חייבים להיות אצל רבינו, הם כבר נקשרים עם הטענה הזאת: אתה הסבות את ליבם אחורנית, זה דבר פלאי. ובאמת רבינו לא עוזב אותם, זה עוד מהפך ועוד מהפך ועוד שבירה ועוד רעידת אדמה שהם עוברים ובסופו של דבר רואים איך רבינו מטפל בנשמות הכי-הכי קשות שיכולות להיות בעולם הזה.

כל ראש השנה היה מצב של הזיה גמורה

איך רבינו יכול לטפל בנשמות? זה הסוד של הבעל כוח גדול שיודע להטיח
דברים כלפי מעלה ולהגיד: אתה הסבות את ליבם אחורנית – רבינו מלמד זכות עצומה על האדם ואז מה שקורה זה שיש אפשרות לאדם לעבוד את הקב“ה – זאת אומרת שבלי התפילה הזאת לא היה לאדם זכות לעבוד את הקב“ה. אחד הדברים הפלאיים בדבר הזה שכולנו יודעים שעשרות שנים למעשה כל העניין של הציון
היה סגור חוץ מיחידים שנסעו אבל לא היה קיבוץ באומן בראש השנה,
למעשה הדרך לרבינו נפתחה בשנת תש“נ ואז התחילו הנסיעות – אני זוכר שבהתחלה היו שם מאות אנשים, כל ראש השנה היה מצב של הזיה גמורה, מי שנסע אז לאומן, יכל ללכת עם הכרטיס ועם הדרכון והוא היה מקבל קיצבה לכל החיים על סעיף נפשי, ככה הסתכלו על זה, אנשים אמרו לנו: אתם מטורפים גמורים

הפלא הגדול שכל שנה זה הולך ומתעצם

מה זה המקום ההזוי הזה?? ככה אמרו לנו בתש“נ, אבל ראינו את הפלא הגדול
איך כל שנה זה הולך ומתעצם, בתש“נ היו 400 איש, בתשנ“א היו כבר 1500 איש, בתשנ“ב היו כבר 2500, אח“כ זה פתאום קפץ לעשרות אלפים – אף אחד בעולם
לא יכול לתרץ מה הולך שם בכלל, איך התחילו לנסוע בכלל את כל הנסיעות
האלה ומה משך את העולם. הפלא הכי גדול הוא שכל אלה שהחזיקו
אותנו למשוגעים הכי גדולים, גם הם בעצמם הגיעו לאומן וזכינו לראות את כל המהפך הזה. אנחנו באלף השישית שזה כנגד היום השישי של בריאת העולם ‘כאלף שנים בעיניך כיום אתמול‘, אז כל אלף שנים זה יום אחד מבריאת העולם..

מאז רבינו יכל לפעול את הסוד של ר“ה

האלף השישית זה כנגד היום השישי בבריאת העולם, ז“א שאנחנו נמצאים עכשיו ביום השישי, עברנו כבר את החצות יום אז אנחנו לקראת כניסת שבת – השנה שנפתחו הנסיעות לאומן היתה בתש“נ זה בגימטריה 750 – שימו לב כל שנת אלף מחולקת לחמש מאות שנה כנגד הלילה וחמש מאות שנה כנגד היום, אז כל אלף שנה זה מתחיל למעשה מהלילה. אז 750 שנה של היום השישי זה יוצא בדיוק חצות יום, ז“א שתש“נ זה חצות יום של יום שישי ואז מה קורה? מתחילה להתגלות הארת שבת, זה ממש פלאי ההשגחה הפרטית שהנסיעות לרבינו התחילו בתש“נ ממש בחצות יום, הצדיק נקרא שבת וכל ההארה והגילוי של רבינו זה התחיל למעשה מתש“נ שזה חצות יום שישי שאז מתחילה הארת שבת. אז בחצות
יום מכיוון שהתחילה הארת הגאולה שזה הארה של האלף השביעית ומשיח
צדקנו, לכן רבינו יכל מאז לפעול את הסוד של ראש השנה שזה תפילה בבחינת
דין ולהמליץ עלינו כי באלף השביעית יתגלה הלימוד זכות על כל נשמות ישראל..

הצדיק פועל את הפעולה הזאת בר“ה

מכיוון שמתחילה להתגלות הארת השבת בחצות יום שישי (שזה תש“נ), התחיל להתגלות בבריאה הכוח של התפילה בבחינת דין של רבינו לכן רבינו יכל להתחיל לפעול את התפילה הזאת וזה הולך ומתעצם, אנחנו רואים שעיקר ההתעצמות זה התפילה בבחינת דין שזה נקרא הלימוד זכות על נשמות ישראל בבחינה של אתה הסבות את ליבם אחורנית – למעשה הצדיק פועל את הפעולה הזאת בשבילנו בראש השנה – מה ששייך לנו בבחינה הזאת של תפילה בבחינת דין זה מצד
אחד אדם צריך לעשות כל מה שביכולתו, לעשות מסירות נפש להיות סור
מרע ועשה טוב בכל דבר ודבר, אם זה במידות ואם זה בעבודת השם וכן הלאה,
אבל הרבה פעמים כל אחד מאתנו רואה שיש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות..

לא מצליח להיות צדיק ? אל תתייאש !

יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות הן בסור מרע והן בעשה טוב, כל אחד יכול לראות שיש דברים שבהם הוא עדיין לא מצליח לפעול – באותם מקומות שאדם לא מצליח לעשות, צריך לדעת לא להיבהל ולא להיחלש בדעתנו, לדעת שפה העבודה שלנו זה בבחינת דין, הכוונה לבקש מהקב“ה ולא להפסיק לבקש מהקב“ה. רבינו אומר בשיחה ג‘ בשיחות הר“ן: והעיקר שהכל עומד עליו זה לא להתייאש מהרחמים והתחנונים, כל הזמן לבקש מהקב“ה. אפילו אם אדם רואה שאלף פעמים הוא ניסה והוא לא מצליח להיות צדיק והוא לא מצליח לעשות מה שהוא
רוצה, רבינו אומר: אל תתייאש מזה, אתה לא מצליח כי יכול להיות שאתה בהנהגה שאתה לא תצליח, משמיים לא רוצים את ההצלחה שלך, רוצים את הצעקה שלך..

באותו רגע הכל מתמתק מעל האדם..

הלכה למעשה רבינו אומר שהעיקר שהכל עומד עליו שאדם לא יהיה מייאש את עצמו מהצעקה והתפילה והרחמים והתחנונים להקב“ה, אפילו אם עובר על האדם ולא רק שהוא לא מצליח בעשה טוב אלא הוא גם לא מצליח להיות בסור מרע, כל אחד לפי בחינתו, גם שם יש את הנקודה שאדם לא יהיה מייאש את עצמו מהצעקה כי יש בזה סודות, לפעמים רוצים לשבור את כל ה’אני‘ של האדם. רבינו אומר: רוצים לשבור לך את האני, אל תתייאש מהצעקה. יש מצב כזה שאדם מרבה בתפילות ובסוף הוא אומר להקב“ה: אני לא מבין מה אתה רוצה, אני כל-כולי רק רוצה לעבוד אותך – ברגע שאדם מגיע באמת אחרי הרבה תפילות ובקשות ושאדם לא התייאש, ברגע
שהדיבור הזה יוצא מהלב שלו אחרי הרבה עבודה, באותו רגע
הכל מתמתק מעל האדם, כל מה שרצו משמיים זה שהוא יגיע לזה.