שליט"א הרב

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
elementor_library
product

האם אשה מקבלת חלק בירושה?

הרב עופר ארז האם אשה מקבלת ירושה

תוכן עניינים

דיני צוואה ירושה
"ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו" (במדבר כז, ח).
טעם שבנות לא יורשות חלק בנחלת אביהן
בשו"ת עשה לך רב ח"א (להגאון רבי חיים דוד הלוי זצ"ל, סי' כב) נשאל על דיני ירושה שבתורה, שלכאורה נראה שקיפחה התורה את הבנות ושללה מהן זכות ירושה בנכסי אביהן.
ותחילה הביא הרב את דברי הפסוק "משפטי ה' אמת צדקו יחדו", דהיינו שכדי להבין את משפטי ה' שאכן צדקו, יש לראותם "יחדו", ולא פרט אחד מהם בלבד אלא כולם יחד בשלימותם, ואז, רואים נכוחה כי צדקו יחדו.
וביאר הרב כי כאשר נתבונן אל כל מכלול עיקרי ההלכות המרכיבות את הסדרת עזבון האב בין הבנים לבנות, נוכח שבאמת אין כל קיפוח מבחינת זכויות הבנות. שכן אחד מתנאי הכתובה הוא, שהבנות זכאיות להתגורר בבית אביהן אחרי מותו ולהתפרנס מנכסיו עד נישואיהן. ונפסק להלכה שגם אם בטעות לא נכתב פרט זה בכתובה זכאיות הבנות לכך, כי הוא תנאי בית דין וחל על כל זוג ביום נישואיהם.
עוד מפורש בהלכה, כי הפרנסה האמורה כוללת כל צרכיה של הבת עד נישואיה. כמו כן, מגיע לבל בת לקבל מעזבון אביה נדוניא לצרכי נישואיה. ואף אם כבר בגרה ועומדת ברשות עצמה אינה מאבדת זכות זאת. עוד נקבע בהלכה שאם האב עצמו השיא אחת מבנותיו בחייו, נותנים לכל הבנות בשעת נישואיהן כשיעור מה שנתן האב לבתו שהשיא בחייו, ואם לא השיא שום בת בחייו נותנים לבל אחת מהבנות עשירית מכספי העזבון. וכשמת אדם והשאיר אחריו נכסים, מבואר בהלכה, שבזמן שהנכסים מרובים, הבנים יורשים והבנות ניזונות. ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים.
יוצא איפוא, שמתחלה משריינים בית הדין כל צרכי הבנות בשלימות, היינו מזון לבוש דיור חינוך ונדוניא, והיתר יורשים הבנים, ואם לא ישאר מאומה, יחזרו על הפתחים. אלה הם עיקריה של הלכה הבאה להסדיר חלוקת עזבון בין הבנים לבנות.
נעלה מכל ספק שהמטרה היא הבטחת זכויותיה של הבת עד נישואיה. ולכן אפשר היה לחייב את הבנים ולשולחם לחזר על הפתחים. שאילו רצתה התורה להעניק לבנות שויון זכויות מלא, היה מן הדין לחלוק את העזבון בין כל היורשים חלק כחלק. אין זאת אלא כדי לשמור על כבוד הבנות שתתפרנסנה בכבוד עד נישואיהן.
אך בדרך כלל לפי יסודות ההלכה קופחה אמנם זכות האשה והבת בירושה, משום שידעה תורה שעקרון השויון טומן ביסודו לא זכויות בלבד, אלא בעיקר חובות, ומכאן הספוק האמתי בהשגת השויון. ואשה לפי מהות טבעה היו חובות אלה רק מכבידים על קיומה הכלכלי. ולכן לא קפוח כאן, אלא דאגה רצינית לאשה ואספקת צרכיה בכבוד, עכ"ד.
מאיזה גיל יש לכתוב צוואה
כתיבת צוואה הוא דבר נחוץ כדי למנוע מחלוקות (עי' ספר חסידים סי' תקסט). וראה בספר תולדות החתם סופר (עמ' 93) שאשת החתם סופר שהיתה בתו של הגאון רבי עקיבא איגר, נפטרה בגיל צעיר, ובבדיקת חמץ מצא החתם סופר צוואה שכתבה, ותלה את סיבת פטירתה בכך שכתבה צוואה, משום שלא לפתוח פה לשטן (עי' ברכות יט.). אמנם לא ראינו בדברי הפוסקים שכתבו על דבר זה, מאיזה גיל יש לכתוב הצוואה וכדו' (ובפרט שיש לתמוה על סיפור זה, שהרי אין תוקף לצוואה שרושמת האשה ללא ידיעת בעלה, וכמו שכתב בשו"ת חתם סופר חושן משפט סי' קמב, ודו"ק). ואולי יש לומר להיפך, וכמו שאומרים העולם שהקונה קבר בחייו הרי זה גורם לאריכות ימים, כך גם בכותב צוואה הרי זה סגולה לאריכות ימים, וק"ל.
ואפשר שיש ללמוד ממה שאמרו חז"ל (בראשית רבה סה, יב. הובא ברש"י בראשית כז, ב) "אם מגיע אדם לפרק אבותיו, ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן וכו'", עיי"ש. ואולי מזה יש ללמוד שיש לכתוב צוואה כשהגיע לגיל חמש שנים קודם גיל אביו, או אם נעשה חולה קודם לכן.
הנחיות לכתיבת צוואה
א. יש לדעת חשיבות כתיבת הצוואה, ובפרט בימינו שאם אין צוואה לנפטר אזי רכושו מתחלק על פי חוק המדינה שהוא נוגד בכמה דברים את חוקי התורה, ואז יש צער לנפטר שממונו מתחלק שלא כדין, ונגרם על ידי זה שמי שיורש חלקו שלא כדין הרי הוא גוזל את שאר אחיו שצריכים לירש מן הדין (כגון בן בכור שצריך לירש פי שנים, וכן בת בין הבנים שאינה יורשת כלל וכדו').
ב. כמו כן, עדיף שלא לספר לבניו על צוואתו, כדי שלא לעורר מחלוקת כבר בחיי המוריש.
ג. המוריש יכול לחלק את נכסיו כרצונו, ומותר (ואף רצוי, כדי למנוע מחלוקות) גם לחלק את רכושו לאשתו ולבנותיו. אמנם צריך להקפיד בזה על כמה דברים.

  1. שיכתוב דבר זה בלשון מתנה ולא בלשון ירושה, דהיינו שירשום "הריני נותן כך וכך מתנה לבתי שעה אחת קודם מיתתי", ולא שירשום "אני מוריש לבתי וכו'", כיון שזה מתנה על מה שכתוב בתורה, שרושם ההיפך ממה שאמרה התורה שהבנות לא יורשות (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רפא סעי' א). אבל כשרושם בלשון מתנה, אין זה נגד התורה כיון שאין כאן ירושה אלא מתנה (שולחן ערוך שם סעי' ז).
  2. שיעשה קניין על זה.
    ד. גם באופן שמוריש חלק לאשתו ולבנותיו, וכנ"ל, צריך שישאיר חלק מרכושו שיתקיים בו דין ירושה דאורייתא, דהיינו חלוקה על פי התורה שיחולק לבנים בלבד, ושאם יש בכור שיטול פי שניים. ובזה יש נחת רוח לנשמתו שמתחלק רכושו על פי ציווי התורה.
    ה. יקפיד להזכיר בצוואתו את כל רכושו, כולל החפצים האישיים יקרי הערך, כגון ספרי הלימוד, תפילין, כלי כסף וכיו"ב, כדי למנוע מחלוקת בין היורשים.
    ו. צריך לרשום בצוואה אפשרות של חזרה ושינוי ממה שכתוב, שאם לא יעשה כן הרי שלא יוכל עוד לשנות ממה שכתב ועשה קנין על זה.
    ז. צריך המוריש לחתום על שטר הצוואה בפני שני עדים הכשרים על פי התורה, ושהם יחתמו גם כן. ועדים כשרים לצוואה צריך שיתקיימו בהם התנאים הבאים:
    א. שהם מעל גיל י"ג שנים. ב. שהם שומרי תורה ומצוות ג. שאינם חלק מאותם שיורשים בצוואה זו ד. שאינם קרובי משפחה של המוריש או של מי שמורישים לו.
    ח. כיון שנתבאר לעיל, שעל פי הלכה אין די בידיעת רצונו של המוריש אלא צריך שייעשה קניין ממש, והיות שבקניין שנעשה הרי שהדבר קנוי לשני כבר משעת הקניין, ואין רצונו של אדם ליתן נכסיו כבר בחייו. על כן כתבו הפוסקים כמה פתרונות בזה.
  3. קניין מהיום ולאחר מיתה. דהיינו שמקנה את "גוף" הדבר כבר משעת עשיית הקניין, אבל ה"פירות" שלו ניתנים רק לאחר מיתה. לדוגמא, מי שמוריש דירה, הרי שבעשיית הקניין הדירה קנוייה ליורש כבר מעכשיו, אולם כל פירות הדירה שהם הזכות לגור בה או הזכות להשכיר אותה אינם של היורש עד שימות המוריש. ובכך מרויח המוריש שעדיין הוא יכול לעשות בדירה כרצונו, וגם שהוא יכול לחזור בו כיון שרשאי לחזור בו אם הקנה רק את "גוף" הדבר.
  4. קנין חכמי ספרד. היות וישנם נכסים שאין האדם יכול להקנותם מהיום, כיון שאינם עדיין רכושו של המוריש, וכגון נכסים שבעת כתיבת הצוואה הוא עדיין לא רכש, או הלוואות שחייבים לו ואין הכסף אצלו בפועל, כיון שאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם. אולם האדם רוצה להבטיח שכאשר הוא ייפטר שרכוש זה ילך ליורשיו, על כן כתב בשולחן ערוך (חושן משפט סי' רז סעי' טז) שהנהיגו חכמי ספרד שירשום המוריש התחייבות כספית שלו ליורשים בצוואתו, וירשום סכום גבוה פי כמה מהנכס שהוא עתיד להוריש להם, וירשום שבנתינת הנכס ליורשים תיפקע ההתחייבות הכספית שלו כלפי היורשים. בדרך זו יכול המוריש להיות סמוך ובטוח שנכסיו יחולקו כרצונו. ומאידך, במשך ימי חייו הוא יכול לנהוג בהם כמנהג בעלים לכל דבר.
    ט. בנוסף לצוואה שירשום אדם על פי ההלכה ובפיקוח תלמיד חכם הבקי בדיני צוואה, יש לערוך גם צוואה אזרחית חתומה על ידי עורך דין שמועילה על פי חוק, כדי שלא יהיה מקום ליורשים שירצו ליטול חלק יותר לבוא ולערער על צוואתו. כמו כן, כדאי לאשר את שטר הצוואה גם בבית דין רבני.
    י. כתב החפץ חיים זי"ע (אהבת חסד ח"ג פ"ד) שאדם יצווה שחלק מעזבונו ייתרם לטובת צדקה וחסד, כדי שיתרבו זכויותיו גם לאחר מותו, ולא יתבזבז כספו לשוא.
    יא. כתב בספר גשר החיים שהיות ויש רבים שגזלו ואינם יודעים ממי גזלו ואיך יחזירו אליהם, לכך יפריש חלק מכספו לעשיית צרכי רבים.

    נוסח שטר צוואה
    אני החתום מטה ___________1) מצווה בזאת מתוך דעה צלולה וללא שום כפיה2) כדלהלן: א. הצוואה מתייחסת לכל הרכוש שיהיה ברשותי שעה אחת קודם פטירתי, מקרקעין, מטלטלין, פיקדונות, חובות שחייבים לי, וזכויות שלי מכל סוג, לרבות מה שיגיע לאחר פטירתי3). וזאת לאחר תשלום כל חובותיי והוצאות הקבורה4). ובזאת הנני מבטל כל צוואה שונה שעשיתי. ב. רצוני שהצוואה תתקיים על פי חוקי התורה. הצוואה5): ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________6) ג. שאר הנכסים שלא פורטו לעיל (כגון ספרים וכלי כסף) יתחלקו על פי דין תורה. ד. אני מודה בהודאה גמורה דלא כהשטאה ודלא כהשבעה7) כי הקניתי הנ"ל למוטבים הנ"ל במתנת בריא גלויה ומפורסמת8), שתחול מהיום ולאחר מיתה9) 10). באם לא אחזור בי עד שעה אחת קודם מיתה11). כל פרט הקניתי בפני עצמו בקנין המועיל ביותר, ובאופן המועיל ביותר12). ה. אני מודה בהודאה גמורה דלא כהשטאה ודלא כהשבעה13), שאני חייב14) לכל אחד מהמוטבים הנ"ל סך ____________ש"ח15), והם חוב עלי ועל יורשיי אחריי. ואולם התניתי איתם כי לא יחול החוב אלא שעה אחת קודם פטירתי16). ובתנאי שיעמדו בתנאים הנ"ל. כן התניתי כי באם יסכימו היורשים והמוטבים לתת למוטבים הנ"ל את המפורט בצוואה כשהוא נקי מכל שיעבוד מצידם או בגינם17), או באם אחזור בי מצוואה זו, הרי אני והיורשים והמוטבים שהסכימו כנ"ל פטורים מחובות אלו, כי רק על דעת כן נתחייבתי.
    ו. כל התנאים הנ"ל כחומר כל תנאים העשויים כתיקון חז"ל וכתנאי בני גד ובני ראובן18).
    ז. בכל ספק שיהיה, תהיה יד המוטבים על העליונה לקיים הצוואה, ואני מקבל על עצמי דעת הפוסקים המקיימים שטר זה, ואפילו פוסק יחיד.19)
    ח. הצוואה תחול מיד לאחר חתימתי, גם אם תישאר תחת ידי.
    ט. הואיל ואין אדם יודע יומו, נעשתה הצוואה היום בפני עדים כשרים החתומים מטה. וכך אמרתי להם: היו עלי עדים על כל האמור לעיל, וזכו בשטר זה עבור כל המוטבים הנ"ל20). וקנו ממני בקנין גמור אגב סודר במנא דכשר למיקני ביה21) עבור כל הנ"ל בקנין ואופן המועיל ביותר, כנעשה בפני בית דין חשוב22). דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא. בביטול כל מודעא וכו' ובפיסול כל עדי מודעא וכו'23). ועל זה באתי על החתום
    ביום ________ נאום_______
    אנו החתומים מטה מאשרים שהמצווה הנ"ל בהיותו בדעה צלולה ומרצונו החופשי חתם בפנינו על הצוואה הנ"ל. ואמר לנו היו עלי עדים על כל הנ"ל. וזכינו בשטר זה וקנינו בקנין גמור אגב סודר עבור כל המוטבים הנ"ל. ואנו חותמים שמנו בפני המצווה הנ"ל. איננו קרובים למצווה ואין לנו או לקרובינו כל טובת הנאה בצוואה זו24). באנו על החתום היום__________
    נאום__________ עד
    נאום__________עד

ביאור לשטר הצוואה הנ"ל
1) יש למלא את שם המצווה, שם פרטי ומשפחה ומספר ת.ז.
2) שמתנה שניתנה בכפיה אינה מתנה (שולחן ערוך חושן משפט סי' רמב סעי' א).
3) תוספת זאת כדי שהצוואה תחול גם על כספים שאינם ברשות המוריש שעה קודם מיתתו.
4) ויש מוסיפים גם את הוצאות האזכרה, כדי שלא ליהנות מאחרים כלל.
5) יש לרשום שמות המוטבים, שם פרטי ומשפחה ומספר ת.ז, או שמות המוסדות שאליהם הוא מוריש את נכסיו.
6) אם רוצה המוריש להתנות הזכייה בתנאים מסויימים, ירשום כאן את התנאים (ועי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רמא סעי' ט).
7) נוסח זה כדי שלא תהיה טענה על רצינות הצוואה (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' פא סעי' א וסעי' יד).
8) נוסח זה בא לשלול פגם "מתנה נסתרת" (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רמב סעי' ג-ה. וראה בבית יוסף בשם הרא"ש שהוא חסרון משום נפש חפצה, ולדעת הרמב"ם פ"ו מהל' זכיה ה"א החשש הוא משום הערמה וקנוניא, עיי"ש).
9) ובאופן שהבעל מוריש לאשתו את "כל" נכסיו, עליו להוסיף כאן "ולא בתורת אפוטרופסות" (עי' שולחן ערוך אבן העזר סי' קז סעי' א).
10) נוסח זה בא להבטיח שיוכל המוריש לנהוג בנכסיו מנהג בעלים כל ימי חייו, ואיש לא יוכל למחות בידו (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רנז סעי' ו).
11) וחזרה היינו בין אם מכר אחר כך או שנתן מתנה או שכתב צוואה אחרת (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רנז סעי' ז, ובפתחי תשובה שם סק"ה בשם הנודע ביהודה).
12) נוסח זה בא להבטיח שגם אם יש פגם באחד הקניינים, לא ייפסל קניין אחר.
13) ההודאה באה להבטיח את קיום הצוואה גם בנכסים שאינם ברשותו כיום (עי' ברמ"א חושן משפט סי' רנז סעי' ז).
14) ראה שולחן ערוך (חושן משפט סי' מ סעי' א) שכל אדם יכול להתחייב לאחר באופן חד צדדי.
15) יש למלא כאן סכום גדול פי כמה מערכה הכספי של חלק הירושה המקביל, כדי שהצוואה תקויים ללא ספק, וזה הנקרא קנין חכמי ספרד (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רז סעי' טז).
16) כ"כ בשו"ת חתם סופר (חושן משפט סי' קמו) שעדיף לכתוב, עיי"ש.
17) נוסח זה בא להבטיח שהיורשים או המוטבים יסירו את השעבודים לטובתם או לטובת צד ג', במידה והשיעבוד בגינם.
18) נוסח זה בא כדי שתנאיו יחייבו ללא פקפוק (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רמא סעי' יב).
19) נוסח זה בא לחייב את קיום הצוואה גם במקום ספק או מחלוקת.
20) שיכולים העדים לזכות מיד לטובת המוטבים (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רמג סעי' א).
21) על העדים למסור למוריש מטפחת או עט כתיבה או כל כלי דומה שהוא בעל ערך, כדי למסור למוריש שיגביהו, ובזאת הוא מקנה ומזכה למוטבים את כל האמור. ויש המהדרים לקנות בבגד דוקא, וכגון מטפחת או כובע או אבנט וכדו' (עי' בהגהות רבי עקיבא איגר לשולחן ערוך חושן משפט סי' קצה סעי' ג בשם הזוהר פרשת חוקת).
22) נוסח זה מסייע לחיזוק הצוואה בגמירות דעת שלימה, ממש כאילו נעשה בבית דין חשוב, ולכן אין מקום לטענת "אסמכתא" המבטאת חוסר גמירות דעת (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רז סעי' יד-טו).
23) נוסח זה בא לשלול טענה עתידית כאילו המצווה מסר "מודעא" על אונס וכדו' (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רה סעי' א ואילך).
24) עי' בפתחי תשובה (חושן משפט סי' לג סק"ו בשם החתם סופר. וע"ע בקצות החושן שם סק"ג ובנתיבות המשפט שם סק"ב) שכתב שאף על פי שאין צריכים בצוואה לעדי קיום (עי' שולחן ערוך חושן משפט סי' רמא סעי' א), מכל מקום צריכים לעדי ראייה שהצוואה נעשתה כדין.

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
עופר ארז תיקון הנשמות

תיקון נשמות ישראל

צדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל יש צדיקים מאוד-מאוד גדולים שנקראים ’יחידי-הדורות‘, הכוונה לצדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל. כולם צדיקים כמו שכתוב ’ועמך כלם

Read More »
הרב עופר ארז תורה ו

תורה ו‘ ליקוטי מוהר"ן

ממשיכים עם תורה ו‘ בליקו“מ חלק ב‘ בשבוע שעבר התחלנו את תורה ו‘ בליקוטי מוהר“ן חלק א‘, הזכרנו שבד“כ נוהגים בברסלב ללמוד את

Read More »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז