האם שייך להתפלל שיזכה לחכמה

הרב עופר ארז

תוכן עניינים

שאלה: האם שייך להתפלל אל ה' ולבקש שיהיה חכם, או שהדבר נגזר כבר בעת לידתו אם יהיה חכם או טיפש, ואי אפשר לשנות את הגזרה?

תשובה: אמרו בגמרא (נדה ע:) מה יעשה האדם ויחכם, יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, ע"כ. וכן אנו מתפללים בכל יום "ותן בלבנו בינה להבין להשכיל וכו' והאר עינינו בתורתך" (ברכות ק"ש). וכן בתפילת העמידה "וחננו מאיתך חכמה בינה ודעת" {אמנם לשיטת רש"י (ע"ז ח. ד"ה מעין) שברכת חונן הדעת שבתפילת י"ח היא על הזכרון, לא תקשי מהתם}. וכן בברכת הכהנים מברכים "יאר ה' פניו אליך" (במדבר ו, כה), ואמרו חז"ל (פסיקתא שם) זו חכמה, וכן הוא אומר חכמת אדם תאיר פניו, עיי"ש.

ולכאורה יש להקשות על זה ממה שאמרו בגמרא (נדה טז:) אותו מלאך הממונה על ההריון וכו' נוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבונו של עולם טיפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני", ע"כ. הרי שכבר נקבע מראש אם האדם יהא חכם או טיפש, ואם כן מה התועלת במה שאנו מתפללים לחכמה, ומדוע אין בכך משום תפילת שווא? וכמו שאמרו במשנה (ברכות נד.) על מי שהיתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר, זוהי תפילת שוא, כיון שכבר נקבע אם הולד הוא זכר או נקבה.

וראה בשל"ה (כללי התלמוד כלל יט בהגה) שכתב שלפעמים החטא גורם שנעשה מסך מבדיל בפני השכל, עיי"ש. ולפי זה אפשר שהתפילה היא שישוב לקדמותו, ואם חוסר ההבנה היא מחמת העבירות שבידו ולא מטבעו, שתסור ממנו ההשפעה הרעה ההיא, וק"ל.

ובאמת שהמהרש"א (ח"א נדה סט:) ביאר קושיית הגמרא שם "מה יעשה האדם ויחכם" דהיינו לשנות את מה שנגזר עליו בעת יצירתו, כי בהשתדלות מרובה בתפילה ובזכויות ניתן לשנות את הגזרה. אמנם ראה בגמרא (תענית כג:) שתלמידיו של רבי יצחק בן אלישיב רצו שיבקש עליהם רחמים שיחכימו עוד, ולא נענה להם אלא אמר להם "עמי היתה ושלחתיה", וביאר רבינו גרשום שאמר להם שמתחילה הוא חשב שראוי להתפלל על זה, אבל כעת הוא סובר לא כך. וביאר במהרש"א (שם) משום שלא רצה להטריח את הקב"ה לשנות את הטבע שנקבע בעת יצירת האדם, עיי"ש. משמע שאפשר לעשות כן רק שרבי יצחק בר אלישיב לא רצה בכך, וצ"ע. (וראה בבן יהוידע שם שתמה על דבריו שהרי ישנן הרבה בקשות בתפילה על החכמה, ואיך יתכן שנחשב זה לשינוי הטבע. וביאר הדבר בעניין אחר, עיי"ש)

וראה עוד בגמרא (מו"ק כח.) שאמר רבא שהוא ביקש ג' דברים מן השמים, שניים נתנו לו ואחד לא נתנו לו. הוא ביקש את חכמתו של רב הונא, עשירותו של רב חסדא, וענוותנותו של רבה בר רב הונא. ונתנו לו את חכמתו של רב הונא ועשירותו של רב חסדא, אבל את ענוותנותו של רבה בר רב הונא לא נתנו לו, עיי"ש. ופירש רש"י (הובא בהשמטות מכת"י ד"ה חכמתיה) שהכוונה להרבצת התורה שזכה לה רב הונא. וכתב בבן יהוידע (שם) בשם בנו שרש"י לא פירש הגמרא כפשוטה, לפי שהיה קשה לו ממה שאמרו שהחכמה נגזרת בעת יצירת הולד. אמנם במהרש"א (שם) ביאר שרבא ביקש על חכמה ועושר אף שהם דברים שתלויים בגזרת הלידה, לפי שעל ידי בקשות אפשר לשנות את הגזרה ואת המזל שהוא נולד בו, עיי"ש (וע"ע בתוס' שם ד"ה אלא).

ואפשר שבאמת לא באו התפילות הללו על עצם החכמה, שזו גזרה היא. אלא התפילה היא על האפשרות להשיג את החלק שבתורה השמור ומיועד לכל אחד ואחד מעת יצירתו.

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז